סימן ח׳: התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי בנוסח של תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש״ל–1970.

בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) תתוכנן מערכת אלמנטים מקשיחים הן במישורים אפקיים והן במישורים אנכיים, המסוגלים לשאת את כל העמסים האפקיים המפורטים בסעיף 7.35.00.

7.37.00.אלמנטים מקשיחים אנכיים

(א)ואלה האלמנטים המקשיחים האנכיים המסוגלים לשאת את ההטרחה הנובעת מהעומס המקסימלי כמפורט בסעיף 7.35.00:

(1)קירות בודדים;

(2)קירות במערכות;

(3)מסגרות קשיחות;

(4)מסבכים אנכיים.

(ב)בחישוב הכוחות הפועלים על האלמנטים המקשיחים האמורים תובא בחשבון האכסצנטריות של הכוחות התוקפים ביחס למרכז הקשיחות, והאכסצנטריות האמורה לא תהיה קטנה מ־5% מאורך ציר הבנין הניצב לכיוון פעולת העומס האפקי.

7.38.00.נשיאת מאמצים מסביב לפתחים בקיר המשמש אלמנט מקשיחתיקון: תשל״ב

(א)בקביעת קשיחות קיר מסיבי המשמש כאלמנט מקשיח יובאו בחשבון מידות הפתחים שבו אם ארכם גדול מ־¹⁄₄ אורך הקיר וגבהם עולה על ¹⁄₄ גובה הקומה.

(ב)האחראי לביצוע השלד יתכנן את נשיאת כל המאמצים מסביב לפתח האמור.

7.39.00.דיאפרגמות אפקיות

(א)תקרות הביניים בבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) ישמשו כדיאפרגמה קשיחה המעבירה את העומס האפקי אל האלמנטים האנכיים בכל קומה.

(ב)התקרות האמורות ישאו את כל כוחות הגזירה והמומנטים המתעוררים בהן עקב הכוחות האפקיים, על־ידי שימוש באמצעים אלה:

(1)תקרה מסיבית או הוספת צלעות מחלקות בתקרת צלעות;

(2)עיבוד פרטי החיבורים בין הקירות המקשיחים ובין התקרה הבולטת מעבר להם באופן שהתקרה תוכל לשאת גם את כוחות הפיתול שיתעוררו שם;

(3)בתקרת צלעות תוצק פלטת בטון עליונה, זולת אם לפי החישובים הסטטיים מסוגלות הצלעות לבדן לשאת את ההטרחה הנובעת מהיות התקרה דיאפרגמה אפקית.

(ג)בתקרות המורכבות מאלמנטים טרומיים יש להבטיח העברת הכוחות בין הדיאפרגמות האפקיות ובין האלמנטים המקשיחים.

7.40.00.דפורמציותתיקון: תשל״ב

(א)האחראי לביצוע השלד יחשב את ההזזה האפקית המקסימלית של הפינה העליונה של הבנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) עקב העומס האפקי המקסימלי.

(ב)בחישוב ההזזה האמורה תובא בחשבון גם שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית.

(ג)הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בנין כאמור המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק״ג/סמ״ר.

(ד)שיעור ההזזה האפקית המקסימלית המותר לא יעלה על 1/2000 מגובה הבנין.

(ה)שיעור ההזזה היחסית המקסימלית בין שתי תקרות סמוכות בפינות העליונות שלהן, לא יעלה על 1/1000 מגובה הקומה שביניהן.

7.41.00.יציבות נגד הפיכה

בשלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) לא יעלה המומנט המהפך עקב העומס האפקי המקסימלי על ²⁄₃ מהמומנט המייצב עקב המשקל העצמי בלבד.

7.42.00.חישוב השלדתיקון: תש״ם־3

(א)בכפוף לאמור בחלק ה׳, לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) אלא מבטון מזויין, בטון דרוך, בטון טרום או קונסטרוקצית פלדה.

(ב)שלד כאמור בנוי מבטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום יחושב כמפורט בסעיף 5.02.

(ג)שלד כאמור בנוי מקונסטרוקצית פלדה יחושב בהתאם לתקן.

7.43.00.הגנה על שלד מקונסטרוקצית פלדהתיקון: תש״ם־3, תשנ״ב־2

(א)שלד מקונסטרוקצית פלדה יצופה ציפוי מגן נגד אש (להלן – ציפוי), שיהיה עמיד אש למשך זמן כדלקמן:

(1)הציפוי, עם שלד מקונסטרוקצית פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של 3 שעות לפחות;

(2)על אף האמור בפסקה (1), הציפוי עם שלד של תקרות וקירות פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של שעתיים לפחות;

(3)על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה במרתף הבנין יהווה אלמנט עמיד אש של 4 שעות לפחות.

(ב)הציפוי האמור בסעיף זה ייעשה בדרכים אלו:

(1)עמודי פלדה יצופו מסביב באחד מחמרים אלה: בטון, בטון קל, לבני סיליקט, בלוקי בטון, בלוקי גבס, טיח או חומר בידוד אחר שאושר על־ידי מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01 ויבטיח את עמידות אש הנדרשת;

(2)אם הציפוי עשוי מחומר העלול להתקלף, יחוזק החומר ברשת פלדה שעל גביה חישוקים מחוטי פלדה.

(ג)לא יהיו פתחים בציפוי העמודים; חללים הנוצרים בפנים העמוד עקב הציפוי, יופרדו לפחות בין קומה לקומה או בכל 4.00 מטרים גובה.

(ד) (1)על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנין שישמש לפי האמור בהיתר הבניה בעיקר מגורים, הזמן שבו חייב שלד מקונסטרוקצית פלדה על ציפויו להיות עמיד אש, יהא הזמן שנקבע בנספח לסימן זה.

(2)סעיף קטן זה יחול על כלל הבנינים הנועדים כאמור לשמש בעיקר מגורים, וההגבלות לתחולתו של סימן זה שבסעיף 7.30.00(ב), לא יחולו.

(3)לענין סעיף קטן זה, ”שלד“ – לרבות אותם חלקי הבנין, מקונסטרוקצית פלדה על ציפוייהם, שאינם נושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו.

7.44.00.שלד מאלמנטים טרומיים

לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) מאלמנטים טרומיים אלא אם יתמלאו תנאים אלה:

(1)האלמנטים הטרומיים יהיו מסוגלים לשאת את ההטרחות המוטלות עליהם;

(2)בכפוף לאמור בסעיפים 7.36.00, 7.37.00 ו־7.39.00, תובטח העברת מלוא הכוחות על־ידי החיבורים המחברים את האלמנטים הטרומיים.

7.45.00.חיזוק השלד לשעת חירום

ואלה אמצעי הבטיחות שיינקטו להגדלת כושר עמידתו של שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00(ב) נגד הדף אוויר וחדירת רסיסי פצצות בשעת חירום:

(1)קירות מסיביים, הן פנימיים והן חיצונים, במספר רב;

(2)חיזוק התקרות על־ידי הגדלת עבין.

7.46.00.חיזוק התקרותתיקון: תש״ם־3

(א)חיזוק התקרות, לענין סעיף 7.45.00(2) בבנין אשר שטח פתחי חלונותיו פחות מ־20% משטח קירותיו החיצונים, יכול שיבוצע באחת הדרכים כלהלן:

(1)ייבנו תקרות מלאות מבטון מזויין שעבין 12 ס״מ לפחות, או תקרת בטון מזויין שעביה 15 ס״מ לפחות, מעל כל קומה שלישית;

(2)תיבנה תקרת צלעות אם יתמלאו תנאים אלה:

(א)שכבת הבטון מעל לצלעות תהיה בעובי של 8 ס״מ לפחות;

(ב)המילוי בין הצלעות יהיה מבלוקים מלאים מאיטונג, בטקל, בלוקי גג מבטון או חומר אחר בעל תכונות דומות;

(ג)בחישוב העובי המינימלי של התקרה כמפורט בפסקה (1) יחושבו כל 3 ס״מ מגובה הבלוקים האמורים במקום ס״מ אחד עובי בטון מזויין.

(ב)פתחי מרפסות אשר מאחוריהן קירות מילוי בעובי של פחות מ־20 ס״מ, דינם לענין סעיף זה כדין פתחי חלונות.

(ג)חישוב אחוז הפתחים בבנין כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע לפי קירות הבנין בעלי שטח חזית החלונות הגדול ביותר.

7.47.00.עמידות אש של שלד הבניןתיקון: תשס״ח־5

(א)בשלד הבנין של בניין גבוה ובנין רב־קומות יתקיימו דרישות סימן ב׳ בפרק ג׳ לחלק ג׳.

(ב)שלד של בנין גבוה ובנין רב־קומות יהיה בנוי מאלמנטים עמידי אש.

תיקון: תשנ״ב־2

נספח (סעיף 7.43.00(ד))

1.פרשנותתיקון: תשס״ח־5

(א)בנספח זה –

”בנין א׳“ – מבנה של דירה אחת או של מספר דירות, לכל גובהו, ובלבד שאף חלק משטחה של דירה אחת נמצא מעל שטחה של דירה אחרת שבאותו מבנה;

”בנין ב׳“ – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע איננו עולה על 13 מטרים;

”בנין ג׳“ – מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 13 מטרים, אך איננו עולה על 29 מטרים;

”בנין ד׳“ – מבנה אשר גובה המפלס על רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 29 מטרים;

”דירה“ – כמשמעותה בסעיף 2.01 לתוספת השניה;

”המפלס הקובע“ – מפלס הכניסה הקובעת של הבנין, ואם היו במבנה מתחת המפלס של הכניסה הקובעת קומה או קומות שנועדו לשמש מגורים – מפלס הרצפה הנמוכה ביותר שבקומה או בקומות אלה;

”חדר כביסה“ – חדר כביסה המשמש יותר מדירה אחת בלבד;

”שימוש מסחרי“ – שימוש מסחרי שלפי אופיו וממדיו מתיישב עם עיקר שימושו של הבנין למגורים.

(ב)ניתן היתר הבניה לתוספת בניה במבנה קיים, ייערך סיווג הבנין לפי סעיף זה על פי הממדים של המבנה כולו, לרבות התוספת.

2.זמן עמידות אש

הזמן שבו האלמנטים השונים של שלד מקונסטרוקצית פלדה חייבים להיות עמידי אש, כמוגדר בתקן הישראלי ת״י 931, יהא מספר השעות המסומן לצידם בטבלה דלהלן:

3.הוראה מיוחדת לבנינים מעל 40 מטרים

במבנה שבו גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה עולה על 40 מטרים מעל המפלס הקובע, יהא הזמן שבו חייבים עמודים, קורות וקירות נושאים לעמוד באש 3 שעות ולא 2 שעות כאמור בסעיף 2 לנספח זה.

7.55.00.תיקון: תשס״ז־2

(נמחק).

7.56.00.תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2

(נמחק).

7.57.00.תיקון: תשס״ז־2

(נמחק).

7.58.00.תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2

(נמחק).

7.59.00.תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2

(נמחק).

7.60.00.ציוד לכיבוי בבניניםתיקון: תש״ם־3

התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי בבנינים תיעשה לפי חוק שירותי הכבאות, תשי״ט–1959, ותקנותיו.

7.61.00.תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2

(נמחק).

7.66.00.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ז־2

(בוטל).

7.66.01.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשס״ז־2

(בוטל).

7.66.02.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשמ״ו, תשס״ז־2

(בוטל).

7.66.03.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג־3, תשמ״ז, תשס״ז־2

(בוטל).

