מוזיאון · הנגב
באר אברהם
עומק הפיר 13.5 מטר, והאבן עם הכתובת שקלוד קונדר מצא חמישה-עשר נדבכים למטה בתוכו מתוארכת ל-505 להג'רה, כלומר המאה ה-12 לספירה.
Abrahams Well / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
עומק הפיר הראשי
13.5 מטר
כ-5 מטר מתוכם חצובים בסלע, קוטר 3.75 מטר, לפי מקור העיון העברי
אבן מתוארכת בתוך הבאר
505 להג'רה
המאה ה-12 לספירה, לפי הקריאה של קלוד קונדר בשנות ה-70 של המאה ה-19
פתיחת מרכז המבקרים
אוקטובר 2013
בתכנון האדריכל אלי ארמון, על יסודות חצר הבאר הישנה
כרטיס לסיור
₪0 עד ₪34
הטווח שמופיע בעמוד ההזמנות של המפעיל, נכון לאוגוסט 2026
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כשעה, וזה חלון הזמן שהמפעיל מוכר והמשך שהוא נותן למסלול המודרך
- שעות הפתיחה של האתר
- 10:00 עד 16:00, ורק בתיאום מראש
- סיור מודרך, טווח המחירים כפי שפורסם
- ₪0 עד ₪34
מרכז המבקרים הבינלאומי באר אברהם הוא אטרקציה אורקולית מודרכת שנבנתה סביב באר מים מדופנת אבן בדרך חברון, בקצה הצפוני של העיר העתיקה של באר שבע, במקום שבו הרחוב יורד לכיוון אפיק נחל באר שבע. הבאר באמת עתיקה ובאמת באר. הבניין שמעליה הוא לא זה ולא זה: הוא נפתח באוקטובר 2013, תכנן אותו האדריכל אלי ארמון, והוא הוקם על יסודות החצר שהקיפה את הפיר מאז שהעיר צמחה סביבו.
שני סוקרים מהמאה ה-19 מדדו את הבארות כאן עוד לפני שמישהו חשב למכור אליהן כרטיסים. אדוארד רובינסון הגיע אליהן ב-1838 ותיעד את הגדול משני הפירים: שתים-עשרה וחצי רגל רוחב וארבעים וארבע וחצי רגל עומק עד המים, ושש-עשרה רגל מזה חצובות בסלע מוצק. קלוד ריינייה קונדר חנה לידן בשנות ה-70 של המאה ה-19, ספר פיר שלישי יבש ממזרח, ואז דיווח על הדבר שאף אחד לא מצטט: הבנייה, כתב, לא עתיקה במיוחד. חמישה-עשר נדבכים למטה בצד הדרומי הוא מצא אבן עם כתובת בערבית שקרא כ-505 להג'רה, מה שממקם את הדיפון במאה ה-12.
כך שהאתר מוכר סיפור שהבנייה שלו עצמו לא מאשרת, והגופים הזהירים יותר שמתארים אותו אומרים את זה בניסוח שהם בוחרים. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל כותבת שהמרכז בנוי סביב בארות עתיקות בקצה העיר העתיקה, שמסורת קדומה קושרת אחת מהן לאברהם. זה תיאור הוגן של מה שיש כאן. הביקורים רק בתיאום מראש, הסיור המודרך נמשך שעה, ועמוד ההזמנות של המפעיל מציג מחיר כרטיס של ₪0 עד ₪34.
Abrahams Well / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
התמצאות
אוהל בדרך חברון עם חצר מאחוריו
הכתובת היא דרך חברון 2, בקצה הרשת העות'מאנית שבאר שבע קוראת לה היום העיר העתיקה. מהרחוב זה בניין נמוך שקו הגג שלו אמור להיראות כמו אוהל, בצבעי מדבר עם נחושת, וקיר פסיפס ארוך בחזית שפונה לכביש. המפעיל, כיוונים, החברה של באר שבע שמפעילה את מקומות התרבות והפנאי בעיר, מתאר את מהלך הביקור בפשטות: מדריך מוביל את הקבוצה לכל אורך הדרך, ואין הסתובבות בלי ליווי.
הרצף בפנים קצר וקבוע. המבקרים הולכים במעבר מואר ששזורים בו פסוקים מהתנ"ך, ואז יושבים למצגת אורקולית על אברהם, שבנויה סביב המסעות שמיוחסים לו ונקודות המפנה בחייו, ובסופה נחשפת הבאר עצמה בחצר שמעבר. סרט תלת-ממדי על אברהם הוא חלק מהמופע. לצד זה מוצגת תערוכת צילומים על ההיסטוריה של באר שבע, ואולם של כ-150 מקומות הוא הסיבה שאותה כתובת מארחת כנסים, אירועי בר ובת מצווה וטקסי קבלת ספר תורה של בתי ספר.
