מאהר פקיה ואח' נ' עיד מחמד אחמד עבד אלנבי ואח'

פסק-דין

1.בנסיבות העניין, וכאשר קיים חשש שאי מתן סעד זמני עלול להביא למצב בלתי הפיך, איני רואה מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי באשר לעצם מתן הסעד הזמני.

2.עם זאת, אין זה ברור מדוע נמנע בית המשפט מלחייב את המשיבים 7-1 במתן ערובה. הואיל ולא ניתן להתעלם מן האפשרות שבסופו של הליך ייכשלו המשיבים 7-1 והואיל והסעד הזמני עלול לגרום נזקים למבקשים, היה על בית משפט קמא לחייב במתן ערובה.

3.החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והערעור הוגש על פיה. הערעור מתקבל במובן זה שעל המשיבים 7-1 להמציא עד ליום 2.8.05 ערבות בנקאית אוטונומית צמודה למדד בסך 100,000 ש"ח להבטיח פיצוי בגין כל נזק שייגרם למבקשים אם תיפסק התובענה או אם הצו הזמני יפקע מסיבה אחרת. לא תומצא הערבות תוך המועד שנקבע, יפקע הצו הזמני.

המשיבים 7-1 ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח.

ניתן היום, י"ז בתמוז התשס"ה (24.7.05).