7.66.04.תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2

(בוטל).

7.66.05.תיקון: תש״ם־3, תשס״ז־2

(בוטל).

7.66.06.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ז־2

(בוטל).

7.70.00.תיקון: תש״ם־3, תש״ם־4, תשס״ז־2

(נמחק).

7.71.00.תיקון: תשמ״ט־2, תשס״ז־2

(נמחק).

7.72.00.תיקון: תשס״ז־2

(נמחק).

7.73.00.מערכת מיזוג אוויר באמצעות מיםתיקון: תשס״ה

תותר התקנת מערכת מיזוג אוויר המקורר באמצעות מעבה מקורר מים, רק אם יתמלאו לגביה התנאים האלה:

(1)יהיה שימוש חוזר במי הקירור ובמי העיבוי, בהתאם להנחיות המהנדס שיינתנו לאחר התייעצות עם רשות הבריאות;

(2)במערכת מיזוג האוויר יותקן מכשיר למניעת זרימה חוזרת אל מערכת מי השתיה;

(3)מי הקירור ומי העיבוי יוזרמו למערכת הביוב או יסולקו כחלק מפתרון הניקוז של הבנין בהתאם לקבוע בחלק א׳ לתוספת זו, ובלבד שהמים יעמדו ברמת האיכות הנדרשת להזרמתם או סילוקם כאמור.

בפרט זה, ”מעבה מקורר מים“ – מחליף חום במחזור הקירור המסלק את חום העיבוי מהקרר למים.

7.73.01.תנאים להתקנת מערכת מיזוג אוויר בבניןתיקון: תשס״ו

(א)התקנת מערכות מיזוג אוויר לרבות מזגני חלון, מזגנים מפוצלים ואחרים (להלן – מזגנים) בבנין, תבוצע באופן שיאפשר את השתלבותם במבנה, תוך הימנעות מפגיעה במראה האדריכלי של הבנין, וכן תובטח בטיחות תפעולם, ועמידה נאותה בתנאי איכות סביבה.

(ב)לצורך זה יתקיימו בהתקנת המזגנים בבנין התנאים האלה:

(1)בהיתר יוצג מיקום התקנת המזגנים והמערכות המשרתות אותם כפי שיורה המהנדס, באופן שישתלב בחזות הבנין או המגרש;

(2)מזגני חלון ויחידות עיבוי של מזגנים מפוצלים המשולבים בחזיתות, ישולבו או יוסתרו כפי שייקבע בהיתר;

(3)הצנרת והחיווט המחברים את יחידת המאייד עם יחידת המעבה יותקנו במובילים, בין בתוך הבנין ובין מחוץ לו; התקנת המובילים מחוץ לבנין תיעשה בצורה שתתמזג, ככל האפשר, עם חזית הבנין;

(4)המזגן, לרבות חלקיו השונים, ינוקז באמצעות צינור דלוחים עקיף כמפורט בסעיף 4.8 בהל״ת;

(5)התקנת מזגנים, לרבות צנרת וחיווט וקיבוע המזגן או יחידותיו על קירות הבנין או על גג הבנין, תהיה על פי תקן ישראלי, ת״י 994 חלק 4 – מזגני אוויר: התקנה;

(6)בבנין חדש בן שלוש קומות לפחות, שלא יותקן בו מזגן בעת הקמתו, יתוכנן וייבנה מקום להתקנת יחידות העיבוי והמערכות המשרתות אותם, בעבור הדירות בבנין;

(7)התקנת המזגנים תהיה בכפוף להוראות התכניות החלות במקום.

7.74.00.מערכת מובילי אווירתיקון: תש״ם־3

מערכת מובילי אוויר, המיועדת לחימום הבנין, לקירורו ולאיוורו, תתוכנן ותיבנה בהתאם לתקן ישראלי ת״י 1001.

7.80.00.מבנה חדר דוודיםתיקון: תש״ם־3, תשמ״ו

בכפוף לאמור בסעיפים 7.00.30 ו־7.00.31 לא ייבנה בבנין חדר דוודים שאינם דודי קיטור והמוסקים בדלק נוזלי אלא בתנאים האלה:

(1)החדר יהיה צמוד לקיר חיצון ומופרד מיתר חלקי הבנין על־ידי קירות ורצפות עשויים מאלמנטים עמידי־אש 3 שעות לפחות;

(2)החדר יכיל שתי דלתות אש אשר –

(א)האחת ישירה אל חלל האויר החיצון;

(ב)השנייה תימצא במרחק גדול ככל האפשר מהראשונה;

(ג)ייקבעו להן ספים מורמים למניעת זרימת דלק החוצה;

(3)החדר יהיה מאוור אוויר צח הדרוש לשריפת דלק ופתחי פליטת העשן יותקנו בגובה המבטיח סילוקו.

7.81.00.מבנה חדרי הסקהתיקון: תש״ם־3, תשמ״ו

(א)בכל בנין ייבנו חדרי ההסקה של דודי מים חמים בהתאם לתקן ישראלי ת״י 932.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) תהא עמידות־אש לענין סעיף 202.5.3 לתקן הישראלי ת״י 932 – עמידות־אש של דלת אש.

7.83.00.תיקון: תשמ״ט־2, תשס״ג־3

(בוטל).

7.85.00.תיקון: תשל״ח־3, תשמ״ג־2, תשמ״ג־4, תשמ״ד־4, תש״ף

(בוטל).

7.88.00.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ט־2, תשס״ג־3, תשס״ח־5

(בוטל).

7.89.00.תיקון: תש״ם־3, תשס״ג־3, תש״ף

(בוטל).

7.89.01.תיקון: תשס״ג־3, תש״ף

(בוטל).

7.89.02.תיקון: תשס״ג־3, תש״ף

(בוטל).

7.90.00.תיקון: תשמ״ט־2, תש״ף

(בוטל).

7.91.00.תיקון: תש״ף

(בוטל).

7.92.00.תיקון: תש״ף

(בוטל).

7.93.00.תיקון: תש״ף

(בוטל).

7.94.00.חיבור גמיש של צנרת אספקת המים והגז באדמת חרסית פעילה

חיבור צנרת אספקת המים והגז החיצונית לצנרת הפנימית בבנין גבוה או רב־קומות שבאדמה חרסית פעילה יהיה גמיש ובר־קיימא.

7.95.00.תיקון: תשס״ב, תש״ף

(בוטל).

7.96.00.תיקון: תש״ם־3, תשמ״ו, תשס״ח־5

(בוטל).

7.97.00.תיקון: תש״ם־3, תשס״ח־5

(בוטל).

8.01.הגדרותתיקון: תשל״א־6, תשנ״ה־2, תשנ״ט־5, תשס״ה

בחלק זה –

”בנין ציבורי א׳“ – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:

(1)אולם לשמחות;

(2)בית אבות;

(3)בית לאסיפות ובית לעצרות עם כמשמעות ”אסיפה“ ו”עצרת עם“ בסעיף 1 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ״ג–1962;

(4)בית חולים, כמשמעות המונח ”בית חולים“ בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, לרבות מרפאות ציבוריות;

(5)בית ספר למבוגרים ומוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958;

(6)מוזיאון או בנין המשמש באופן קבוע לתערוכות, שהם ברשות מוסד ממשלתי, לאומי או עירוני, וכל מקום כיוצא באלה;

(7)בנין המשמש מגרש ספורט או מקום למיתקני ספורט;

(8)חנות כל בו, לרבות סופר־מרקט, ששטחה עולה על 350 מ״ר;

(9)בית נתיבות לנוסעים של נמל תעופה או נמל־ים, תחנת רכבת, תחנה מרכזית ומסוף לנוסעים באוטובוסים;

”בנין ציבורי ב׳“ – בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:

(1)בית דואר וסוכנות דואר;

(2)בית כנסת, מסגד, כנסיה וכל מקום מקורה המשמש באופן קבוע לפולחן דתי, ששטחו 150 מ״ר לפחות;

(3)בית לקולנוע, לקונצרטים ולתיאטרון;

(4)בית מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים לינה בתמורה והמכיל 20 מיטות לפחות;

(5)בית מרחץ;

(6)בנק;

(7)בריכת שחיה;

(8)בית ספר עממי, בית ספר תיכון, בית ספר מקצועי, גן ילדים להוציא גן ילדים פרטי;

(9)מוסד ציבורי לילדים;

(10)מסעדה, חדר אוכל או בית קפה הנמצאים בקומת קרקע והיכולים להכיל למעלה מ־25 סועדים;

(11)משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות וכל בנין אחר הנועד למתן שירות ציבורי;

”בנין ציבורי“ – בנין ציבורי א׳ או בנין ציבורי ב׳;

”גזרת בנין“ – חלק בנין, שהגישה ליחידותיו נעשית באמצעות חדר מדרגות משותף; בבנין בלא חדרי מדרגות משותפים, כל יחידת דיור תיחשב לגזרת בנין;

”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבנין ובשטחי החוץ, ומתאים לנדרש בתקן הישראלי ת״י 1918 חלק 1: נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות (להלן – ת״י 1918 חלק 1) בסעיפים הדנים בדרך נגישה ובמכשולים בדרך, ולגבי דרכים נגישות בשטחי חוץ גם בהתאם לנדרש בתקן הישראלי, ת״י 1918 חלק 2: נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבנין (להלן – ת״י 1918 חלק 2) בסעיף הדן בדרכים נגישות להולכי רגל;

”חניון ציבורי“ – חניון המיועד לשימוש הציבור ואשר מקומות החניה שבו אינם מוצמדים למשתמשים מסוימים;

”יחידת אכסון“ – חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה עם חדר שירותים, בין אם חדר השירותים צמוד לאותו חדר או לאותה מערכת חדרים ובין אם הוא במקום אחר;

”יחידה מיוחדת“ – יחידת אכסון המותאמת לאכסון נכים כמפורט בסעיף 8.25;

”מקומות חניה נגישים“ – מקומות חניה המתאימים לכלי רכב של נכים או לכלי רכב המובילים נכים;

”נכה“ – אדם בעל מגבלה גופנית המונעת ממנו להשתמש בדרך נוחה בבנין ציבורי שבו אין הסידורים המיוחדים המפורטים בחלק זה, כולם או מקצתם;

”רוחב חפשי בפתח“ –

(1)בדלת חד־כנפית – המרחק האפקי בין מישור כנף הדלת הפתוחה בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת ובין הפאה הצדדית של המלבן, הבולטת ביותר כלפי הפתח, ממול;

(2)בדלת דו־כנפית או רב־כנפית – המרחק האפקי בין מישורי שתי כנפי הדלת הסמוכות זו לזו והפתוחות בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת;

(3)בדלת הזזה חד־כנפית – המרחק האפקי בין הפאה הצדדית של הדלת, כאשר היא פתוחה לגמרי ובין פאת המלבן ממול;

(4)בדלת הזזה דו־כנפית – המרחק האפקי בין הפאות הצדדיות של שתי כנפי הדלת, כאשר שתיהן פתוחות לגמרי;

”רום מדרגה“ ו”שלח מדרגה“ – כמשמעותם בסעיף 3.01 לתוספת השניה;

”שטח חוץ“ – שטח שמחוץ לבנין הנמצא בתחום גבולות המגרש, למעט שטח חוץ או חלק ממנו שאינו נועד להיות פתוח לקהל.

