מוזיאון חיל האוויר

חצרים היה בסיס חיל האוויר הראשון שנבנה מאפס ולא עבר בירושה מחיל האוויר המלכותי הבריטי, והוא הוכרז מבצעי ב-3 באוקטובר 1966. הוא נמצא שישה קילומטרים ממערב לבאר שבע, ויושבים בו בית הספר לטיסה, צוות האווירובטיקה ושתי טייסות קרב. המוזיאון צמוד לכל זה, וזו העובדה היחידה שמעצבת את הביקור: זה מתקן צבאי עם משטח פתוח לציבור, לא מוזיאון אזרחי בנושא שדה תעופה.

המבנה הנוכחי הוא תוצאה של שיפוץ שנעשה בחורף 2021-2022. אודי עציון מ-Ynet, שהסתובב במקום ביום הפתיחה מחדש במאי 2022, תיאר את המטוסים מסודרים בסדר חדש, עם מסלול הליכה צבוע ביניהם שנראה כמו מסלול המראה, וחלק ממנו מקורה, כך שלראשונה היה למבקרים צל במסלול. השיפוץ עלה כמה מיליוני שקלים, והוא היה העבודה המשמעותית הראשונה באתר מאז שנפתח לציבור ב-1991.

אותה כתבה פירטה גם מה השיפוץ לקח. הבואינג סטרטוקרוזר, שדלתותיו היו פתוחות למבקרים, ננעל מטעמי בטיחות ונצבע בלבן, בצביעה שלא נשא מעולם בשירות, ועציון כינה את זה אי-דיוק שאינו מקובל במוזיאונים מהסוג הזה. גם מטוס האימון פוגה מגיסטר ליד הכניסה, שבו ילדים יכלו לשבת בתא הטייס ולהצטלם, ננעל. ביום הפתיחה מחדש התור הארוך ביותר של ילדים היה לכבאית של שדה התעופה, כי לתא הנהג שלה היה היחיד שהרשו להם לטפס, והיא עמדה ליד F-35 מושאל.

כל השאר בחוץ. Jewish Virtual Library מתארת תצוגה פתוחה של יותר מ-140 מטוסים ומסוקים, ולמוזיאון מבטיחים בניין מאז 2016, בלי שקיבל אחד.

• חצרים הוכרז מבצעי ב-3 באוקטובר 1966, בסיס חיל האוויר הראשון שנבנה מאפס
• שישה קילומטרים ממערב לבאר שבע, בקצה הצפוני של הנגב
• ביתם של בית הספר לטיסה של חיל האוויר ושל צוות האווירובטיקה
• שופץ בחורף 2021-2022 בעלות של כמה מיליוני שקלים
• חלק ממסלול ההליכה קורה לצל לראשונה ב-2022

יעקב טרנר התגייס לחיל האוויר ב-1953, פיקד על טייסת קרב במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, טס בפנטום F-4 במלחמת יום הכיפורים, ופרש בדרגת תת-אלוף ב-1985. באותה שנה הוא ייסד את המוזיאון בחצרים. ויקיפדיה העברית מתארכת את הנחת אבן הפינה ל-16 ביולי 1985 ומייחסת את המאמץ בעיקר לו; המוזיאון נפתח לציבור ב-20 ביוני 1991.

על תאריך הייסוד אין הסכמה. תיבת המידע בוויקיפדיה האנגלית אומרת שהמוזיאון הוקם ב-1977 ונפתח ב-1991; Ynet כתב ב-2022 שהוא נוסד ב-1991 בידי טרנר; Jewish Virtual Library אומרת שהוא פתוח לציבור מאז 1997. התיאור של חיל האוויר עצמו היה מכריע, אבל האתר שלו חוסם חיבורים מחוץ לישראל, ולכן העמוד הזה לא יכול להכריע.

מה שלא מוטל בספק הוא שהאוסף קיים כי אדם אחד המשיך לדחוף. Ynet מצא אותו ב-2016 בחצר שמאחורי גדר התצוגה, עומד בין מטוסי פנטום שהציל מהגרוטאות בכסף מתרומות, ומסביר אילו מטוסים הם רזרבה שמעולם לא נועדה לתצוגה ואילו מחכים להחלטה על עתידם. טרנר היה אחר כך מפכ"ל משטרת ישראל בשנים 1990 עד 1993 וראש עיריית באר שבע בשנים 1998 עד 2008. הוא נפטר ב-27 באוקטובר 2024, בגיל 89.

הטיעון הנגדי הופיע באותה כתבה. דני שלום, היסטוריון תעופה שניהל את מוזיאון התעופה והחלל בראשון לציון, אמר ל-Ynet שחיל האוויר לא התייחס למוזיאון ברצינות, ששימור המורשת קיבל מימון מינימלי בזמן שהמשאבים הלכו לצרכים מבצעיים, ושהעקשנות של טרנר לנהל את המקום בעצמו השאירה בלי מענה מתנדבים שהציעו עזרה.

