סעיף 11 לחוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016, ביטול או התליה של רישיון.

(א)הממונה רשאי לבטל רישיון או להתלותו אם מצא כי התקיים אחד מאלה, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו:

(1)הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2)חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן הרישיון;

(3)לשכת האשראי הפרה הוראה מההוראות לפי חוק זה או לפי חוק הגנת הפרטיות, מהוראות הממונה או תנאי מתנאי הרישיון;

(4)נמצאו תלונות חמורות ומוצדקות כלפי לשכת האשראי;

(5)לשכת האשראי לא החלה להפעיל שירות נתוני אשראי בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיקה להפעיל את השירות במשך תקופה כאמור;

(6)לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט ציווה על הקפאת הליכים, מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה;

(החל מיום 26.1.2027): לשכת האשראי החליטה על פירוקה מרצון או שבית המשפט מינה לה כונס נכסים או ציווה על פירוקה או שתלוי ועומד לגביה צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

(7)לשכת האשראי ביקשה לבטל את רישיונה;

(8)לשכת האשראי הפרה חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותה;

(9)טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.

(ב)הממונה ימסור לראש הרשות להגנת הפרטיות, בהקדם האפשרי, הודעה על ביטול רישיון או התלייתו ויפרסם הודעה על כך לציבור באתר האינטרנט של בנק ישראל ובכל דרך נוספת שיקבע הנגיד.

(ג)על מי שרישיונו בוטל יחולו כל ההוראות החלות על לשכת אשראי לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחותיו לפני ביטול הרישיון.

(ד)הממונה רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו, ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על הלקוחות שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון והלקוחות שנתוני האשראי מתייחסים אליהם; אין בהוראות כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.