8.02.מתן היתר לבנין ציבוריתיקון: תשל״א־6, תשנ״ה־2, תשס״ה

(א)לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי א׳ אלא אם בכל הבנין או בחלקו המשמש למטרות של בנין ציבורי א׳ ובשטחי החוץ שלו, הכל לפי הענין, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.

(ב)לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי ב׳ אלא אם ימולאו לגבי קומה אחת לפחות ולדרכי הגישה לאותה קומה וכן לגבי שטחי החוץ שלו התנאים המפורטים בחלק זה הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.

(ג)היתר להקמת בנין הנועד לשמש מטרה מן המפורטות בפסקה (4) להגדרת ”בנין ציבורי ב׳“ שבסעיף 8.01 (בסעיף זה – מקום לאירוח), והיתר להוספת יחידות אכסון למקום לאירוח קיים, מותנים בקיומן, בהתאמתן או בהקמתן, לפי הענין, של מספר יחידות מיוחדות בתוך כלל יחידות האכסון שבאותו מקום אירוח, הכל כמפורט להלן:

(1)בבנין שבו מ־25 עד 70 יחידות אכסון – יחידה מיוחדת אחת לפחות;

(2)בבנין שבו מ־71 עד 150 יחידות אכסון – שתי יחידות מיוחדות לפחות;

(3)בבנין שבו מ־151 עד 200 יחידות אכסון – שלוש יחידות מיוחדות לפחות;

(4)בבנין שבו מ־201 עד 300 יחידות אכסון – ארבע יחידות מיוחדות לפחות;

(5)לכל 75 יחידות אכסון נוספות – יחידה מיוחדת אחת.

(ד)בדרכי הגישה מיחידות מיוחדות אל חלק מחלקי מקום האירוח – שבאותו בנין – הפתוחים או הנועדים להיות פתוחים לקהל (להלן בסעיף זה – שטח ציבורי), ינהגו כבדרכי גישה לחלק האמור שכשלעצמן פתוחות לקהל, בין אם היחידה המיוחדת נמצאת באותה קומה עם השטח הציבורי ובין אם לאו.

(ה)על מתן היתר להוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים יחולו הוראות מיוחדות אלה:

(1)עלה סך כל יחידות האכסון הנוספות על שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות ועלה כלל מספר יחידות גם יחד – על 25, ינהגו במקום האירוח כולו לפי האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד);

(2)הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, כמשמעותה בסעיף 10א לחוק (להלן – רשות הרישוי המחוזית) לפטור, בתנאים או בלעדיהם, מקיום הוראות פסקה (1), כולן או מקצתן, בשטחים מסוימים שבמקום האירוח, אם ראתה שבנסיבות הענין ובהתחשב בחיוניות הגישה לשטח הציבורי, קיומן כרוך בעבודות שממדי ביצוען או תנאיהן או הוצאותיהן אינם סבירים;

(3)הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, לחייב בעל היתר להוספת יחידות אכסון בתנאי פסקה (1), גם אם אין בתוספות היחידות כדי שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות, אם לדעתה חיוב בעל ההיתר בקיום התנאי האמור כרוך בהוצאות סבירות, והוא ניתן לביצוע בתנאים ובממדים סבירים בנסיבות הענין; הוראה זו לא תחול לגבי בנין שהיתר להקמתו הוצא עד יום ט״ז בניסן התשל״ב (31 במרס 1972).

(ו)כדי להסיר ספק נקבע בזה שבעל היתר חייב לקיים את התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (ד) ו־(ה) לפי הענין, רק אם נושא ההיתר הוא הקמת מקום אירוח שלם או הוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים דרך בניה או שינוי יעוד של בנין קיים; התנאים האמורים אינם חלים על הוספת חלקים אחרים למקום אירוח או ביצוע שינויים או תיקונים בו, בדרך האמורה.

8.03.שינויים בבנין ציבורי קייםתיקון: תשל״א־6, תשנ״ה־2, תשס״ה

(א)הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי א׳ קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א׳ או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה׳ לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א׳, שימולאו לגבי כל הבנין האמור ולגבי שטחי החוץ שלו, או לגבי חלקו המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי א׳ ולגבי דרכי הגישה לאותו חלק, הכל לפי הענין, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.

(ב)הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי ב׳ קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳ או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה׳ לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳, שימולאו לגבי שטחי החוץ שלו ולגבי קומה אחת לפחות של הבנין האמור או לגבי חלקה המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי ב׳, הכל לפי הענין, ולדרכי גישה לאותה קומה, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא יותנה מתן היתר לשינוי מקום אירוח קיים בקיום הוראות סעיף 8.02(ג) עד (ו), כולן או מקצתן, אלא על פי האמור באותן הוראות.

8.03.01.חניהתיקון: תשס״ה

(א)בחניה של בנין ציבורי ובחניון ציבורי יוקצו מקומות חניה נגישים שמידותיהם ומאפייניהם יתאימו לתנאים המפורטים בסעיף הדן בחניות נגישות בת״י 1918 חלק 2.

(ב)דרך נגישה תחבר בין מקום חניה נגיש לבין מעלית או כניסה נגישה לבנין כאמור בפרט 8.04, או לנכס.

(ג)מקומות חניה נגישים יימצאו קרוב, ככל האפשר, למעלית הבנין או לכניסה הנגישה לבנין או לנכס, וקרוב, ככל האפשר, לדרך נגישה מקורה, אם קיימת; בבנין בעל כמה כניסות נגישות וחניות סמוכות אליהן, יפוזרו מקומות החניה הנגישים בסמוך לכל הכניסות הנגישות; בחניונים ציבוריים, מקומות החניה הנגישים ימוקמו קרוב אל הדרך הנגישה והכניסה הנגישה לחניון.

(ד)מספר מקומות החניה הנגישים יהיה כמפורט להלן:

”רכב גבוה“ – רכב בעל התקן העלאה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה בכיסא גלגלים.

(ה)מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 8 או חלק מ־8 מקומות חניה נגישים.

(ו)בחניונים מקורים, שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, להקצות מקומות חניה נגישים לרכב גבוה – יהיו מקומות החניה קרובים ככל האפשר לכניסה נגישה לבנין, ודרך נגישה תחבר בין מקום החניה לבין הכניסה לבנין.

(ז)על אף האמור בפרט משנה (ד), בבנין הנועד לשמש מטרה מן המטרות המפורטות בפסקה (4) להגדרה ”בנין ציבורי ב׳“ שבפרט 8.01, לא יפחת מספר מינימלי של מקומות החניה הנגישים ממספר היחידות המיוחדות הקבועות בפרט 8.02(ג).

8.03.02.דרכים נגישות מחוץ לבניןתיקון: תשס״ה

(א)דרך נגישה אחת לפחות תוביל אל הכניסות הנגישות כאמור בפרט 8.04 של בנין ציבורי ואל שטחי החוץ שלו והיא תהיה הדרך העיקרית המשמשת את הציבור, ואם אין הדבר אפשרי מבחינה תכנונית, היא תהיה קרובה, ככל האפשר, לדרך העיקרית.

(ב)מדרכות בשטחי החוץ של הבנין, לרבות בשטח החניה, יותקנו בהתאם לדרישות המפורטות בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרכות.

(ג)התקנת ריהוט חוץ ומיתקני חוץ כגון שלטים, תאי טלפון, תיבות דואר, ספסלים, ברזיות, פחי אשפה, לאורך דרך נגישה בשטחי חוץ של בנין ציבורי, תיעשה בהתאם לתנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בריהוט חוץ ובמיתקני חוץ.

8.03.03.אזורים להורדת נוסעים ולהעלאתםתיקון: תשס״ה

הותקנו לבנין ציבורי מקומות המיועדים להורדת נוסעים ולהעלאתם, יתמלאו לגביהם התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן באזורי העלאת נוסעים.

8.04.הכניסה לבניןתיקון: תשל״א־6, תשמ״ב, תשס״ב, תשס״ג־3, תשס״ה

(א)הכניסה הקובעת לבנין תהיה כניסה נגישה; על כניסה נגישה יחולו ההוראות שבפרטי משנה (ב), (ז) ו־(ח) ובפרט 8.05.

(ב)כניסה נגישה תהיה במפלס הרחוב או שתוביל אליה דרך ששיפועה אינו גדול מ־5%; ואולם אם שיפוע הדרך גדול מ־5%, תהיה הכניסה לבנין באמצעות כבש (רמפה) כאמור בפרט משנה (ג); ואם השיפוע גדול מ־6%, גם באמצעות מדרגות, כאמור בפרט משנה (ד).

(ג)הותקן כבש מחוץ לבנין או בכניסה לבנין, יתמלאו לגביו התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בכבש.

(ד)הותקנו מדרגות מחוץ לבנין או בכניסה נגישה לבנין, יתמלאו לגביהן התנאים המפורטים בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרגות.

(ה)כניסה לבנין ממקומות חניה נגישים תהיה כניסה נגישה כאמור בפרטי משנה (ב) עד (ד); אם הכניסה לבנין היא באמצעות מעלית, תתאים המעלית לתנאים המפורטים בפרט 8.11.

(ו)בבנין שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, בגזרות שונות של הבנין, תהיה הכניסה בכל גזרה כאמור כניסה נגישה; ואם יש בו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור לאותה גזרה, מרחק ההליכה בין שתי כניסות נגישות באותה גזרה לא יהיה גדול מ־100 מטרים.

(ז)בכל הכניסות המיועדות לשימוש הציבור יוצבו שלטים המכוונים לכניסות הנגישות; ושמתקיימות לגביהם דרישות תקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 4: נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן – ת״י 1918 חלק 4), בסעיף הדן בשילוט.

(ח)בכניסה נגישה בעלת דלת שאינה ניתנת לפתיחה מבחוץ באופן עצמאי, תותקן מערכת קשר פנים (אינטרקום) המתאימה לנדרש בענין זה בת״י 1918 חלק 4.

8.05.דלת כניסהתיקון: תשל״א־6, תש״ם־3, תשס״ה

(א)בכל כניסה נגישה כאמור בפרט 8.04, תימצא דלת אחת לפחות שרוחבה החופשי בפתח לא יקטן מ־80 ס״מ ותיפתח כלפי חוץ עם כיוון היציאה מהבנין הציבורי.

(ב)מפתן לדלת האמורה בפרט משנה (א) לא יתרומם יותר מ־20 מ״מ מעל מפלס הרצפה, משני הצדדים; עלה הפרש הגובה בין מפלס הרצפה לרום המפתן על 6 מ״מ, ישופע המפתן בשיפוע 50% לכל היותר.

(ג)בבנין ציבורי, שהכניסה הראשית אליו היא באמצעות דלת מסתובבת, תותקן על יד הדלת האמורה או בקרבתה, דלת כניסה נוספת לבנין שיתקיימו לגביה התנאים שבפרטי משנה (א) ו־(ב).

8.06.דלתות, מחיצות וקירות שקופיםתיקון: תשל״א־6, תשס״ה

דלתות, מחיצות וקירות שקופים בחלקי הבנין המשמשים את הציבור, יסומנו בסימני אזהרה בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים.