כדאי להבהיר מה התערוכה ומה היא לא. זו פרשנות, לא אוסף. לא מוצגים ממצאים שנחפרו מהבארות, הצילומים הם של העיר ולא של ממצאים, ומי שמגיע ומצפה למוזיאון הארכיאולוגי של באר שבע יהיה בבניין הלא נכון: תצוגות העתיקות של העיר נמצאות במתחם המוזיאון בעיר העתיקה, כמה רחובות משם. כרטיס המורשת שמתחזק פרויקט אבני מורשת נותן למרכז שטח של 750 מ"ר, וזה בערך מתאים למה שהוא עושה.
פרט מעשי אחד קל לפספס, והוא משנה את הביקור. המועצה לשימור אתרי מורשת מציינת שהמיצגים האורקוליים לא מופעלים בשבת. הבאר והחצר לא הולכות לשום מקום, אבל החלק של האתר שעליו משלמים את רוב הכרטיס כבוי.
- מודרך לכל אורכו, בעברית או באנגלית, כשעה
- מעבר מואר עם פסוקים מהתנ"ך, ואחריו מצגת אורקולית וסרט תלת-ממדי
- הבאר והחצר שלה בסוף המסלול
- תערוכת צילומים על ההיסטוריה של באר שבע
- אולם של כ-150 מקומות, לאירועים ולא לתצוגה
- המיצגים האורקוליים לא מופעלים בשבת
הבארות
מה מדדו שני סוקרים, ומה אחד מהם מצא בפיר
אדוארד רובינסון עלה מהמדבר בדרכו מעקבה לירושלים ב-1838, חצה ערוץ רחב שהוא קורא לו ואדי א-סבע, ומצא שתי בארות עמוקות קרוב לגדה הצפונית. הוא תיעד אותן כעגולות ובנויות בקפידה רבה באבן מוצקה, ונתן את המספרים: הגדולה בקוטר שתים-עשרה וחצי רגל ובעומק ארבעים וארבע וחצי רגל עד פני המים, ושש-עשרה רגל מזה בתחתית חצובות בסלע מוצק; השנייה חמישים וחמישה מוטות ממערב-דרום-מערב, בקוטר חמש רגל ובעומק ארבעים ושתיים רגל. המים בשתיהן, כתב, היו טהורים ומתוקים ובשפע, הטובים ביותר שמצא מאז שעזב את סיני. סביבן עמדו שקתות אבן לגמלים ולצאן, ואבני השפה היו שחוקות עמוק מחיכוך החבלים.
התיאור של קונדר משנות ה-70 של המאה ה-19 הוא המועיל, כי הוא הסתכל טוב יותר. הוא העמיד את הבאר הראשית על קוטר של שתים-עשרה רגל ושלושה אינצ'ים ועומק של יותר מארבעים וחמש רגל, מדופנת אבן עד עומק של עשרים ושמונה רגל, באר שנייה ברוחב חמש רגל כ-300 יארד ממערב, ושלישית ממזרח, יבשה, בעומק עשרים ושלוש רגל ובקוטר תשע רגל ושני אינצ'ים. הוא ספר תשע שקתות אבן ליד הבאר הגדולה וחמש ליד הקטנה. ואז, במילים שלו, הגיע הגילוי המאכזב: הבנייה לא עתיקה במיוחד. האבן המתוארכת חמישה-עשר נדבכים למטה הייתה, לפי הקריאה שלו, מ-505 להג'רה, והוא העריך שהיא עתיקה לפחות כמו האבנים שבפתח, שנשאו יותר ממאה חריצי חבלים שחרצו לדעתו שבע מאות שנים של שואבי מים.
הנתונים המודרניים לבאר שסביבה בנוי המרכז הם עומק של 13.5 מטר, מתוכם כ-5 מטר חצובים בסלע, וקוטר של 3.75 מטר, עם דיפון של אבן מסותתת עד הקרקעית. בהמרה, ארבעים וארבע וחצי הרגל של רובינסון הם 13.6 מטר, שתים-עשרה וחצי הרגל הם 3.8 מטר, ושש-עשרה הרגל בסלע הם 4.9 מטר. שני תיאורים בהפרש של 175 שנה מסכימים בטווח של רוחב כף יד. גם המים מעולם לא היו עמוקים: הם מגיעים ממי תהום שמחלחלים דרך הלס ומצטברים בעומק רדוד ליד אפיק הנחל, ולכן בכלל היה במקום הזה מקום השקיה.
Guide2015 / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
מחלוקת
האם לאברהם היה קשר לזה
החומר המקראי שמאחורי השם דל, והוא כפול. בבראשית כ"א, כ"ה אברהם מתלונן בפני אבימלך על באר מים שגזלו עבדי אבימלך; בבראשית כ"ו, כ"ה עבדי יצחק כורים באר בבאר שבע, דור אחר כך. שם העיר עצמו בנוי מהמילה העברית באר ומשבועה או מהמספר שבע, ובריטניקה קושרת אותו לברית שכרת אברהם עם אבימלך מלך גרר. בטקסט יש שתי בארות ובאדמה יש שניים או שלושה פירים, והמסורת שמייחדת אחד מהם היא מסורת ולא ממצא.
