אתר ארכיאולוגי · הנגב
עבדת
עבדת הייתה התחנה מספר 62 בדרך הבשמים, ועד היום אפשר לזהות את דרך השיירות, שהביאה לבונה מערב אל נמל עזה, מטפסת אליה מדרום-מזרח.
ישראל פרקר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
תחנה בדרך הבשמים
מספר 62
בדרך שלפי רשות הטבע והגנים נמשכת 2,400 ק"מ, מעומאן ותימן ועד עזה
כרטיס למבוגר
₪31
ילד ₪16, לפי המחירון של רשות הטבע והגנים ל-2026
אתר מורשת עולמית
7 ביולי 2005
הוכרז בדרבן יחד עם חלוצה, שבטה וממשית, לפי רשות הטבע והגנים
תקופת יישוב
מהמאה ה-3 לפנה"ס ואילך
ותיארוכי פחמן 14 באתר מגיעים עד 890 לספירה (Antiquity, 2022)
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-90 דקות למסלול הקצר מהחניון העליון, שעתיים למסלול הבינוני שמסתיים בבית המרחץ, וכשלוש שעות למסלול הארוך מהחניון התחתון
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00
- מבוגר
- ₪31
גן לאומי עבדת הוא שרידיה של עיר נבטית, רומית וביזנטית בקצה רכס גיר מעל אגן נחל צין, ליד כביש 40 בין שדה בוקר למצפה רמון. את הגן מפעילה רשות הטבע והגנים, שמתארת אותו כתחנת מסחר קטנה על דרך השיירות שצמחה ליישוב משגשג: הנבטים בנו מקדשים על ראש הגבעה, הרומאים הוסיפו מחנה צבאי, והביזנטים הפכו אותו למרכז עירוני וחקלאי עם כנסיות, מצודה, בית מרחץ, גתות ומערכות מים משוכללות.
זה האתר היחיד בקטע הישראלי של דרך הבשמים שבו אפשר לקרוא את כל השכבות האלה בשעה אחת של הליכה. על האקרופוליס נמצאים מתחם מקדש נבטי, מצודה ביזנטית ושתי כנסיות, ובאחת מהן אגן טבילה בצורת צלב. למרגלות הגבעה יש בית מרחץ שקיבל את מימיו מבאר שנחצבה בסלע, מערת קבורה רומית עם יותר מעשרים כוכים, מדרון מלא מערות חצובות, ובמישור שמדרום לעיר, העמק המדורג שבו גדלו הענבים ליין שלה.
זה גם האתר שבו ההבדל בין מה שעתיק למה שהוחזר למקומו חשוב יותר מבכל מקום אחר. עבדת נחפרה החל מ-1958, שוחזרה במהלך שנות ה-60, ובאוקטובר 2009 הותקפה בידי ונדלים. אחר כך השקיעה רשות הטבע והגנים שלוש שנים בשיקום מה שאפשר היה לשקם. חלק מהקשתות שהמבקרים עוברים מתחתיהן הן בנייה ביזנטית שהוקמה מחדש פעמיים: פעם בידי ארכיאולוגים ופעם אחרי הנזק.
הכביש
חניון שיירות שהפך לעיר השנייה של סחר הבשמים
הנבטים הגיעו לרכס הזה כאנשי שיירות, לא כמתיישבים. ויקיפדיה האנגלית, שנשענת על ספרות החפירות, מתארת את עבדת במאות ה-3 עד סוף ה-2 לפנה"ס כחניון עונתי על הדרך הקדומה מפטרה לעזה. החוברת של רשות הטבע והגנים עצמה מציינת אותה כתחנה 62 בדרך שאורכה, לפי הרשות, כ-2,400 קילומטר, מעומאן ותימן דרך ערב הסעודית וירדן ועד הים התיכון.
העיר קרויה על שם מלך שסגדו לו כאל. אברהם נגב, שחפר כאן, מצטט את המדקדק סטפנוס מביזנטיון מהמאה ה-6: 'אובודה, מקום של הנבטים. אורניוס, בספרו הרביעי על הערבים, כותב שבו קבור המלך עובדת, שסוגדים לו כאל.' נגב טען שעובדת הראשון, שמלך בערך בשנים 96 עד 85 לפנה"ס, בנה את העיר החדשה, קרא לה על שמו וזכה בה לפולחן אחרי מותו. הערך באנציקלופדיה יודאיקה זהיר יותר, ואומר רק שהאתר נקרא כנראה על שם המלך עובדת שהפך לאל.