8.07.דלתות פניםתיקון: תשל״א־6, תשנ״ו־2, תשס״א, תשס״ג־3, תשס״ה

כל דלתות פנים בבנין ציבורי המיועדות לשימוש הקהל ימולאו לגביהן התנאים הבאים:

(1)הרוחב החפשי בפתח לא יפחת מ־80 ס״מ;

(2)אורך הקיר שבו מורכבת הדלת מצד הידית שבדלת לא יפחת מ־40 ס״מ, הנמדדים מקצה המשקוף של אותו צד של הדלת במקום שבו נמצאת הידית האמורה;

(3)אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ־2 ס״מ מעל פני הרצפה, משני הצדדים;

(4)דלת הנפתחת אל הפרוזדור או המעבר יש להתקינה בתוך גומחה של קיר;

(5)לא תיפתח דלת ישר אל מדרגות, אלא אל משטח אפקי של חדר המדרגות האמור ועמקו ורחבו של המשטח האמור יהיה לפחות 1.25 מטר;

(6)תורכב דלת הזזה או דלת מסתובבת או דלת קפיצית (פנדל) רק בתנאי שתימצא בקרבתה דלת בעלת כנף אחת או יותר, המיועדת למטרה שלה משמשות הדלתות האמורות;

(7)בפתח של דלת הנפתחת אוטומטית יורכב מיתקן השהיה המאפשר מעבר בטוח לכל נכה;

(8)(בוטל);

(9)ניתן להתקין דלת שקופה; זכוכית המשמשת כחומר שקוף, יתקיימו לגביה דרישות תקן ישראלי, ת״י 1099 חלק 1;

(10)ידיות הדלת יורכבו בגובה של 1.00 מטר מעל פני הרצפה;

(11)צורת הידית תאפשר ליד גריפה חזקה ונוחה, אבל לא תותר הצורה העגולה;

(12)הידית תימצא במרחק לא פחות מ־5 ס״מ ממישור כנף הדלת, לכל ארכה;

(13)בגובה הידית יורכב, משני צדי הכנף ולרחבה, מוט או צינור אפקי שקטרו לא יהיה גדול מ־30 מ״מ;

(14)המרחק בין מישור הכנף האמורה ובין המוט או הצינור האמור יהיה לפחות 5 ס״מ.

8.08.דרך נגישה בתוך הבניןתיקון: תשל״א־6, תשס״ה

(א)דרך נגישה אחת לפחות תחבר בין החלקים הנגישים לציבור בבנין ציבורי בהתאם לפרט 8.02(א) ו־(ב).

(ב)דרך נגישה, או חלק ממנה, המתפצלת מדרך כללית, תסומן בסמל הנגישות הבין־לאומי כהגדרתו בת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בסמל הנגישות הבין־לאומי; בפרט משנה זה, ”דרך כללית“ – דרך המחברת בין חלקים וחללים בבנין וכן בין שטחי החוץ לבין הבנין.

8.09.מפלסי הרצפה וכבשים פנימייםתיקון: תשל״א־6, תשס״ה

(א)מפלס רצפת הקומה שבה נמצאת דלת הכניסה לבנין ציבורי בכל המקומות המשמשים קהל יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד הדלת האמורה.

(ב)מפלס הרצפה של קומה בבנין יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד דלת הכניסה למעלית בקומה האמורה.

(ג)במקרה ומטעמים של תכנון או הנדסה לא ניתן לקיים את ההוראות שבפרטי משנה (א) ו־(ב) ובקומה קיימים מפלסי רצפה בגבהים שונים, יותקנו כבשים שישמשו כמעברים ביניהם ועליהם יחולו הוראות אלה:

(1)שיפוע הכבש לא יעלה על 8%;

(2)הפרש הגובה בין תחתית מהלך הכבש לראשו לא יעלה על 75 ס״מ והפרש הגובה המצטבר של מספר כבשים ברצף לא יעלה על 150 ס״מ;

(3)רוחבו של הכבש בין המעקים או הספים לא יפחת מ־1.25 מטר;

(4)ייבנו משטחים אופקיים שעומקם ורוחבם לא יפחתו מ־1.25 מטר במקומות אלה:

(א)בראשו ובתחתיתו של כל מהלך כבש;

(ב)במקומות שבהם הכבש משנה כיוון;

(ג)לכל הפרש גובה מרבי של 75 ס״מ;

(5)בקצה החופשי של הכבש או המשטח האופקי המורם מפני הכבש, ייבנה סף אשר גובהו בכל מקום יהיה 5 ס״מ לפחות מעל מפלסם ורוחבו לא יפחת מ־5 ס״מ;

(6)בצד החופשי של הכבש או המשטח האופקי מעל הסף האמור בפסקה (5) ייבנה מעקה וכן לאורך הקירות, אם הם צמודים לכבש או למשטח האופקי; לאורך קירות אלה ניתן להתקין מסעד בלבד במקום המעקה האמור;

(7)למעקה האמור בפסקה (6) יותקן בית אחיזה שמישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה 85 ס״מ עד 95 ס״מ מעל מפלס הכבש או המשטח האופקי; תינתן לבית אחיזה צורה המאפשרת ליד לגרפה בנקל; אם חתכו עגול, יהיה קוטרו בין 30 מ״מ ל־40 מ״מ;

(8)הותקן מסעד נוסף על המסעד האמור בפרט משנה (6), נמוך ממנו, יהיה המסעד דומה בצורתו ובמידותיו לראשון ומישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה של 75 ס״מ מעל מפלס הכבש ומישורו העליון של המסעד הראשון יהיה 95 ס״מ מעל מפלס הכבש.

(ד)על אף האמור בפרט משנה (ג), מותר להתקין כבש בשיפוע גדול יותר בתנאים אלה:

(1)אורכו של הכבש האמור לא יעלה על 2.50 מטרים;

(2)שיפועו לא יעלה על 10%.

(ה)פני המשטחים לפני הכבש, אחריו ועל הכבש עצמו יהיו מחוספסים.

(ו)נבנו המשטחים האמורים בפרט משנה (ה) מפלטות אבן, בטון או חומר אחר, עם תפרים, יהיו התפרים על גבי פני המשטחים, ברוחב של לא יותר מ־2 ס״מ, מלאים ישר עם מישור הפלטות וכל השטח בלא גומות או בליטות ומחוספס.

8.10.התקנת מעלית וחדר מדרגותתיקון: תשל״א־6

(א)בבנין ציבורי א׳ המכיל למעלה מקומה אחת, תותקן מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12.

(ב)בבנין ציבורי ב׳ המכיל למעלה מקומה אחת, כאשר הקומה האמורה בסעיף 8.02(ב) אינה קומת קרקע תותקן לקומה האמורה מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12.

8.11.מבנה המעליתתיקון: תשל״א־6, תש״ם־3

(א)המעלית המיועדת לנכים תשמש גם אנשים אחרים והיא תיחשב כאחת המעליות הדרושות בבנין על פי כל חוק.

(ב)לגבי המעליות לנכים יתמלאו התנאים הבאים:

(1)תותקן מעלית אחת לפחות;

(2)בבנין ציבורי א׳ ששטחו הכולל עולה על 5,000 מ״ר יותקנו שתי מעליות לפחות;

(3)מידותיהן הפנימיות המינימליות תהיינה:

(א)העומק, שהוא המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול, יהיה 1.46 מטר;

(ב)הרוחב, שהוא המרחק בין הקירות הניצבים לדלת האמורה יהיה 1.07 מטר;

(4)דלת המעלית ודלת הכניסה למעלית או הדלת המשמשת לשתי המטרות האמורות גם יחד תהיה דלת הזזה;

(5)הרוחב החפשי בפתח של הדלתות האמורות יהיה 80 ס״מ לפחות;

(6)לאורך קירות תא המעלית יותקן בית אחיזה בגובה של 1.00 מטר מעל רצפת התא;

(7)בית האחיזה האמור לא יבלוט יותר מ־4 ס״מ ממישור קירות התא;

(8)חתך בית אחיזה יהיה מלבני ומידותיו 1 ס״מ על 7.5 ס״מ;

(9)קירות תא המעלית יהיו עשויים או מצופים חומר העומד בפני דפיקות של עגלות נכים, לפחות עד גובה של 1.00 מטר מרצפת התא;

(10)תא המעלית יהיה מאוורר;

(11)ייעשו הסידורים שתא המעלית ייעצר בקומות בדייקנות של לפחות 15 ס״מ ביחס למפלס הרצפה;

(12)השטח בחזית של דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יהיה חפשי ונוח לתנועה, ועמקו, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור או במעבר האמור, יהיה לפחות 1.50 מטר;

(13)בקומת הקרקע ובקומות שבהן התנועה היא גדולה, עמקו של השטח האמור בסעיף קטן (12) יהיה לפחות 2.20 מטרים;

(14)יותקן מנגנון סגירה של הדלתות האמורות באופן שמהירות הסגירה לא תעבור 0.40 מטר/שניה [צ״ל: מטר\שניה];

(15)במעלית שבה הדלתות האמורות נסגרות אוטומטית ולא קיימת עין אלקטרונית המאפשרת בקורת על סגירתן, יותקן מיתקן השהיה המשאיר את הדלתות פתוחות למשך זמן של 7 שניות;

(16)תותקן מערכת נצירה מוקדמת להבטחת יתר של הדלתות;

(17)בתא המעלית האמורה תהיה מערכת חירום ואזעקה;

(18)כל הכפתורים הנמצאים בתא האמור, לרבות אלה המשמשים להפעלת המעלית, יהיו בולטים מהקיר, פניהם ישרים או קעורים, עגולים ובעלי קוטר של לא פחות מ־20 מ״מ;

(19)הכפתורים האמורים יימצאו בגובה של 1.30 מטר בערך מעל רצפת התא;

(20)בקרבת דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יותקנו האבזרים והסימנים הבאים:

(א)כפתור שעל ידי לחיצתו מואר הכתוב: ”מעלית באה“ ו”מעלית בשימוש“;

(ב)חץ מואר המראה כיוון תנועה של המעלית;

(ג)רם־קול או פעמון המשמיע קול מסויים המסמל התקרבות המעלית לרצפת הקומה, או סידור דומה;

(ד)מיתקן דומה לאמור בפסקה (ג) המשמיע קול מסויים כאשר המעלית עולה וקול אחר כאשר היא יורדת;

(ה)הכפתור כאמור בפסקה (א) יותקן בגובה של 1.30 מטר מעל פני הרצפה.

(21)בתוך תא המעלית, מעל הדלת, יוארו המספרים בספרות רומיות או ערביות, המסמנים קומות הבנין האמור, בסירוגין, תוך תנועת המעלית, והם ייראו מכל מקום בתא;

(22)בבתי חולים, במוזיאון, בבתי מלון, בחנויות כל־בו, יאותר בתאי המעליות האמורים מקום למודעות הדרכה על מקום הימצאם של חלקי הבנין השונים ויעודם.