ארכיאולוגים ממקמים את באר שבע המקראית במקום אחר. העיר מתקופת הברזל שמזוהה איתה היא תל באר שבע, התל שנמצא כמה קילומטרים ממזרח לעיר המודרנית, שנחפר כיישוב ישראלי ויהודאי ונכלל ב-2005 ברשימת אונסק"ו כחלק מתלי המקרא, לצד מגידו וחצור. קונדר הבחין בקשר הזה בשנות ה-70 של המאה ה-19 בלי להגיע למסקנה המודרנית: הוא טיפס על תל א-סבע, שלפיו נמצא שניים וחצי מייל ממזרח לבארות, ורכב בחזרה למחנה ליד הפירים.
רובינסון הוא העד הישר נגד עצמו כאן. כשעמד ליד הבארות ב-1838, בלי שום חורבות באופק ועם המדבר מאחוריו, הוא כתב שזה המקום שבו ישבו לעתים קרובות האבות אברהם, יצחק ויעקב, ושאברהם חפר אולי את הבאר הזאת עצמה. ואז, כאדם שיטתי, הוא עלה על הגבעות הנמוכות שמצפון, מצא יסודות של יישוב מפוזר, והשווה את מה שראה לאוסביוס ולהירונימוס, שמתארים את המקום ככפר גדול עם חיל מצב רומי. קונדר, שהסתכל על אותן גבעות, אמר רק שנשארו יסודות של עיר משגשגת מהמאה הרביעית. אף אחד מהם לא מצא דבר מתקופת האבות, ואף אחד מהם לא טען שמצא.
שום דבר מזה לא הופך את האתר להונאה. מה שמרכז המבקרים מציג הוא אברהם כאב המשותף של שלוש הדתות המונותאיסטיות, ואת הבאר כמקום שמסורת ארוכה קושרת אליו. קחו את הסיור בתנאים האלה, והוא מספק את מה שהוא מבטיח.
סביב 1900
איך מקום השקיה מצא את עצמו באמצע עיר
כשרובינסון הגיע לבארות ב-1838 לא היה כאן כלום. ערבים רעו גמלים בשטח הפתוח, הוא ציין, אבל לא נראה בשום מקום סימן למגורים. קונדר, שחנה ליד הבאר הראשית עשרות שנים אחר כך, תיאר שטח מרעה יפה באביב ושומם בנובמבר, בלי אף עץ ליד הבארות.
העיר הגיעה אחרונה. בריטניקה מתארכת את מאמצי התכנון והפיתוח העות'מאניים כאן לסביבות 1900, ומציינת שגם אז המקום נשאר בעיקר תחנת השקיה ומרכז מסחר לשבטים הבדואים במדבר שמסביב. זה הרצף שכדאי לזכור: הבארות לא הופיעו בתוך עיר, העיר תוכננה סביב הבארות, ורשת הרחובות שהמבקר עובר בה היום כדי להגיע לדרך חברון צעירה מהפיר שבסופה בשבע מאות שנה לפחות. מקורות עיון באנגלית מוסיפים ששייח' מקומי בנה בית מעל הבאר ב-1897.
הבריטים כבשו את באר שבע ב-1917, ובריטניקה מציינת שהכיבוש פתח להם את הדרך לכיבוש ארץ ישראל וסוריה. כוחות ישראליים כבשו את העיר באוקטובר 1948, במבצע יואב, ומאז נשארה הבאר שטח ארכיאולוגי ציבורי ולא בנו עליה. העירייה פיתחה את הסביבה, ריצפה את הרחבה שמובילה לפיר והקיפה את השטח בחומה, וזה הסידור שמרכז המבקרים מ-2013 החליף. הבאר היא אחת הנקודות הקבועות הבודדות בבאר שבע שעתיקות מבאר שבע עצמה, והחצר היא המקום הברור ביותר להבין למה הקימו עיר דווקא בחלקת האדמה הזאת ולא חמישה קילומטרים לכל כיוון.
Daniel Ventura / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
המבנה
מה כאן עתיק, ומה נבנה ב-2013
כאן קל במיוחד לסמן את הקו בין השניים, כי כמעט כל מה שהמבקר נוגע בו הושלם בחמש-עשרה השנים האחרונות. המרקם הישן הוא הפיר, דיפון האבן המסותתת שלו, הבאר השנייה, שנראה שנחפרה מאוחר יותר, ומה שנשאר מהשקתות ומאבני השפה השחוקות מחבלים שהסוקרים תיארו. אפילו לזה יש תאריך ולא גיל: האבן עם הכתובת של קונדר נותנת לדיפון גבול תחתון במאה ה-12, והוא אמר במפורש שהבנייה לא נראתה עתיקה יותר.