ב-13 בפברואר 2022 דיווח Ynet שחיל האוויר החליט לשלוח עשרים ממטוסי המוזיאון לגריטה. מזג האוויר ותחזוקה לקויה עשו את שלהם: הצבע התקלף, החלודה אכלה את המתכת, ציפורים קיננו בפתחי המנועים, וחלק מגופי המטוסים הוערכו כנמצאים בסכנת קריסה. המוזיאון נסגר בלי הודעה בסוף דצמבר לצורך השיפוץ, והרשימה כללה מטוסי קרב מסוג אורגן, מיסטר ופנטום שטסו במלחמות ישראל, לצד מסוקים ומטוס תובלה נור. ערך מה שנגרט הוערך בעשרות מיליוני שקלים, וההחלטה התקבלה בלי להתייעץ עם הציבור או עם ותיקי חיל האוויר, ובלי לבדוק אם תרומות או הצעות רכישה היו יכולות להציל משהו. דובר צה"ל אמר שנגרטו רק חלקי חילוף ומתכת שאי אפשר להשתמש בה, או מטוסים שבדיקות חוזרות הראו שאי אפשר לשקם.

המטוס בעל הערך ההיסטורי הגבוה ביותר ברשימה היה הבואינג 707 שנשא את מספר חיל האוויר 008, שטס כמטוס פיקוד מוטס במבצע אנטבה ב-3 וב-4 ביולי 1976 ובילה את שנותיו במוזיאון כאולם שבו הוקרנו למבקרים סרטי מורשת. מי שנוסע לחצרים כדי לראות אותו צריך לדעת מה נשאר. כש-Ynet הסתובב באתר שלושה חודשים אחר כך, החלק הקדמי של ה-707 חנה מעבר לגדר התצוגה, מנוסר משאר גוף המטוס, ונאמר שהוא מיועד יום אחד לתצוגה נפרדת לזכר המבצע, לצד ההרקולס שטס בו.

שני מטוסים מרכזיים נוספים חסרו על המשטח בביקור ההוא, ושניהם חיכו לצביעה באותה חצר סגורה. אחד היה אוויה S-199, נגזרת המסרשמיט בייצור צ'כי, מטוס הקרב הראשון שהיה לחיל האוויר, שתקף את הטור המצרי ליד מה שהיום אשדוד ורשם את ההפלות האוויריות הראשונות של החיל. השני היה הקטלינה, הסירה המעופפת שבואינג תרמה למוזיאון ב-2008 ביוזמת ותיקי טייסת 69.

התלונה על הצבע ותיקה מהגריטה. ויקיפדיה העברית מתעדת שחובבי תעופה ישראלים רבים מתנגדים למדיניות של המוזיאון, שלדעתם מעדיפה משיכת קהל על פני דיוק היסטורי, ושבמסגרתה מטוסים נצבעים בצביעות שלא נשאו מעולם, ומבקרים את ההזנחה של המוצגים. האוצר של המוזיאון עצמו, אבי משה-סגל, הציג ל-Ynet ב-2016 את המגבלה בפשטות: אפשר לשקם מטוס למצבו המקורי, וזה דורש משאבים שאין למוזיאון.

• 20 מטוסים נידונו לגריטה בפברואר 2022, ובהם אורגנים, מיסטרים ופנטומים
• בואינג 707 מספר 008, מטוס הפיקוד של אנטבה, ביניהם
• החלק הקדמי שלו שרד מאחורי הגדר, חתוך מגוף המטוס
• ה-S-199 והקטלינה מ-2008 לא היו בתצוגה במאי 2022, וחיכו לצביעה
• הסטרטוקרוזר נצבע בלבן, בצביעה שלא נשא מעולם בשירות

המטוס הכי מפורסם כאן הוא מטוס קרב סובייטי. מבצע יהלום היה מאמץ של המוסד שהתחיל באמצע 1963 להשיג מיג-21, אז מטוס הקרב הסובייטי המתקדם ביותר בשירות, והוא הסתיים ב-16 באוגוסט 1966, כשמיג-21 של חיל האוויר העיראקי, בהטסת הטייס העריק מוניר רדפא, נחת בישראל. המטוס קיבל את המספר 007 בגלל הדרך שבה הגיע, ותוך שבועות כבר טס שוב עם טייס הניסוי דני שפירא. יש עמימות קטנה למי שעומד מולו: רשימת המטוסים של המוזיאון בוויקיפדיה האנגלית מתארת את המיג-21 שמספרו 007 כצבוע כמו המטוס של מבצע יהלום, בעוד הערך שלה על המבצע מציג את מטוס המוזיאון ככלי של רדפא עצמו.

ל-F-16A שחונה כאן יש תיעוד שאף מטוס אחר מהדגם לא יכול להשתוות אליו. נץ 107 היה ה-F-16 הראשון שנגע באדמת ישראל, כשנחת ברמת דוד ב-2 ביולי 1980. ב-7 ביוני 1981, בהטסת עמוס ידלין, הוא היה ה-F-16 השני שהטיל פצצות על הכור אוסיראק בעיראק. בהמשך הוא הפיל שבעה מטוסים סוריים במלחמת 1982, אחד מהם בשיתוף, ומשם מגיע החצי בשש וחצי סימני ההפלה שלו. הוא הוצא משירות ב-2015 והוצב לתצוגה בחצרים.