העושר שלה הגיע לשיאו יחד עם זה של הממלכה. בימי חרתת הרביעי, מ-9 לפנה"ס עד 40 לספירה, סחר הבשמים העשיר את הנבטים, והמרכזים העיקריים שלהם התפתחו: פטרה בעבר הירדן, ועבדת וחלוצה בנגב. רשות הטבע והגנים מפרטת מה הייתה בפועל שיירה בדרך הזו, וזה פחות רומנטי ממה שהמילה מרמזת: עשרה עד עשרים גמלים שכל אחד מהם נושא 150 עד 200 קילו, כל בהמה מובלת בידי נהג שהולך ברגל, והקצב נקבע לפי המרווח ביניהם.
ואז הסחר עזב. רומא סיפחה את הממלכה ב-106 לספירה, ועד תחילת המאה ה-3 או אמצעה פסקה באזור התנועה הבינלאומית. עבדת עשתה מה שעשו שאר ערי הר הנגב ופנתה לחקלאות, ובעיקר ליין. הנבטים, שהכתובות החקלאיות המוקדמות שלהם באתר מתוארכות ל-88 עד 98 לספירה, עדיין היו כאן: חפירה חדשה ברובע מגורים מחוץ לחומת העיר מצאה כלי חרס נבטיים שהמשיכו לייצר עד אמצע המאה ה-3.
- חניון שיירות נבטי עונתי, המאה ה-3 עד סוף המאה ה-2 לפנה"ס
- תחנה 62 בדרך באורך של כ-2,400 ק"מ, מעומאן ותימן ועד עזה
- שיא הסחר בימי חרתת הרביעי, 9 לפנה"ס עד 40 לספירה
- סיפוח לרומא ב-106 לספירה; הסחר הבינלאומי דרך הנגב נפסק במאה ה-3
- העיר מתקיימת מחקלאות ומיין, ולא מתנועת השיירות
Bukvoed / CC BY 4.0 · Wikimedia Commons
על הגבעה
שני מקדשים, מצודה ושתי כנסיות על רחבה אחת
כל מה שהפך את עבדת לחשובה נמצא על רחבה לאורך השוליים המערביים של הרכס, שתוכננה לפני סוף המאה ה-1 לפנה"ס. מתחם המקדש הנבטי נמצא בקצה המערבי שלה. מקדש אובודה, שהוקדש למלך שהפך לאל, הוא מבנה תלת-חלקי של אכסדרה, אולם וקודש הקודשים (אדיטון), במידות של כ-14 על 11 מטר. כתובת שנמצאה בסמוך מזכירה את אפרודיטה, המקבילה היוונית של האלה הנבטית אל-עוזא, ובחפירת קירות המקדש נמצאו עיטורי טיח מפוסלים ופרסקאות, כמו שהיו בדרך כלל במקדשים נבטיים.
האבנים המתוארכות הן הפרט המדויק ביותר כאן. על משקוף שער המקדש חקוקה הקדשה נבטית משנת 268 לספירה לזאוס-אובודה, ובה שמות המקדישים ו'כל ידידי אובודה'. מגדל התצפית שמעל החניון העליון נושא כתובת יוונית שמבקשת מזאוס אובודה לעזור לאירניוס, שבנה אותו עם האדריכל ואילוס מפטרה, בשנה שנספרת מייסוד פרובינקיה ערביה ב-106 לספירה: רשות הטבע והגנים קוראת אותה כשנת 294 לספירה, וויקיפדיה כ-293/294.
העיר הנוצרית בנתה על אותה קרקע. במאות ה-5 וה-6 נבנו על האקרופוליס מצודה ומנזר עם שתי כנסיות. הכנסייה הדרומית, שהייתה חלק מהמנזר, קרויה על שם תאודורוס הקדוש, לפי המוקדם בלוחות השיש החרוטים ששובצו ברצפתה, שמתוארכים מ-541 עד 618 לספירה. הכנסייה הצפונית היא המוקדמת מבין השתיים ושימשה כקתדרלה של העיר, ומאחוריה ניצב אגן טבילה בצורת צלב שנבנה בתוך שרידי מקדש נבטי.