כל מה שמעל הקרקע הוא של ארמון. הכוונה האדריכלית מוצהרת ולא נשארת לניחוש: הצורה מחקה את אוהל אברהם, הפלטה משלבת צבעי מדבר עם נחושת, והנחושת נמצאת שם כדי לרמז על תקופת הברונזה התיכונה, התקופה שבה עוסקת התערוכה. הבניין יושב על יסודות חצר הבאר העתיקה, וזו החלטה מחושבת ולא מקרה של המגרש, והוא מכיל את המסלול, את אולם המצגת ואת האודיטוריום של 150 מקומות.
היצירה השנייה שכדאי לציין נמצאת בחוץ. על הקיר שפונה לדרך חברון נמצא פסיפס השלום, פרויקט בהובלת האמן דוד וקשטיין, שבו תלמידים יהודים, נוצרים ומוסלמים יצרו כ-105 מ"ר של פסיפס עם דיוקנאות ושמות המשתתפים. זו עבודת אמנות קהילתית משנות ה-2000, לא משטח היסטורי, והיא מהדברים המעניינים יותר בכתובת הזאת.
ארמון לא זר לעיר. הוא היה מהנדס העיר של באר שבע בין 1989 ל-1992, בתקופת גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, ובהמשך תכנן את תחנת הרכבת באר שבע מרכז. אם צורת האוהל עובדת זה עניין של טעם; שהיא שורטטה בידי מי שכבר בילה שנים בהחלטה איך באר שבע צריכה להיראות, זו עובדה.
- עתיק, או לפחות מימי הביניים: הפיר הראשי ודיפון האבן המסותתת שלו, הבאר השנייה ממערב, והאבן עם הכתובת שקונדר תיארך ל-505 להג'רה
- תיעוד מהמאה ה-19, לא בהכרח עדיין נראה: תשע שקתות אבן ליד הבאר הגדולה וחמש ליד הקטנה, וחריצי החבלים באבני השפה
- עבודה עירונית מהמאה ה-20: הרחבה המרוצפת שמובילה לבאר והחומה שמקיפה אותה, אחרי 1948
- נבנה ב-2013: בניין האוהל, המסלול האורקולי, אולם המצגת והאודיטוריום של כ-150 מקומות
- עבודה קהילתית: פסיפס השלום בחזית שבדרך חברון, כ-105 מ"ר, בהובלת דוד וקשטיין
Bukvoed / CC BY 4.0 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס בבאר אברהם
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
הפיר, כפי שנראה מהחצר
בעומק של כ-13.5 מטר, מתוכם כ-5 מטר חצובים בסלע, מדופן באבן מסותתת עד למטה. בגללו יש כאן עיר, והוא נחשף בסוף הסיור ולא בתחילתו.
הבנייה שקונדר לא האמין לה
חמישה-עשר נדבכים למטה בצד הדרומי של הבאר הגדולה מצא קונדר אבן עם כתובת בערבית, שתוארכה, ככל שהצליח לקרוא, ל-505 להג'רה. הוא הסיק שהדיפון מימי הביניים ולא מתקופת האבות, ואמר את זה בדפוס.
הבאר השנייה
רובינסון תיעד פיר קטן יותר ברוחב חמש רגל ממערב-דרום-מערב, וקונדר פיר שלישי, יבש, ממזרח. את לשון הרבים רוב התיאורים של האתר משמיטים, וזה חשוב, כי גם בספר בראשית יש שתי בארות בבאר שבע.
פסיפס השלום בדרך חברון
כ-105 מ"ר של פסיפס בחזית הרחוב, שיצרו תלמידים יהודים, נוצרים ומוסלמים בהדרכת האמן דוד וקשטיין, עם דיוקנאות ושמות כל מי שעבד עליו. להסתכל עליו לא עולה כלום.
תערוכת הצילומים
סדרת תמונות על ההיסטוריה של באר שבע, מהעיר העות'מאנית שתוכננה סביב 1900 ועד בירת הנגב שהיא הפכה להיות. זה החלק של המרכז שעוסק בראיות ולא באווירה.
לאורך השנים
באר אברהם: ציר הזמן
505 להג'רה, המאה ה-12 לספירה
התאריך על אבן שמשולבת חמישה-עשר נדבכים למטה בצד הדרומי של הבאר הראשית, כפי שקרא אותו שם קלוד קונדר. זה התאריך המוצק המוקדם ביותר שיש למישהו לדיפון הפיר.
1838
אדוארד רובינסון מגיע לבארות בדרכו מעקבה לירושלים, מודד שני פירים, לא מוצא מגורים בשום מקום באופק, ומזהה את החורבות על הגבעות שמצפון עם הכפר שאוסביוס והירונימוס מתארים.
שנות ה-70 של המאה ה-19
קונדר חונה ליד הבאר הראשית במסגרת הסקר של ארץ ישראל המערבית, מתעד שלושה פירים וארבע-עשרה שקתות אבן, ומדווח שהבנייה לא עתיקה במיוחד.
1897
שייח' מקומי בונה בית מעל הבאר, לפי מקורות העיון באנגלית.
