שפע און בע"מ נ' עיריית רחובות

פסק-דין

בית המשפט המחוזי בת"א (כב' השופט נ' ישעיה) מחק בתאריך 4.9.06 – שלא במעמד הצדדים – תביעה שהגישה המבקשת, זאת מכוח סמכותו על פי תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן תקסד"א). למבקשת, על פי הצהרתה, נודע על דבר המחיקה כבר ביום 10.9.06. למרות זאת לא פנתה המבקשת בבקשה לביטול המחיקה, אלא בתאריך 19.8.07 (כעבור כ-11 חודשים), והיא מנמקת איחור בלתי סביר זה בתקלה שחלה עקב פרישת עורך הדין שטיפל בעניין במשרד בא כוחה. התנהלות זו לכאורה די היה בה כדי להביא לדחיית הבקשה לרשות ערעור, המכוונת כנגד החלטת בית המשפט הנכבד קמא (כב' השופט נ' ישעיה) מיום 9.9.07, שלא לבטל את מחיקת התביעה – עניין שנעתר בבקשה מתאריך 19.8.07 הנ"ל.

עם זאת, מספר סיבות הביאו אותי לכלל החלטה שלא לסגור את השער בפני המבקשת, ולהלן פירוטן:

ראשית – על פני הדברים נראה כי לצדדים לא ניתנה הודעה לפני מחיקת התביעה, כנדרש על פי תקנה 153(ב) לתקסד"א. ליקוי נטען זה אמור היה לבסס את הטעם העיקרי לבקשת הביטול, לו הוגשה הבקשה במועד.

שנית – המשיבה מסכימה בהגינותה לביטול המחיקה.

שלישית – בין בעלי הדין מתקיימים הליכי גישור שהגיעו עתה לשלב מתקדם. בהודעה מטעמם מתאריך 11.11.07, שהוגשה בעקבות החלטתי מתאריך 7.11.07, נמסר כי הם הגיעו להסכמה ביניהם בדבר זהות השמאי המכריע (הנדרש – בבחינת תנאי מוקדם – לסיום הליכי הגישור). קיום המחיקה במצב דברים שכזה עלול איפוא לפגוע בסיכוי לסיים את המחלוקת שנתגלעה על דרך של הסכמה.

רביעית – הליכי הגישור המתקיימים פה עוסקים, לפי המדווח, גם בתיק נוסף התלוי ועומד בין הצדדים. השארת המחיקה בעינה עלולה לפיכך גם לגרום לפגיעה בסיכוי לסיים את התיק הנוסף במסגרת הגישור.

נוכח כל האמור לעיל החלטתי לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. בהסכמת הצדדים, הערעור מתקבל איפוא והחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 9.9.07, כמו גם פסק הדין מיום 4.9.06 המוחק את התביעה, מבוטלים. עם זאת ראוי להם לצדדים לעשות עתה כל אשר לאל ידם על מנת לסיים, בהבנה ובהקדם, את המחלוקות שהתגלעו ביניהם במכלול ואם לא יסתייע הדבר – להחיש ההליכים בתיק, שכן מכאן ואילך לא תהיה עוד כל הצדקה לנהוג בהם לפנים משורת הדין.

בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.

ניתן היום, ג' כסלו התשס"ח (13.11.07).