8.12.חדר מדרגותתיקון: תשל״א־6, תשמ״ב, תשס״ב־4, תשס״ה

לגבי חדר מדרגות יתמלאו התנאים הבאים:

(1)שלח המדרגה לא יפחת מ־26 ס״מ;

(2)רום המדרגה לא יהיה גבוה מ־16.5 ס״מ ולא יפחת מ־10 ס״מ;

(3)בכל אחד ממהלכי המדרגות יישמר קצב אחיד של השלחים והרומים;

(4)(בוטלה);

(5)לא יורשו רומים פתוחים;

(6)פני השלח לא יהיו חלקים מדי;

(7)כל מהלך מדרגות לא יעלה יותר גבוה מ־1.85 מטר; ואולם אם מותקנת מעלית בבנין, תותר הקמת מהלך מדרגות בין 16 מדרגות בגובה רום מקסימלי של 17.5 ס״מ או של עד 22 מדרגות בגובה רום מקסימלי של 15.5 ס״מ;

(8)לא יהיו במהלך מדרגות אחד פחות מ־3 מדרגות;

(9)פונה הקיר במשטח שבקצה העליון של מהלך המדרגות בזווית, תהיה הפינה האמורה מרוחקת מקצה השלח של המדרגה העליונה במהלך האמור 30 ס״מ לפחות;

(10)יותקן משני צדי המדרגות האמורות מעקה, בין אם יש קירות משני צדדיהן או מצד אחד ובין שאין;

(11)במקום שיש קירות כאמור יורשה להתקין לארכם מסעד בלבד במקום מעקה;

(12)במשטחי ביניים יימשך מסעד כאמור לאורך הקירות מסביב ובמאוזן;

(13)מעקה עם בית אחיזה או מסעד בלבד יבלוט מקצה שלח המדרגה העליונה והתחתונה במהלך המדרגות לפחות 30 ס״מ ובחלקו הארוך הוא יהיה אפקי;

(14)המישור העליון של בית האחיזה יהיה בגובה כנדרש בתקן הישראלי ת״י 1142;

(15)צורתו של בית אחיזה יהיה עגול בעל קוטר של בין 30 מ״מ ל־40 מ״מ או צורה אחרת המאפשרת ליד גריפה חזקה ונוחה;

(16)לאורך הקירות יהיה המרחק בין הקיר ובין בית אחיזה 4 ס״מ לפחות ולא יותר מ־8 ס״מ;

(17)יותר להתקין מסעד בתוך שקע של קיר, אם יתמלאו התנאים הבאים:

(א)המישור העליון של המסעד יימצא לפחות 8 ס״מ מתחת לתקרת השקע האמור;

(ב)המרחק המינימלי בין המסעד ובין הקיר הפנימי של השקע האמור יהיה 4 ס״מ;

(ג)המישור התחתון של המסעד יהיה מורם לפחות 4 ס״מ מעל תחתית השקע האמור;

(18)כל הצינורות, האבזרים וכיוצא באלה, המחברים מסעד זה אל הקיר או אל המעקה או אל דפנות השקע, יימצאו במישור התחתון של המסעד האמור ומתחתיו;

(19)האור בחדר המדרגות הבא דרך חלונות או מתאורה מלאכותית יהיה אחיד ועוצמת ההארה שלו תהיה 100 לוקס במישור של 75 ס״מ מעל פני כל שלח של מדרגה;

(20)החלל שמתחת למהלך הראשון של גרם מדרגות יהיה חסום למעבר של עוברים ושבים, בהתאם לדרישות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך.

8.13.בתי שימוש מיוחדיםתיקון: תשל״א־6, תשס״א, תשס״ה

(א)יותקנו בבנין ציבורי לפחות שני תאים של בית שימוש המיועדים לנכים, אחד לנשים ואחד לגברים.

(ב)נמצא לפני תא של בית שימוש כאמור חדר שירות, יתמלאו בו התנאים האלה:

(1)המרחק בין המישור החיצון של כנף הדלת של בית השימוש ובין הקיר ממול (בחלק זה – עומק) יהיה לפחות 1.30 מטר לכל ארכו;

(2)המרחק בין שאר הקירות הניצבים לדלת התא של בית השימוש (להלן בחלק זה – אורך) יהיה לפחות 2.30 מטרים;

(3)לא תיפתח שום דלת לתוך חלל חדר השירות האמור, פרט לדלת של תא בית השימוש;

(4)הדלת של התא תימצא בפינת החלל האמור, בקיר הארוך;

(5)ארכו של חדר שירות האמור יוכל להיות לפחות 1.30 מטר, אם עמקו יגיע ל־2.30 מטרים לפחות וגם יתמלא התנאי שבסעיף 8.07(2).

(ג)הדלת לתא בית השימוש תמלא את התנאים הבאים:

(1)היא תיפתח החוצה;

(2)הצירים שלה יהיו מורכבים על צד המשקוף המרוחק יותר כלפי מי שמתקרב אליה מהחוץ;

(3)לא יותקן מפתן בפתחה;

(4)יחולו עליה ההוראות שבפרט 8.07(1), (10), (11), ו־(12);

(5)בגובה הידית יורכב על המישור הפנימי של הכנף מוט או צינור אפקי כאמור בפרט 8.07(13) ו־(14);

(6)על אף הסגירה בפנים על־ידי בריח או סידור דומה תינתן האפשרות לפתוח את הדלת האמורה ולסלקה מהחוץ ולהיכנס לתא התפוס של בית השימוש בשעת הצורך.

(ד)המידות הפנימיות של תא בית השימוש יהיו דלהלן:

(1)המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת והקיר ממול לא יפחת מ־1.75 מטר;

(2)המרחק בין הקירות הניצבים לדלת לא יפחת מ־1.40 מטר.

(ה)מיקומה של האסלה יהיה כך:

(1)המרחק מהקצה הקדמי שלה עד לקיר שמאחוריה לא יפחת מ־0.75 מטר;

(2)המרחק מהקו המרכזי שלה עד לקיר הקרוב המקביל לה לא יפחת מ־1.00 מטר; ”הקו המרכזי של האסלה“ הוא קו פיקטיבי החוצה אותה לארכה לחצאים;

(3)הגובה של המישור העליון של המכסה שלה יהיה 0.50 מטר מעל פני הרצפה.

(ו)יותקנו בתא מוטות אופקיים ואנכיים בדרך הזו:

(1)קוטרם לא יהיה קטן מ־25 מילימטר ולא גדול מ־40 מילימטר;

(2)בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה, יותקן מוט אנכי באורך 60 סנטימטר לפחות שקצהו התחתון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יותקן מעל קצהו הקרוב לכיור של המוט האופקי האמור בפסקה (3), אך לא פחות ממרחק של 95 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;

(3)בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה יותקן מוט אופקי באורך 60 סנטימטר לפחות, שחלקו העליון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה וחלקו האחורי יותקן במרחק 15 עד 35 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;

(4)המוטות האמורים בפסקאות (2) ו־(3) יותירו מרווח גריפה של 4 עד 12 סנטימטר מפני הקיר שעליו הם מותקנים וניתן יהיה לחבר את המוטות ליחידה אחת;

(5)כל מוט יעוגן משני קצוותיו, על ידי שלושה ברגים לפחות, בכל קצה, המותאמים לדרישות היצרן והתקן החל במקום ייצורם; הברגים יוסתרו על ידי מכסה מתאים (רוזטה) כך שלא יהיו גלויים לעין;

(6)בקיר שבגב האסלה, או צמוד לו, על גבי עמוד חיצוני מיוחד המותאם למוט והמעוגן לרצפה בצורה בטיחותית באמצעות 4 ברגים לפחות, יותקן מוט מתרומם ממצב אופקי למצב אנכי; המוט יהיה באורך 75 עד 85 סנטימטר, וצדו העליון, במצב אופקי, יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יורכב במרחק של 80 סנטימטר מהקיר המקביל והקרוב לציר האורך של האסלה; על המוט להישאר במצב אנכי בכוחות עצמו באמצעות אמצעי המהווה חלק מובנה בו שימנע את נפילתו הפתאומית למצב אופקי; צורת המוט המתרומם האמור בפסקה זו יכולה להיות אובלית או מלבנית ובלבד שתהיה נוחה לתמיכה והחזקה ביד; רוחב המוט לא יעלה על 60 מילימטר ועוביו לא יעלה על 40 מילימטר; המוט, על כל חלקיו, יהיה בטיחותי, קל ופשוט לשימוש; יש להצמיד סמוך למוט מדבקה או שלט בגודל 20 × 20 סנטימטר, עם ציורים (פיקטוגרמות) קריאים וברורים המראים את אופן השימוש במוט;

(7)כל המוטות, על חלקיהם השונים, יהיו עשויים מחומר קשיח, עמיד ובלתי מחליד ויעמדו בפני כוחות אופקיים ואנכיים; פני השטח של המוטות יהיו עם חספוס קל או שצורת המוט תהיה מיוחדת כך שתימנע החלקת היד; כל העיגונים לקיר ולרצפה יהיו בטיחותיים וכל קצוות המוטות יהיו מעוגלים באופן המונע פציעה ופגיעה כלשהי.

(ז)יותקן בתוך התא כיור רחצה ולגביו יתמלאו התנאים הבאים:

(1)הכיור יימצא במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להגיע ולהשתמש בו;

(2)פני הכיור העליונים יהיו בגובה של 80 ס״מ מעל הרצפה;

(3)ברז המים בכיור האמור יהיה מסוג ידית־מנוף.

(ח)ידית השטיפה של האסלה, מחזיק נייר טואלטי, סידורי סבון לרחיצת ידיים ומגבת יימצאו במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להשתמש באבזרים האמורים בנקל.

8.14.משתנותתיקון: תשל״א־6

הותקנו בבנין ציבורי משתנות, יתמלאו לגביהן התנאים הבאים:

(1)משתנת עביט תורכב בגובה שהקצה העליון הקדמי שלה לא יימצא יותר גבוה מ־50 ס״מ מעל פני הרצפה;

(2)משתנת קיר תורכב ללא מדרגה, ואם הנסיבות מכריחות התקנת מדרגה לא יעלה גבהה על 17 ס״מ ורחבה לא יפחת מ־45 ס״מ;

(3)מחולקת משתנת הקיר לתאים, יותקנו על יד התאים הפינתיים או הקיצוניים ידיות אחיזה, לכל תא כאמור ידית אחת.

8.15.כיור מיוחד בחדרי שירותתיקון: תשל״א־6

בחדרי שירות המשותפים לנשים ולגברים יותקן בתוך שורת כיורי רחצה לפחות כיור מיוחד אחד לנשים ואחד לגברים מהסוג האמור בסעיף 8.13(ז)(2) ו־(3).

8.16.מראה בחדרי שירותתיקון: תשל״א־6

בחדרי שירות כאמור בסעיף 8.15 תותקן מראה שקצה העליון לא יהיה יותר נמוך מ־1.75 מטר וקצה התחתון לא יותר גבוה מ־0.90 מטר מעל פני הרצפה.

8.17.מפסיקים וכפתורי הפעלהתיקון: תשל״א־6

(א)כל מפסיקי זרם חשמל, חום, איוור ופעמוני אזעקה למיניהם ודומה לאלה יימצאו בגובה שלא יעלה על 1.60 מטר מעל פני הרצפה.

(ב)כל האבזרים כאמור בסעיף קטן (א) יותקנו באופן שהפעלתם תהיה קלה.

8.18.תיקון: תשל״א־6, תשס״ה

(בוטל).

8.19.מזרקת לשתיית מיםתיקון: תשל״א־6

נמצאת בבנין ציבורי מזרקת לשתיית מים (להלן – מזרקת), יתמלאו לגביה התנאים הבאים:

(1)הפיה שדרכה יוצאים המים תימצא בגובה של 90 ס״מ מעל פני הרצפה;

(2)המזרקת תהיה תלויה על הקיר ולא תימצא בתוך גומחה של הקיר, לא כולה ולא מקצתה;

(3)השטח מסביב למזרקת האמורה יהיה חפשי עם גישה נוחה;

(4)במקרה של שימוש בכוסות קרטון או חומר דומה על יד המזרקת, יהיה מקומן בגובה שלא יעלה על 1.20 מטר מעל פני הרצפה.

8.20.תיקון: תשל״א־6, תשס״ה

(בוטל).

8.21.יציאות מבניין ציבוריתיקון: תשל״א־6, תשס״ה

נמצאות בבנין ציבורי דרכי יציאה מיוחדות לקהל, יחולו עליהן, לפי הענין הוראות פרטים 8.03.02, 8.03.03, 8.04 ו־8.05.