סביב 1900
תכנון עירוני עות'מאני יוצר את באר שבע בשטח שסביב הבארות. בריטניקה מתעדת שהיא נשארה בעיקר תחנת השקיה ומרכז מסחר לשבטים הבדואים.
1917
כוחות בריטיים כובשים את באר שבע, ולפי בריטניקה זה פותח להם את הדרך לכיבוש ארץ ישראל וסוריה.
אוקטובר 1948
כוחות ישראליים כובשים את העיר במבצע יואב. הבאר נשארת שטח ארכיאולוגי ציבורי, ובהמשך העירייה מרצפת את הרחבה שמובילה אליה ומקיפה אותה בחומה.
2005
אונסק"ו מכריז על תל באר שבע, כמה קילומטרים ממזרח, כחלק מתלי המקרא יחד עם מגידו וחצור. העיר מתקופת הברזל שארכיאולוגים מזהים כבאר שבע המקראית לא נמצאת בכתובת הזאת.
אוקטובר 2013
מרכז המבקרים נפתח על יסודות חצר הבאר הישנה, בתכנון של אלי ארמון בצורת אוהל.
מידע מעשי
ביקור בבאר אברהם
איפה
דרך חברון 2, העיר העתיקה, באר שבע. כיוונים נותנת את החלוץ 90 ככתובת הדואר שלה, וזה מקום אחר.
איזה כרטיס צריך
זה אתר עירוני עצמאי עם כרטיס משלו. הוא לא בתוך גן לאומי, ולא מנוי של רשות הטבע והגנים ולא כרטיס לגן הלאומי תל באר שבע כוללים אותו. אלה שני מקומות נפרדים, במרחק של כארבעה קילומטרים זה מזה, ומבלבלים ביניהם לעתים קרובות.
שעות פתיחה
- שעות הפתיחה של האתר
- 10:00 עד 16:00, ורק בתיאום מראשמקור
- סיור קבוע בעברית ביומן ההזמנות של המפעיל
- 15:00 עד 16:00, מופיע כל יום בעשרת התאריכים שהוצגו כשהעמוד נכתבמקור
- סיורים באנגלית
- בתיאום טלפוני ב-*8305; הם לא מופיעים ביומן ההזמנותמקור
- שבת
- המיצגים האורקוליים לא מופעליםמקור
- הזמנות ובירורים
- *8305, או 08-623-4613 לאתר עצמומקור
דמי כניסה
נגישות
טובה, וטובה יותר מרוב האתרים באזור הזה. כיוונים מציינת שהבניין נגיש לחלוטין לאנשים עם מוגבלות, והמועצה לשימור אתרי מורשת מגדירה את האתר כנגיש; רשומת המורשת של אבני מורשת עונה כן על נגישות ומונה צל, שירותים וחניון. זה אתר עירוני ישר בלי טיפוס, בלי ערוץ ובלי הליכה במדבר, ההפך הגמור מעין עבדת או ממכתש רמון. מה שלא מפורסם בשום מקום הוא פני השטח והשיפוע של חצר הבאר עצמה, אז מבקרים עם צרכים מיוחדים כדאי שיעלו אותם בזמן ההזמנה ולא כשהם מגיעים.
במקום
- חניון
- שירותים
- קיוסק
- ברז מי שתייה
- צל
- סיורים מודרכים בעברית ובאנגלית
- תערוכת צילומים על ההיסטוריה של באר שבע
- אולם של כ-150 מקומות
- אירועים, כולל טקסי בר ובת מצווה וטקסי קבלת ספר תורה
הזמנה מראש
הזמינו לפני שאתם יוצאים. גם המפעיל וגם המועצה לשימור אתרי מורשת מציינים שצריך לתאם את הביקור מראש, והאתר לא ערוך למי שפשוט מגיע לדלת. סיורים בעברית אפשר להזמין באינטרנט דרך מערכת הכרטיסים של כיוונים; סיור באנגלית צריך לתאם בטלפון ב-*8305, כי מועדי הסיורים באנגלית לא מופיעים ביומן.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-kivunim7.co.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- תאמו את הביקור לפני שאתם יוצאים. העמוד של המפעיל עצמו נותן שעות של 10:00 עד 16:00 בתיאום מראש בלבד, וזה לא אתר שבו מי שמגיע בלי תיאום יקבל סיור.
- אם הסיור צריך להיות באנגלית, התקשרו ל-*8305 במקום להזמין באינטרנט. יומן ההזמנות הציבורי מציג רק סיורים בעברית, ומדריך דובר אנגלית צריך לשבץ מראש.
- אל תבלבלו את המקום הזה עם תל באר שבע. העיר מתקופת הברזל שארכיאולוגים מזהים כבאר שבע המקראית, ושאונסק"ו הכריז עליה ב-2005, היא גן לאומי כמה קילומטרים ממזרח, עם כרטיס נפרד. הניווט הלווייני ייקח אתכם בשמחה למקום הלא נכון.