גם שאר השורה הקדמית ספציפית באותה מידה. מיראז' III מספר 159 נושא שלוש-עשרה הפלות, והוא נרכש מחדש מארגנטינה, שקנתה את המיראז'ים העודפים של ישראל. יש אב טיפוס של הלביא של התעשייה האווירית, מטוס הקרב הישראלי שבוטל ב-1987. בין הדגמים הזרים יש מיג-23 סורי שהטייס שלו ערק ב-1989, והוקר האנטר שנקנה מצ'ילה ונצבע בצבעי חיל האוויר המלכותי הירדני. שרידים חלקיים מוצגים כשרידים: הזנב של סוחוי-7 מצרי שהופל במלחמת יום הכיפורים, וחלקים של בריסטול בופייטר שהופל ב-1948 ונמשה ב-1994.

דבר אחד לא לצפות לו ביום רגיל. שלושת המטוסים הכשירים לטיסה של המוזיאון, הספיטפייר השחור שהטיס פעם עזר ויצמן, ההרווארד הצהוב וסטירמן שנבנה מחדש מחלקים של שניים אחרי שאחד נשרף ברשלנות ב-2015, הועברו לשטח המבצעי של הבסיס כלקח מאותה שריפה. Ynet דיווח ב-2022 שיביאו אותם רק לאירועים מיוחדים ולחגים שמושכים קהל.

• מיג-21 מספר 007, מהעריקה של 16 באוגוסט 1966
• נץ 107, ה-F-16 הראשון בישראל, אוסיראק ב-7 ביוני 1981, 6.5 סימני הפלה
• מיראז' III מספר 159 עם שלוש-עשרה הפלות, שנקנה בחזרה מארגנטינה
• אב הטיפוס של הלביא של התעשייה האווירית, שבוטל
• מיג-23 וגאזל סוריים שנלקחו שלל, והאנטר בצבעים ירדניים

ב-6 בנובמבר 2016 הכריזו אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון וחיל האוויר על תחרות אדריכלות פתוחה למוזיאון חדש בחצרים, שתואר כמרכז מורשת של חיל האוויר וחלון ראווה לתעופה הישראלית. המשרד החיפאי שוורץ בסנוסוף זכה בה. ב-2018 פרסם המשרד מכרז שני, לתכנון התוכן, ופירט מה הבניין אמור להיות: רוב המוצגים יוכנסו לחמישה אולמות תצוגה לצד שבעה חללים חווייתיים שמכסים תקופות שונות בתעופה הישראלית, והכול נהגה כמרכז מורשת לאומי, כמרכז מדע בתעופה ובחלל לצעירים וכחלון ראווה לתעשייה הביטחונית הישראלית.

הוא לא נבנה. הכתבה של Ynet מ-2022 הסבירה חלק מהסיבה: המוזיאון פועל כיחידה צבאית תחת הבסיס המארח ולא כמוסד עצמאי, ולכן קשה לחיל האוויר לקבל את התרומות הגדולות שהתוכנית, שאושרה ב-2017, הייתה צריכה. במקום זה כל בסיס הוטל עליו לתחזק את מטוסי המוזיאון ששירתו בו.

ואז הגיעה המלחמה. הכתב הצבאי של וואלה, אמיר בוחבוט, דיווח ב-21 באפריל 2026 שהמוזיאון היה סגור בשלוש השנים הקודמות בגלל הלחימה והמתיחות האזורית, ושייפתח לציבור למחרת לכבוד יום העצמאות, ובמרכז התצוגה F-16I סופה שטס בתקיפות האחרונות בתוך איראן. הפתיחה מחדש הוצגה כמתקיימת תחת מגבלות ביטחון מחמירות ובלי לפגוע בכשירות המבצעית; שאר בסיסי חיל האוויר נשארו סגורים, ובאותה שנה לא היה מטס יום העצמאות.

האם הפתיחה הזאת הפכה לפתיחה יומית רגילה זה הדבר היחיד שהעמוד הזה לא יכול לענות עליו, כי הגוף היחיד שמפרסם את זה הוא חיל האוויר, באתר שמחזיר עמוד חסימת גישה לכל מי שמתחבר מחוץ לישראל. התקשרו לפני שאתם נוסעים.

• תחרות אדריכלות הוכרזה ב-6 בנובמבר 2016, וזכה בה המשרד החיפאי שוורץ בסנוסוף
• מכרז 2018: חמישה אולמות תצוגה ושבעה חללים חווייתיים באתר הנוכחי
• התוכנית אושרה ב-2017, ולפי הדיווחים האחרונים עדיין לא נבנתה
• סגור כשלוש שנים בגלל המלחמה; נפתח מחדש ב-22 באפריל 2026