8.22.תיקון: תשל״א־6, תשס״ה

(בוטל).

8.23.מקומות ישיבה מיוחדים בבתי עינוגתיקון: תשל״א־6

בתיאטרון, בבית קולנוע או בבית עינוג אחר, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לנכים על פי תנאים אלה:

(1)שטחו של המקום המיוחד האמור לנכה יהיה לפחות 1.45 מטר על 0.90 מטר;

(2)לכל 150 עד 1000 מקומות ישיבה יוקצב מקום אחד לנכה כאמור בפסקה (1), ומעל 1000 מקומות ישיבה – לכל 250 מקומות מקום אחד כאמור, ובלבד שבכל בנין ציבורי כאמור יותקנו לפחות שלושה מקומות ישיבה מיוחדים לנכים;

(3)המקומות המיוחדים האמורים יוקצבו על יד המעברים באופן שתאופשר לנכים ראות טובה ושהנכים גם לא יסתירו לאלה היושבים מאחוריהם;

(4)המקומות המיוחדים האמורים יוסדרו לרוב על ידי אפשרות קיפול או סילוק מספר מתאים של כסאות קבועים באולם.

8.24.מקומות מיוחדים במסעדות וחדרי אוכל ציבורייםתיקון: תשל״א־6

במסעדה וכדומה, שבגדר בנין ציבורי ב׳ ויש בהם שירות עצמי, יותקנו לפחות שני מקומות מיוחדים לנכים ליד מקום חלוקת האוכל, שלגביהם יתמלאו התנאים הבאים:

(1)הגובה של המקומות האמורים לא יעלה על 80 ס״מ מעל פני הרצפה;

(2)מתחתם יהיה חלל ריק בעומק של 70 ס״מ וברוחב של 80 ס״מ לפחות;

(3)הגישה אליהם תהיה חפשית ונוחה.

8.25.יחידה מיוחדתתיקון: תשנ״ה־2, תשס״א

ביחידה מיוחדת יתקיימו הוראות סעיף זה, כמפורט להלן:

(1)הרוחב החופשי בפתח ליחידה המיוחדת ובפתחים שבתוכה לא יפחת מ־80 ס״מ;

(2)אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ־2 ס״מ מעל הרצפה משני הצדדים; למפתן יהיו שיפועים בצד המוגבה מסביבתו בנטיה מרבית של 50%;

(3)לרוחב כנף הדלת, יורכב בגובה הידית הרגילה, מוט אופקי שיאפשר סגירתה על ידי משיכתה בידי נכה בכסא גלגלים; מרחק הידית מציר הדלת יהיה בין 5 ל־8 ס״מ;

(4)השירותים של יחידות מיוחדות (להלן – השירותים המיוחדים), יהיו כמפורט להלן:

(א)יכול שהשירותים המיוחדים יהיו צמודים ליחידה המיוחדת אך הדבר אינו הכרחי;

(ב)דלת השירותים המיוחדים תיפתח החוצה. ויכול שתיפתח גם פנימה אם תתאפשר גם פתיחתה החוצה, וזאת שלא באמצעות צירי פנדל; כיוון הפתיחה יאפשר גישה נוחה לאגף הלינה;

(ג)תותר התקנת דלת הנפתחת בגרירה במקביל לקיר, כשהיא מותקנת על גבי מסילה הקבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר פתח אור של 80 ס״מ לפחות;

(ד)המרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין הקיר ממול, יהיה 1.20 מטרים לפחות; ואם מוצב ארון מול הדלת, תיפתח דלת הארון בגרירה, והמרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין דלתות הארון יהיה 1.15 מטרים לפחות;

(ה)בשירותים המיוחדים יותקנו אסלה, כיור רחצה וכן מקלחת או אמבטיה או שתיהן;

(ו)כל קבועות השרברבות על אבזריהן יותקנו כך שיוותר מרחב חופשי בקוטר מעגל של 1.40 מ׳ לפחות, ממפלס הרצפה עד לגובה 65 ס״מ מעל הרצפה;

(ז)רצפת השירותים המיוחדים תהיה עשויה מחומר מונע החלקה;

(ח)ברצפת השירותים המיוחדים יהיה נקז; ואם הם צמודים למקלחת תשמש הרצפה בשעת הצורך, כאגן ניקוז של המקלחת; ברצפה יהיו שיפועים של כ־1.5% לניקוז מהיר;

(ט)האמבטיה תהא במידות 1.60 × 0.70 מ׳ לפחות;

(י)במידת האפשר יותקן בצד המעוגל של האמבטיה משטח אופקי באורך 60 ס״מ, לכל רוחבה וגובהה של האמבטיה; המשטח יותקן כך שיתאפשר מעבר מכסא גלגלים שיעמוד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אל המשטח ובחזרה;

(יא)במקלחת יהיה שטח הרצפה 1.30 × 0.90 מטר לפחות והוא לא יהיה חלק של המרחב החופשי האמור בפסקת משנה (ו); בכניסה למקלחת לא יהא כל סף או מכשול ברצפה;

(יב)אסלה תהא מסוג מונובלוק; ציר האסלה יהא 45 ס״מ מהקיר הסמוך. הקצה הקדמי של האסלה יהא 70 ס״מ מהקיר שבגב האסלה; גובה האסלה יהא מ־42 עד 45 ס״מ מהרצפה; בצד האסלה, המרוחק מהקיר המקביל לציר האורך שלה, יוותר מרחב חופשי ברוחב 85 ס״מ לפחות;

(יג)מוטות אחיזה מתקפלים או ניתנים לפירוק, ונוחים לאחיזה, בקוטר שלא יהיה קטן מ־25 מילימטר ולא גדול מ־40 מילימטר, יותקנו כלהלן:

(1)מוטות אחיזה הצמודים לאסלה יותקנו כמפורט בפרט 8.13(ו);

(2)(בוטלה);

(3)(בוטלה);

(4)בקיר המקלחת יותקן מוט אנכי אחד לפחות, באורך 80 ס״מ לפחות, קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס״מ מהרצפה;

(5)בקיר המקלחת יותקן מוט אופקי אחד לפחות, באורך 50 ס״מ, ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;

(6)בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפסקה (י), יותקן מוט אופקי באורך 50 ס״מ ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;

(7)בקיר המקביל לאורך האמבטיה יותקן מוט אופקי, ניצב למוט המתואר בפסקת משנה (6), באורך 50 ס״מ ובגובה 85 ס״מ מהרצפה;

(8)בקיר הצמוד לאורך האמבטיה, יותקן מוט אלכסוני באורך של 120 ס״מ; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 ס״מ מהרצפה וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 ס״מ מעל דופן האמבטיה;

(9)על הקיר, בקצה החופשי של המשטח המתואר בפסקה (י) יותקן מוט אנכי באורך 80 ס״מ לפחות; קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס״מ מהרצפה. המוט האמור יכול שישמש גם במקום המוט המתואר בפסקת משנה (4);

(יד)הברזים יהיו ברזי ידית ויותקנו כך שיהיו גם בהישג ידו של משתמש היושב בכסא גלגלים; ברז הכיור לא יורכב לקיר אלא לכיור עצמו או למשטח אופקי הצמוד לו;

(טו)במקלחת ובאמבטיה יותקנו הברזים בהישג ידו של המשתמש; כל ברז יספק מים חמים וקרים למשטף מזרם, עם צינור גמיש, שיורכב על מוט אנכי באופן שניתן לקבוע גובהו וכיוונו בידי המשתמש; במקרה הצורך יותקן ברז נפרד לאמבטיה וברז למתרחץ במקלחת שמחוץ לאמבטיה;

(טז)גובהו העליון של כיור יהיה בין – 82 ס״מ ל־87 ס״מ מן הרצפה;

(יז)מתחת לכיור יישמר חלל חופשי עד לגובה 65 ס״מ מהרצפה;

(יח)מעל לכיור תותקן מראה שגובהה התחתון יהיה 90 ס״מ מהרצפה וגובהה העליון יהיה 175 ס״מ לפחות מהרצפה;

(יט)אבזרי העזר, כגון מתלי מגבות, מחזיקי נייר, מיבשי שיער וכיוצא באלה, יותקנו כך שיהיו בהישג ידו של היושב בכסא גלגלים.

8.26.טלפון ציבוריתיקון: תשס״ה

(א)טלפון ציבורי, שהותקן בבנין ציבורי או בשטח החוץ שלו, יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו־(ג); הותקנו כמה טלפונים ציבוריים, אחד מהם לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו־(ג), ואולם אם הם מופעלים באמצעים שונים, אחד לפחות מכל סוג יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ב) ואחד לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ג).

(ב)טלפון נגיש למתניידים בכיסא גלגלים יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת״י 1918 חלק 4.

(ג)טלפון לבעלי לקות שמיעה יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת״י 1918 חלק 4.

8.27.מערכות התרעה ואזעקהתיקון: תשס״ה

מיתקנים להתרעה שהותקנו בבנין ציבורי יתאימו לנדרש בת״י 1918 חלק 4 בסעיף הדן במערכות התרעה.

8.30.הגדרותתיקון: תשס״ט־6, תשפ״ו

בפרק זה –

”אדם עם מוגבלות“, ”גוף ציבורי“ ו”הנציב“ – כהגדרתם בסעיף 5 לחוק השוויון;

”בניין קיים“ – מקום ציבורי שהוא בניין, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני תחילתו של חלק זה;

”בית שימוש נגיש“ – בית שימוש מטיפוס 1 או 2 לפי ת״י 1918 חלק 3.1;

”דרך נגישה“ – תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים במקום ציבורי חדש ובשטחי החוץ שלו, לרבות אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, שמתקיימות בהן דרישות חלק זה;

”חוק השוויון“ – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;

”חניון ציבורי“ – כהגדרתו בתקנות החניה;

”יציע“ – כמשמעותו בתוספת השלישית;

”מדור שירותים“ – חלק בבניין הכולל שלושה בתי שימוש לפחות שיש להם כניסה משותפת, בין אם מתוכננת חלוקה לאגף לנשים ואגף לגברים ובין אם לאו;

”מורשה לנגישות מבנים“ – מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בסעיף 19מא לחוק השוויון;

”מורשה לנגישות השירות“ – כהגדרתו בסעיף 19מא1 לחוק השוויון;

”מלתחה“ – מקום המשמש להחלפת בגדים ולאכסון חפצים ועשוי לכלול גם מקלחות ובתי שימוש;

”מלתחה נגישה“ – מלתחה המתאימה גם לשימושם של אנשים בכיסאות גלגלים;

”מעלון אנכי“ – משטח הרמה חשמלי המותקן דרך קבע, שמסלול תנועתו בניצב למישור של הרצפה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 ות״י 2252 חלק 1;

”מעלית עם פיקוד יעדים“ – מעלית שבה קומת היעד נרשמת בתחנה ולא בתא המעלית;

”מקום חניה נגיש“ – מקום חניה המיועד לכלי רכב הנושא תג נכה לפי חוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993;

”מקום עבודה“ – מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד, למעט אותו חלק במקום עבודה שחלות בו הוראות בדבר התאמה אישית לפי פרק ד׳ לחוק השוויון;

”ניגוד חזותי“ – ניגוד בין שטח מסוים לסביבתו הקרובה, הניתן להבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן, בתנאי התאורה הקיימים או המתוכננים, ורשאי הנציב לפרסם הוראות טכניות לעניין הבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן;