- באו בשביל הסיפור והפיר, לא בשביל אוסף. אין כאן ממצאים מהחפירות בתצוגה; התערוכה היא מסלול אורקולי על אברהם ועוד צילומים של העיר.
- בשבת המיצגים האורקוליים לא מופעלים, וזה מוריד את רוב מה שהכרטיס קונה. אם המצגת היא העיקר, בחרו יום אחר.
- נווטו לדרך חברון 2, לא להחלוץ 90. הכתובת השנייה היא כתובת הדואר של המפעיל, והיא במקום אחר בעיר.
המספרים
באר אברהם במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| עומק וקוטר הבאר הראשית | עומק 13.5 מטר, מתוכם כ-5 מטר חצובים בסלע, קוטר 3.75 מטר, מדופנת באבן מסותתת עד הקרקעית | 2026 | he.wikipedia.org |
| המדידות של רובינסון לבאר הגדולה, 1838 | קוטר 12.5 רגל, עומק 44.5 רגל עד המים, ו-16 רגל מזה חצובות בסלע מוצק | 1838 | archive.org |
| המדידות של קונדר לבאר הראשית | קוטר 12 רגל ו-3 אינצ'ים, עומק של יותר מ-45 רגל, מדופנת אבן עד 28 רגל | שנות ה-70 של המאה ה-19 | archive.org |
| התאריך על האבן עם הכתובת בתוך הפיר | 505 להג'רה, שנקרא חמישה-עשר נדבכים למטה בצד הדרומי, וקונדר מיקם אותו במאה ה-12 | שנות ה-70 של המאה ה-19 | archive.org |
| שקתות האבן לשתייה שקונדר ספר | תשע ליד הבאר הגדולה וחמש ליד הקטנה | שנות ה-70 של המאה ה-19 | archive.org |
| שטח מרכז המבקרים | 750 מ"ר | 2026 | makom.hamoreshet.org.il |
| פסיפס השלום בחזית הרחוב | כ-105 מ"ר, שיצרו תלמידים יהודים, נוצרים ומוסלמים בהדרכת דוד וקשטיין | 2026 | kivunim7.co.il |
| המחיר המפורסם של הסיור המודרך | ₪0 עד ₪34, לחלון זמן של שעה | 2026 | kivunimb7.smarticket.co.il |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בנגב
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
זאב שטיין / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
תל באר שבע
אבני מזבח בעל ארבע קרנות נמצאו כאן קבורות בתוך קיר של מחסן, והבאר שליד שער העיר יורדת 69 מטר עד מי התהום.
DYKT Mohigan / CC BY 2.0 · Wikimedia Commons
מוזיאון
מוזיאון חיל האוויר
חיל האוויר מציב את מטוסיו שהוצאו משירות ואת המטוסים השלל על משטח בטון פתוח ליד בית הספר לטיסה שלו, ממערב לבאר שבע, ממסרשמיט בייצור צ'כי משנת 1948 ועד מטוס ה-F-16 שתקף את הכור אוסיראק ב-1981.
Deror avi / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
ממשית
ממשית היא הקומפקטית מבין ארבע ערי המדבר בנגב שבהכרזת אונסק"ו על דרך הבשמים: עיר נבטית, רומית וביזנטית של כ-4 הקטרים, בתוך גן לאומי של 142.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמיכיוונים, החברה לתרבות ופנאי באר שבעkivunim7.co.ilמרכז מבקרים באר אברהם
העמוד של המפעיל עצמו: שעות הפתיחה של סיורים בני שעה בתיאום מראש בלבד, טלפון 08-6234613 וקו WhatsApp, סיורים בעברית ובאנגלית, הקביעה שהבניין נגיש לחלוטין, המסלול האורקולי המודרך שמסתיים בבאר, פסיפס השלום של כ-105 מ"ר בהובלת דוד וקשטיין, ותוכנית האירועים
- רשמיכיוונים באר שבע, מערכת הכרטיסים Smarticketkivunimb7.smarticket.co.ilסיור בבאר אברהם בעברית, עמוד ההזמנה
טווח הכרטיסים המפורסם של ₪0 עד ₪34, אורך חלון הזמן של שעה, הסיורים הקבועים בעברית ב-15:00 עד 16:00, ההוראה להתקשר ל-*8305 כדי לתאם סיור באנגלית, בניין האוהל והנגישות שלו, והתיאור של מעבר הפסוקים האורקולי שמסתיים בחשיפת הבאר
- רשמיVisit BR7, התיירות העירונית של באר שבעvisitbr7.co.ilמרכז מבקרים בינלאומי באר אברהם
הרישום של התיירות העירונית: הכתובת בדרך חברון 2 בעיר העתיקה, טלפון 08-6234613, המצגת התלת-ממדית על אברהם, והצגת האתר כאטרקציית מורשת ולא כאוסף מוזיאוני
- רקעהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראלshimur.orgמרכז מבקרים באר אברהם, רשומת אתר המורשת
