מיכל שלכטר אבנעים נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

פסק-דין

1.בפני בית-המשפט המחוזי נדונה בקשתה של המבקשת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיב מימוש משכון הרובץ על זכויותיה של המבקשת בנחלה במושב. אף שמרבית טענותיה של המבקשת נדחו, נקבע כי אם היא תפקיד סך של 100,000 ש"ח על חשבון חובה למשיב יעוכבו הליכי המימוש עד לסיום הדיון בתובענה שהגישה. ביקשתי תשובה מן המשיב אך ורק לגבי עניין ההפקדה ויכולתה הכלכלית של המבקשת. עשיתי כן לאחר שבחינה של החומר לא גילתה שגגה בהחלטתו של בית משפט קמא. די לציין, כי ההליכים למימוש המשכון נפתחו עוד בשנת 2004 ואילו התובענה הוגשה על ידי המבקשת רק בשנת 2006. יתרה מזו, עוד בשנת 1992 ניתן נגד המבקשת (ואחרים) פסק דין שחייב לשלם למשיב את יתרת ההלוואה. כלומר במשך שנים רבות לא העלתה המבקשת כל טענה נגד הסכם ההלוואה, ואף לגבי המשכון השתהתה בהצגת טענותיה. גם הטענות לגופן לא נמצאו בעלות משקל מספיק, ובדין כך.

2.ביקשתי התייחסות למצבה הכלכלי של המבקשת ויכולתה להפקיד סך של 100,000, ש"ח על רקע העובדה שהיא מתגוררת בנחלה. מתשובתו של המשיב עולה כי בפועל אין הוא חולק על כך שמצבה הכלכלי של המבקשת הינו קשה. בהקשר זה נציין כי המבקשת חוייבה בהוצאה לפועל לשלם סך של 250 ש"ח מידי חודש על חשבון החוב המגיע כיום למאות אלפי שקלים.

3.בהתחשב בגובה החוב, במצב הכלכלי של המבקשת, בעובדה ששלושה מתוך ארבעת ילדיה של המבקשת הינם בגירים ולאור הערכתי כי ההליך העיקרי יסתיים תוך תקופה קצרה יחסית, הנני מעמיד את הסכום להפקדה על סך של 40,000 ש"ח, תחת 100,000 ש"ח. הסכום יופקד תוך 60 ימים מהיום. לא יופקד הסכום כאמור, ניתן יהיה להמשיך בהליכי המימוש.

4.הנני מחליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. הערעור מתקבל באופן חלקי, כאמור בפיסקה 3 לעיל. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז בכסלו התשס"ז (7.12.2006).