”ניגוד מישושי“ – ניגודיות בין מרקם פני שטח מסוים למרקם סביבתו הקרובה, הניתן לזיהוי במישוש באמצעות כף רגל נעולה בנעל ובאמצעות מקל נחיה;

”סימן אזהרה“ – משטח המורכב מגבשושיות עגולות, עשויות בחתך טרפזי או מעוגל וקטומות בראשן, בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתן הקרובה, ונועד להזהיר מפני סכנה או שינוי במרחב;

”סימן מאתר“ – סימן מוביל מטיפוס 1 ורוחבו 60 סנטימטרים הנמצא בניצב לכיוון ההליכה ולכל רוחב הדרך, והמיועד להפנות את תשומת לבו של הולך רגל עם מוגבלות בראייה אל תחילתו של סימן מוביל או אל מיתקן המצוי בצמוד או בסמוך;

”סימן מאתר בתוך בניין“ – משטח ברוחב 60 סנטימטרים העשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתו;

”סימן מוביל“ – רצועה, קו מפגש בין שני משטחים, או מרכיב פיזי יציב המצויים על פני שטח המיועד לתנועת הולכי רגל או בצמוד לו, הניתנים לזיהוי על ידי הולך רגל עם מוגבלות בראייה, ומיועדים לסייע לו למצוא את דרכו אל יעדו, והוא אחד מאלה:

(1)”סימן מוביל מטיפוס 1“ – סימן ברוחב 30 עד 60 סנטימטרים, המורכב מפסים מקבילים המצויים באותו מישור, ומרקם פני השטח שלו עשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לשטח בסביבתו הקרובה;

(2)”סימן מוביל מטיפוס 2“ – מפגש, ישר במידת האפשר, בין שני משטחים צמודים זה לזה, המצויים בניגוד חזותי וניגוד מישושי זה לזה; ובלבד שמפגש כאמור יהיה באותו מישור ויימשך באופן רציף ממקום אחד במרחב למקום אחר;

(3)”סימן מוביל מטיפוס 3“ – מרכיב פיזי יציב הנמשך ברציפות לאורך שולי דרך, ובולט מעל פני הדרך, העשוי בניגוד חזותי וניתן להבחנה במישוש בכף רגל נעולה ובאמצעות מקל נחיה;

”סמל הנגישות“ – סמל הנגישות הבין־לאומי כמשמעותו בת״י 1918 חלק 4;

”עמדת מודיעין“ – עמדה פתוחה או סגורה, במקום ציבורי, שבה ניתן מידע על השירות הניתן במקום הציבורי, והכוונה לחלקי המקום השונים;

”קומה“ – כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992 (להלן – תקנות חישוב שטחים);

”רכב גבוה“ – רכב בעל מיתקן הרמה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה על כיסא גלגלים;

”רשות ציבורית“ – כהגדרתה בסעיף 19א לחוק השוויון;

”שטח“ – שטח למטרה עיקרית כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות חישוב שטחים;

”שטח כולל“ – סך כל השטח המותר לבנייה, ללא חלוקה לשטח למטרות עיקריות ולמטרות שירות;

”ת״י 1918 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 1 – נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות;

”ת״י 1918 חלק 2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 2 – נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין;

”ת״י 1918 חלק 3.1“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.1 – נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין – דרישות בסיסיות;

”ת״י 1918 חלק 3.2“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 3.2 – נגישות הסביבה הבנויה: דרישות משלימות לשימושים ספציפיים;

”ת״י 1918 חלק 4“ – תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 4 – נגישות הסביבה הבנויה, תקשורת;

”ת״י 2252 חלק 1“ – תקן ישראלי ת״י 2252 חלק 1 – משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה – כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים;

”ת״י 2481 חלק 70“ – תקן ישראלי ת״י 2418 חלק 70 – מעליות: דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה – התאמות מיוחדות לנגישות אנשים לרבות אנשים בעלי מוגבלות;

”ת״י 2279“ – תקן ישראלי ת״י 2279, התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה;

”תקנות החניה“ – תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ״ג–1983;

”תקנות חישוב שטחים“ – תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992.

8.31.מקום ציבורי חדשתיקון: תשס״ט־6

”מקום ציבורי חדש“ – מקום ציבורי כמפורט בתוספת הראשונה לחוק השוויון.

8.32.בניין עם ייעוד מעורבתיקון: תשס״ט־6

בבניין ציבורי שהוא מקום ציבורי חדש המיועד ליותר משימוש אחד, והשימושים בו מופרדים אחד מן האחר, יחולו הוראות חלק זה על כל חלק מן הבניין לפי שימושו.

8.33.בניין ציבורי אחרתיקון: תשס״ט־6

בבניין או חלק מבניין המשמש למטרות ציבוריות שונות מן המפורט בתוספת הראשונה לחוק השוויון, יחולו הוראות חלק זה בהתאם למטרות השימוש הדומות להם ביותר מבין המטרות והשימושים המפורטים בתוספת כאמור, לדעת מהנדס הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

8.40.היתר לבניין ציבורי חדשתיקון: תשס״ט־6

היתר לבניין ציבורי חדש, אישור או תעודת גמר לפי העניין (בחלק זה – היתר), יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בחלק זה.

8.41.תוספת לבניין ציבוריתיקון: תשס״ט־6

(א)היתר להקמת תוספת לבניין קיים (להלן – תוספת), יינתן רק אם התקיימו תנאים אלה:

(1)בכל חלקי התוספת ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה;

(2)בבניין קיים נעשו במועדן ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.

(ב)לא הגיע עדיין המועד הקבוע כאמור בהוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון עד למועד מתן ההיתר לתוספת, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה ביחס לתוספת בלבד; ואולם כאשר היקף התוספת המבוקשת עולה על 30% מהשטח העיקרי של המבנה הקיים, כמשמעותו בתקנות חישוב שטחים, יכלול היתר הבנייה אף את ביצוע ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.

(ג)מהנדס הוועדה המקומית רשאי להורות על ביצוע התאמות נגישות בבניין קיים, ככל שהתאמות אלה נדרשות לצורך התוספת המבוקשת, וזאת לפי היקף העבודה ופרק הזמן שנותר על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.

(ד)על אף האמור בפרט משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לבניין הקיים, כולן או חלקן, בבניין הקיים או בתחום התוספת המבוקשת.

(ה)בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ניתן, על אף האמור בפרט משנה (א), להיסמך על התאמות הנגישות בבניין הקיים, כולן או חלקן, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:

(1)התוספת האמורה מהווה מבחינה תפקודית חלק בלתי נפרד מהבניין הקיים;

(2)דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית ככל הניתן, מחברת את התוספת לבניין הקיים;

(3)התאמות הנגישות בבניין הקיים, המיועדות בעבור התוספת יהיו לפי חלק זה;

(4)התאמות הנגישות בבניין הקיים ובתוספת גם יחד, מספקות את סך כל הדרישות לפי חלק זה לגבי התוספת.

8.42.התאמות נגישות בזמן ביצוע עבודות שיפוץתיקון: תשס״ט־6

בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ובבקשה להיתר לביצוע עבודות שיפוץ בבניין ציבורי חדש, אשר עבודות הבנייה יבוצעו בהן בד בבד עם מתן השירות, תובטח נגישות חלופית בתקופת ביצוע עבודות הבנייה, כפי שייקבע על ידי מהנדס הוועדה, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.

8.43.שינויים במהלך בנייהתיקון: תשס״ט־6

הוראות חלק זה לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בנייה של בניין ציבורי אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 30 מטרים רבועים, והיתר לבנייתם ניתן לפני תחילתו של חלק זה; ובתנאי שהבניין עומד בדרישות חלק ח׳ בתוספת זו.

8.44.התאמות נוספות בבניין המיועד לאנשים עם מוגבלותתיקון: תשס״ט־6

בבקשה להיתר לבניין ציבורי חדש המיועד כולו או חלקו לאנשים עם מוגבלות, ייבדק הצורך בקיום התאמות נגישות נוספות על הקבוע בחלק זה.

8.45.עיגול תוצאת חישובתיקון: תשס״ט־6

מספר שהוא תוצאת חישוב אחוזים לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית תעוגל למספר השלם הנמוך ממנו.

8.50.דרך נגישה לבניין ציבוריתיקון: תשס״ט־6

(א)בבניין ציבורי חדש יהיו דרכים נגישות בתחום מגרש.

(ב)דרכים כאמור יתחילו ממקום החיבור למדרכה או לשביל ציבורי הגובלים במגרש כפי שמתואר במפת איתור העבודה כנדרש בתקנה 5(ב)(2).

(ג)בדרך נגישה לבניין ציבורי יתקיימו דרישות אלה:

(1)דרך נגישה, אחת לפחות בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל אל כניסות נגישות של בניין ציבורי, מתחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, ואזורי העלאת נוסעים כמשמעותם בת״י 1918 חלק 2, ככל שאלה מצויים בתחום המגרש, וכן ממדרכה או משביל ציבורי הגובלים במגרש;

(2)דרך נגישה בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית שמיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממקום חניה נגיש אל כניסה נגישה;

(3)היו כמה דרכים אל בניין ציבורי שחלקן אינן נגישות, יהיה שלט הכוונה אל הדרך הנגישה ועליו סמל הנגישות; שלט ההכוונה יוצב ליד מקום חניה נגיש, בכניסה הנגישה למגרש או לבניין, ובמקומות שבהם מתפצלות כמה דרכים מדרך נגישה.

(ד)בכל דרך המשמשת את הציבור, שרוחבה גדול מ־130 סנטימטרים ולגבי גרם מדרגות גם אם רוחבו קטן מ־130 סנטימטרים, יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן במכשולים בדרך, וחלק 2 בסעיפים הדנים במשטחי אזהרה במדרגות, וכן הסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.

8.51.קשר פיזי בין בנייניםתיקון: תשס״ט־6

(א)מתוכנן קשר פיזי בין בניינים שונים לשימוש הציבור, שבמסגרתו מתאפשרת גישה בין הבניינים, בין במפלס הקרקע ובין בקומה אחרת, יהיה הקשר באמצעות דרך נגישה.

(ב)מתוכננות כמה דרכים המקשרות בין קומות שונות של בניינים שונים, תהיה מחצית מהן לפחות דרכים נגישות.

8.52.דרך נגישה אל חוץ הבנייןתיקון: תשס״ט־6

(א)דרך נגישה תוביל מכניסה נגישה של הבניין אל שטחי החוץ שלו ככל שאלה נועדו לשימוש הציבור, לשירותו או למקום עבודה.

(ב)בדרך נגישה בשטחי חוץ של מקום ציבורי חדש יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2, בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, כבש, מדרכות, משטחי אזהרה במדרגות, וכן בסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.

(ג)על אף האמור בת״י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בשולי דרך נגישה, דרך נגישה ברוחב 250 סנטימטרים לפחות, פטורה מהגנת שוליים בהתקיים התנאים האלה:

(1)הפרש הגובה בין מפלס פני הדרך והמשטח הסמוך לו אינו עולה על 20 סנטימטרים;

(2)שולי הדרך או המשטח כולו מאובחנים מן המשטח הסמוך להם בניגוד חזותי.

8.53.מעבר בין מקומות בשטחי חוץתיקון: תשס״ט־6

המעבר בין מקומות שונים בשטחי חוץ, המשמשים את הציבור, יהיה בדרך נגישה, וככל הניתן באותו המפלס.