הניסוח הזהיר שלפיו האתר בנוי סביב בארות עתיקות בקצה העיר העתיקה, שמסורת קדומה קושרת אחת מהן לאברהם; שעות 10:00 עד 16:00 בתיאום מראש; סיורים בעברית ובאנגלית; האתר מוגדר כנגיש; והקביעה שהמיצגים האורקוליים לא מופעלים בשבת
- רקעאדוארד רובינסון, דרך Internet Archivearchive.orgBiblical Researches in Palestine, Mount Sinai and Arabia Petraea: a journal of travels in the year 1838
התיאור של רובינסון עצמו מהגעתו לבארות ב-1838: שתי בארות עמוקות על הגדה הצפונית של ואדי א-סבע, הגדולה ברוחב 12.5 רגל ובעומק 44.5 רגל, ו-16 רגל מזה חצובות בסלע מוצק, השנייה ברוחב 5 רגל ובעומק 42 רגל, שקתות האבן, אבני השפה השחוקות מחבלים, היעדר מגורים באופק, והחורבות על הגבעות שמצפון שהושוו לאוסביוס ולהירונימוס
- רקעקלוד ריינייה קונדר, דרך Internet Archivearchive.orgTent Work in Palestine: a record of discovery and adventure, vol. 2
התיאור של קונדר מהסקר: הבאר הראשית ברוחב 12 רגל ו-3 אינצ'ים ובעומק של יותר מ-45 רגל, מדופנת עד 28 רגל, באר שנייה 300 יארד ממערב, שלישית יבשה ממזרח, תשע וחמש שקתות אבן, ההערכה שהבנייה לא עתיקה במיוחד, האבן עם הכתובת 505 להג'רה חמישה-עשר נדבכים למטה, מאה ומשהו חריצי החבלים, תל א-סבע שניים וחצי מייל ממזרח, ויסודות העיר מהמאה הרביעית ליד הבארות
- רקעויקיפדיה העבריתhe.wikipedia.orgבאר אברהם
הבאר בעומק 13.5 מטר, מתוכם כ-5 מטר חצובים בסלע, ובקוטר 3.75 מטר, מדופנת באבן מסותתת עד הקרקעית ומוזנת ממי תהום שמחלחלים דרך הלס; באר שנייה שנראה שנחפרה מאוחר יותר; מרכז המבקרים שנפתח באוקטובר 2013 בתכנון של אלי ארמון על יסודות חצר הבאר העתיקה, בחיקוי של אוהל, בצבעי מדבר ובנחושת שמרמזת על תקופת הברונזה התיכונה; האולם לכ-150; ומסירת המקום ב-1948 והריצוף וההקפה בחומה בידי העירייה
- רקעויקיפדיה האנגליתen.wikipedia.orgבאר אברהם
המיקום בדרך חברון 2, ההפניות לבראשית כ"א, כ"ה ו-כ"ו, כ"ה, הקביעה ששייח' מקומי בנה בית מעל הבאר ב-1897, והקטעים המתומללים מרובינסון ומקונדר שבעזרתם נבדקו המקורות ב-Internet Archive
- רקעאנציקלופדיה בריטניקהbritannica.comבאר שבע
הברית בין אברהם לאבימלך מלך גרר, גזירת השם מהמילה העברית באר ומשבועה או משבע, התכנון והפיתוח העירוני העות'מאני סביב 1900 כשהעיר נשארת תחנת השקיה ומרכז מסחר בדואי, הכיבוש הבריטי ב-1917 והכיבוש הישראלי באוקטובר 1948
- רקעויקיפדיה האנגליתen.wikipedia.orgתל באר שבע
הזיהוי של תל באר שבע עם העיר המקראית באר שבע, ההכרזה עליו בידי אונסק"ו ב-2005 כחלק מתלי המקרא יחד עם מגידו וחצור, שתי הבארות המקראיות בבאר שבע בספר בראשית, וההערה שבאר אברהם בעיר המודרנית מתוארכת לפחות למאה ה-12 לספירה
- רקעויקיפדיה העבריתhe.wikipedia.orgאלי ארמון
אישור עצמאי לזהות האדריכל: אלי ארמון, יליד 1955, בוגר הטכניון בארכיטקטורה ובינוי ערים ב-1984, מהנדס העיר של באר שבע בין 1989 ל-1992, מייסד משרד משלו ב-1993, ומתכנן באר אברהם לצד תחנת הרכבת באר שבע מרכז ותחנת וולפסון
- רקעאבני מורשת, המורשתmakom.hamoreshet.org.ilבאר אברהם / באר שבע, כרטיס מורשת 5317
שטח מרכז המבקרים, 750 מ"ר, הסרט התלת-ממדי על אברהם, הכתובת מ-1112, מתקני האתר: חניון, שירותים, קיוסק, ברז מי שתייה וצל, התשובה על נגישות, וההערה שהכניסה לאתר בתשלום
באר אברהם: שאלות נפוצות
זו באמת הבאר של אברהם?+
אין ראיה שכן, והתאריך המוצק המוקדם ביותר שיש למישהו למבנה הוא המאה ה-12 לספירה. קלוד קונדר מצא אבן עם הכתובת 505 להג'רה חמישה-עשר נדבכים למטה בפיר, והסיק שהבנייה לא עתיקה במיוחד. מה שהאתר מציע בפועל הוא באר עתיקה מאוד שמסורת קדומה קושרת לאברהם, בעיר ששמה בא מאותה מסורת, והמועצה לשימור אתרי מורשת מקפידה לנסח את זה בדיוק כך.