8.54.הפרשי גבהים ושיפועים בדרך נגישה מחוץ לבנייןתיקון: תשס״ט־6

היו הפרשי גובה בדרך הנגישה מחוץ לבניין, יחולו הוראות אלה:

(1)שיפוע הדרך הנגישה לא יעלה על 8 אחוזים; עלה שיפוע הדרך הנגישה על 5 אחוזים תהיה הדרך באמצעות כבש כמשמעותו בת״י 1918 חלק 2;

(2)היה הפרש הגובה בין משטחי רצפה צמודים בין 1.5 ל־300 סנטימטרים, ולא הוסדרה עלייה באמצעות שיפוע שאינו עולה על 5 אחוזים, יותקן אחד מאלה: כבש, גשר או מעלית; ואולם במקום שבו קיים הפרש גובה של עד 150 סנטימטרים ולא ניתן להתקין כבש, ניתן להתקין מעלון אנכי, ובלבד שניתן לכך אישור מורשה נגישות מבנים;

(3)עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 300 סנטימטרים תותקן מעלית;

(4)בשטחי חוץ שנמצא בהם הפרש גובה בין משטחי רצפה נגישים סמוכים, ינהגו לפי ת״י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בשיפוע הדרך בתחום גבולות נכס.

8.55.כניסה לבניין ציבורי חדשתיקון: תשס״ט־6

(א)הכניסה העיקרית לבניין, המיועדת לשימוש הציבור, תהיה כניסה נגישה.

(ב)בכניסה נגישה לבניין יתקיימו דרישות ת״י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בכניסה נגישה, למעט הסעיף הדן בבניין שיש בו כניסות אחדות, וכן דרישות חלק 3.1 בסעיפים הדנים במשטח ניגוב ובסף בפתח.

8.56.בניין ובו כניסות לא נגישותתיקון: תשס״ט־6

היו בבניין ציבורי כניסות או יציאות המיועדות לשימוש הציבור שאינן נגישות לפי תקנות אלה, יימצאו בהן שלטים המכוונים אל הכניסות או היציאות הנגישות לפי ת״י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות הדורשים שילוט.

8.57.בניין ובו כניסות בגזרות שונותתיקון: תשס״ט־6

(א)בבניין ציבורי שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, באגפים שונים של הבניין, תהיה בכל אגף כניסה נגישה אחת לפחות.

(ב)בבניין שבו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור באותו אגף, מרחק ההליכה מחוץ למבנה בין כניסה שאינה נגישה לבין כניסה נגישה באותו אגף, לא יעלה על 50 מטרים.

8.58.דרך נגישה בתוך הבנייןתיקון: תשס״ט־6

דרך נגישה לפי הוראות ת״י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה וחלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרכים נגישות לרבות פרוזדורים ומעברים, תוביל –

(1)מהכניסה העיקרית לבניין המיועדת לשימוש הציבור לכל החלקים בתוך הבניין שיינתן בהם שירות ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי, ואל הכניסות לחדרים או אולמות במקומות עבודה;

(2)מכניסה נגישה לכל חלקי הבניין אשר יש לציבור מעבר אליהם ולכל חלקי הבניין אשר יש בהם מקומות עבודה.

8.59.מעבר בין מקומות בקומה בתוך בנייןתיקון: תשס״ט־6

מעבר בין מקומות שונים המיועדים לשימוש הציבור או למקום עבודה באותה קומה בבניין ציבורי חדש, יהיה בדרך נגישה וככל הניתן באותו מפלס.

8.60.הפרשי גובה במפלסי רצפה בדרך נגישה בתוך בנייןתיקון: תשס״ט־6

בדרך נגישה בתוך בניין יחולו על הפרשי גובה במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, הוראות פרט 3.1.2.7 בחלק ג׳ והוראות אלה:

(1)היה הפרש משטחי הרצפה גדול מ־1.5 סנטימטרים ולא יותר מ־150 סנטימטרים, יותקן אחד מאלה: מעלית, מעלון אנכי או כבש לפי דרישות חלק ג׳ בתוספת זו ות״י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכבש;

(2)במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 150 סנטימטרים, אך קטן מ־250 סנטימטרים, תותקן מעלית ויכול שיותקן מעלון אנכי במקום מעלית;

(3)במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 250 סנטימטרים, תותקן מעלית.

8.61.מרווח אופקי בין משטחי הליכה בדרך נגישהתיקון: תשס״ט־6

מרווח אופקי בדרך נגישה, העשוי בניצב לכיוון התנועה, יהיה לפי ת״י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך; הוראות אלה יחולו גם על מרווח במעבר על פני מסילות של כנף דלת נגררת.

8.62.דלתות ושערים בדרך נגישהתיקון: תשס״ט־6

(א)דלתות ושערים, לאורך דרכים נגישות ובכניסה לחללים נגישים, יתאימו לנדרש בתקן ישראלי, ת״י 1918 חלק 3.1 ובהתאם לחלק ג׳ בתוספת זו.

(ב)בפתחי דלתות יהיה גובה הסף לפי הוראות ת״י 1918 חלק 3.1.

(ג)בדלת חד־אגפית, הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, כגון: בית שימוש נגיש, מקלחת ומלתחה, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה לפי ת״י 1918 חלק 3.1, ות״י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).

(ד)בדלת לפתיחה אוטומטית יותקן אמצעי בקרה שימנע את הגפתה כל עוד נמצא אדם או חיית שירות או מקל נחיה בתחום המסלול שלה.

(ה)בבניין אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), תהיה המערכת לפי ת״י 1918 חלק 4.

8.63.דרך נגישה וכניסות נגישות במיתקן ספורטתיקון: תשס״ט־6

נוסף על האמור בפרטים 8.57 ו־8.58 לעניין מיתקן ספורט, למעט מבנים מורמים במיתקני ספורט המשמשים לשיפוט, יחולו הוראות אלה:

(1)דרך נגישה, אחת לפחות, תוביל אל כל כניסה נגישה למיתקן ספורט ומן הכניסה אל מקומות הישיבה המיוחדים ואל בית שימוש נגיש;

(2)דרך נגישה אחת לפחות המיועדת לספורטאים תוביל אל משטח הפעילות הספורטיבית, אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה, אל מלתחה נגישה ואל תאי הלבשה נגישים; אין באמור בפרט זה כדי לגרוע מחובת ביצוע דרך נגישה כאמור בפסקה (1);

(3)היו במקום כמה משטחי משחק מאותו הסוג, תוביל דרך נגישה אל משטח משחק אחד מכל סוג, ולא פחות מ־50% ממספר המשטחים מאותו סוג ממדרכה או משביל או מכניסה נגישה אל מיתקן הספורט;

(4)במיתקן ספורט אשר הותקנו בו דרכים נגישות כאמור בפסקאות (1) ו־(2), אין חובה כי דרך נגישה תחבר בין הדרכים הנגישות האמורות בפסקאות אלה.

8.64.דרך נגישה בבית סוהר ובבית מעצרתיקון: תשס״ט־6

דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש למקומות בבית סוהר ובבית מעצר שמותרת אליהם גישה לציבור, לרבות לאזורי המתנה, אזורים למפגש עם מבקרים ועם עורכי דין, ולבית שימוש נגיש למבקרים.

8.65.דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבהתיקון: תשס״ט־6

(א)בפרט זה, ”במה“ – כהגדרתה בפרט 3.9.1.1 בתוספת זו ולרבות כל משטח מוגבה כהגדרתו באותו פרט שגובהו 45 סנטימטרים לפחות מפני הרצפה או הקרקע הסמוכים אליו.

(ב)בבמה יתקיימו הוראות ת״י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים בנגישות לבמה ולמשטח מוגבה, וכן הוראות אלה: שולי משטח מוגבה שאינו מיועד למופעים, וגובהו קטן מ־45 סנטימטרים יסומנו בפס ברוחב 10 סנטימטרים לפחות, ובניגוד חזותי למשטח המוגבה; ויכול שמשטח מוגבה כאמור יהיה כולו בניגוד חזותי לסביבתו.

(ג)במהלך מדרגות אל במה המכיל מדרגה אחת או שתיים בלבד, יותקן בית אחיזה בצד אחד.

8.66.דרך נגישה בבית כנסתתיקון: תשס״ט־6

על אף האמור בסימן זה, בבניין המיועד לבית כנסת יחולו הוראות אלה:

(1)בית כנסת שעזרת הנשים בו נמצאת במפלס שונה ממפלס אולם התפילה, יכול שתהיה אליה דרך נגישה שלא מתוך הבניין;

(2)בית כנסת שעזרת הנשים בו מצויה במפלס גבוה מ־150 סנטימטרים ממפלס אולם התפילה, פטור מהתקנת דרך נגישה אל עזרת הנשים, אם הותקנו במפלס אולם התפילה מקומות ישיבה מיוחדים בעבור נשים המתנייעות בכיסא גלגלים, יחד עם מקומות ישיבה רגילים בעבור נשים, בסך כולל של 10 אחוזים לפחות ממקומות הישיבה לנשים באולם, ולא פחות משני מקומות ישיבה מיוחדים;

(3)בבית כנסת שהפרשי הגובה בין משטחי רצפה צמודים בו עולה על 150 סנטימטרים, ניתן להתקין כבש כתחליף לאמצעי מכני המופעל בחשמל.

8.70.בניין ציבורי שנדרש בו סימן מוביל לכניסה העיקרית לבנייןתיקון: תשס״ט־6

(א)אל בניין המיועד לתפוסה העולה על 500 בני אדם, יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש ועד לכניסה העיקרית לבניין ולכל כניסה בבניין המשרתת 200 בני אדם לפחות; במקום שבו נדרש סימן מאתר כאמור בהוראות לפי סעיף 19לט(ד) לחוק השוויון, יתחיל הסימן המוביל בכניסה למגרש בסמוך לסימן המאתר.

(ב)על אף האמור בפרט משנה (א), יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש לכל כניסה עיקרית בבניין אשר ישמש, כולו או מקצתו, למתן שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות וכן לכל כניסה עיקרית בלשכות רווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמתנ״סים.

8.71.סימן מוביל בדרךתיקון: תשס״ט־6

(א)סימן מוביל יהיה בתחום הדרך העיקרית שבה עושה הציבור שימוש או בצמוד לה; תחילתו תהיה בקו המגע בין המדרכה הגובלת במגרש והקרובה לכניסה הראשית לבניין, באותו כיוון שמגיע ממנו רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי אל הכניסה לבניין.

(ב)סימן מוביל יכול שיהיה בצד אחד של דרך או משני צדיה ולא ייחשב כחלק ממידת הרוחב שלה.

(ג)סימן מוביל בדרך מחוץ לבניין שיש בה מדרגות, יסתיים בקרבת בית האחיזה של המדרגות, וימשיך מן המדרגה האחרונה ועד לכניסה לבניין כמתואר בתרשים 8.71(ג).

תרשים 8.71(ג)

8.72.גימור פני שטח של סימן מובילתיקון: תשס״ט־6

(א)גימור השטח של סימן מוביל מטיפוס 1 או סימן מוביל מטיפוס 2 יהיה עמום (matt) ולא מבריק; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לביצוע פרט משנה זה.

(ב)בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה, ככל הניתן, גימור שטח כאמור בפרט משנה (א) ברוחב של 30 סנטימטרים לפחות, בצד קו המפגש עם המשטחים המרכיבים את הסימן המוביל.

8.73.שינוי כיוון של סימן מובילתיקון: תשס״ט־6