בת כמה הבאר עצמה?+
לפחות כתשע מאות שנה, ואולי עתיקה בהרבה, אבל איש לא פרסם תאריך לפיר עצמו, בניגוד לדיפון שלו. האבן עם הכתובת של קונדר ממקמת את הבנייה במאה ה-12, והוא חשב שגם האבנים שבפתח לא עתיקות יותר, לפי מאה ומשהו חריצי החבלים ששחוקים בהן. בור באדמה יכול להיות עתיק בהרבה מהאבנים שמדפנות אותו, ויכול מאוד להיות שזה המצב כאן, אבל זו הסקה סבירה ולא ממצא.
כמה עולה באר אברהם, וכמה זמן זה לוקח?+
עמוד ההזמנות של המפעיל מציג את הסיור המודרך ב-₪0 עד ₪34 לחלון של שעה, ואת הקטגוריות של הכרטיסים האישיים הוא מראה רק כשמתחילים להזמין. הקדישו שעה לסיור עצמו, וקצת יותר אם אתם רוצים להסתכל על קיר הפסיפס ועל תערוכת הצילומים בלי למהר.
אפשר להגיע בלי הזמנה?+
לא. גם כיוונים, שמפעילה את האתר, וגם המועצה לשימור אתרי מורשת מציינות שביקור דורש תיאום מראש, והשעות הן 10:00 עד 16:00. סיורים בעברית מופיעים ביומן באינטרנט; כל השאר עובר דרך *8305.
יש סיור באנגלית?+
כן, אבל לא לפי דרישה. עמוד הכרטיסים מציין שהסיורים מתקיימים בעברית ובאנגלית, ושאת הסיור באנגלית צריך לתאם בטלפון ב-*8305. המועדים הקבועים שמפורסמים באינטרנט הם בעברית.
מה ההבדל בין המקום הזה לתל באר שבע?+
אלה אתרים שונים עם טענות שונות. כאן יש באר ומרכז מבקרים בעיר העתיקה של העיר המודרנית, על דמותו של אברהם. תל באר שבע הוא העיר מתקופת הברזל שנחפרה כמה קילומטרים ממזרח, שארכיאולוגים מזהים עם באר שבע המקראית, והוא מנוהל כגן לאומי ונכלל ב-2005 ברשימת אונסק"ו בין תלי המקרא, יחד עם מגידו וחצור. ביקור באחד לא כולל את השני.
המקום נגיש לכיסאות גלגלים?+
המפעיל מציין שהבניין נגיש לחלוטין, המועצה לשימור אתרי מורשת מגדירה את האתר כנגיש, ורשומת המורשת של אבני מורשת עונה כן על נגישות. זה אתר עירוני ישר בלי טיפוס ובלי קרקע קשה בגישה אליו, ולכן הוא מהמקומות הקלים יותר לביקור בנגב. החומר שפורסם לא מתאר בפירוט את פני השטח של חצר הבאר, אז ציינו צרכים מיוחדים בזמן ההזמנה.
האם זה שווה את זה אם אתם לא דתיים?+
תלוי מה אתם רוצים משעה. המצגת בנויה סביב אברהם כאב המשותף של שלוש הדתות המונותאיסטיות, והיא בלי התנצלות סיפור ולא דוח חפירה. החלקים שעומדים בכל מקרה הם הפיר, העובדה שעיר תוכננה סביב הבארות האלה ולא להפך, ותערוכת הצילומים על איך באר שבע צמחה מתרגיל תכנון עות'מאני של סביב 1900 לבירת הנגב.
אפשר לשלב את זה עם דברים אחרים בבאר שבע באותו יום?+
בקלות, וכדאי, כי שעה זה לא יום טיול. מוזיאוני העיר העתיקה במרחק הליכה קצר, הגן הלאומי תל באר שבע כארבעה קילומטרים ממזרח, ומוזיאון חיל האוויר בחצרים נסיעה קצרה מערבה. באר שבע היא גם התחנה הטבעית הראשונה או האחרונה בנסיעה דרומה בכביש 40 דרך שדה בוקר ועבדת.
יש צל, ויש שירותים?+
כן ושוב כן. רשומת המורשת של האתר מונה חניון, שירותים, קיוסק, ברז מי שתייה וצל, ורוב הביקור מתקיים בכל מקרה בפנים. זה אתר במרכז העיר ולא במדבר, כך שההתמודדות עם החום, שחשובה במכתש רמון או בעין עבדת, לא ממש רלוונטית כאן.