בבית הטבילה יש שני פרטים ששווה לעצור בשבילם. התיאור שפורסם ב-Jewish Virtual Library מזכיר שני אגנים: אגן גדול בצורת צלב למבוגרים ואגן קטן ועגול, שלפי התיאור נועד לתינוקות. מי שעומד בשער המקדש שממש בחוץ רואה משקוף נבטי משנת 268 לספירה, אגן טבילה נוצרי כמה מטרים מאחוריו ואת העמק שבו עמדו כרמי העיר, והכול בסיבוב ראש אחד.
- רחבת המקדשים תוכננה לפני סוף המאה ה-1 לפנה"ס
- מקדש אובודה, כ-14 על 11 מטר, על האקרופוליס
- משקוף שער המקדש עם הקדשה לזאוס-אובודה, 268 לספירה
- כתובת מגדל התצפית הרומי, שנקראת כשנת 294 לספירה
- שתי כנסיות ומצודה שנוספו במאות ה-5 וה-6
- כתובות רצפה בכנסייה הדרומית מהשנים 541 עד 618 לספירה
ישראל פרקר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
שחזור
מה מקורי, מה שוחזר ומה שוחזר פעמיים
תולדות החפירות קצרות ומתועדות היטב, ורשות הטבע והגנים מדפיסה אותן בחוברת האתר. מיכאל אבי-יונה חשף את עבדת ב-1958, ואברהם נגב עבד כאן בשנים 1959 עד 1961, שניהם מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודות שימור ושחזור נעשו בשנות ה-60. נגב חזר עם רודולף כהן בשנים 1975 עד 1977, ולבדו ב-1989. עופר כץ, גיל טחל, טלי אריקסון-ג'יני ופטר פביאן חפרו מטעם רשות העתיקות בשנים 1990 עד 1994, ואריקסון-ג'יני ופביאן חזרו לחפור ב-1999 וב-2000.
כך שחלק ניכר ממה שעומד כאן הוקם מחדש. רשות הטבע והגנים מתארת את בית הטבילה משיש שמאחורי הכנסייה הצפונית כמשוחזר. הגת שבמסלול הקצר היא שחזור. הווילה הרומית שבדרך העולה לגבעה נבנתה מחדש סביב בור המים שבחצרה. שום דבר מזה לא מוסתר: החוברת מסמנת את החלקים המשוחזרים, ובמרכז המבקרים יש דגם מוקטן של העיר הביזנטית בדיוק כדי שלא תצטרכו לקרוא את ההריסות כאילו הן שלמות.
ויש גם הנזק שאיש לא תכנן. לפי רשות הטבע והגנים, ב-5 באוקטובר 2009 השחיתו ונדלים שרידים של היישוב הביזנטי: הם הפילו, ניפצו וריססו בצבע מבנים, קמרונות ועמודים. ynet דיווח שמאות פריטים נופצו, שקירות, גרם מדרגות וגת עתיקה רוססו בצבע, וציטט את יו"ר הרשות, אלי עמיתי, שאמר שאתר מורשת עולמית ספג מכה קשה. בהמשך הוגש כתב אישום נגד שני בני דודים משבט העזאזמה, ולפי הדיווח העריך כתב האישום את הנזק ב-8.7 מיליון שקל.
השיקום נמשך שלוש שנים. רשות הטבע והגנים הובילה את הפרויקט יחד עם רשות העתיקות ובמימון ממשלתי: ההריסות שוקמו, השרידים הארכיאולוגיים שומרו, לאורך מסלול המבקרים הוצבו שילוט והסברים חדשים, והותקנה מערכת אבטחה כדי שהמקרה לא יחזור. הקשתות של החדר המקומר ברובע הביזנטי, שנשאו פעם לוחות תקרה מאבן, הוקמו מחדש במסגרת הפרויקט אחרי שהוונדלים הפילו אותן. חלק גדול ממה שאבד לא ניתן היה להחזיר, והאתר לא מעמיד פנים שכן.
- נחשפה בידי מיכאל אבי-יונה ב-1958; נחפרה בידי אברהם נגב בשנים 1959 עד 1961
- שימור ושחזור בשנות ה-60
- עונות חפירה של רשות העתיקות בשנים 1990 עד 1994 ו-1999 עד 2000
- 5 באוקטובר 2009: ונדלים הורסים שרידים ביזנטיים, עמודים וגת
- אחריו שיקום של שלוש שנים, עם שילוט חדש ומערכת אבטחה
ישראל פרקר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
הסוף
שלושה הסברים לסופה של עבדת, והם לא מסכימים זה עם זה
הגרסה שעל השלטים היא הפשוטה ביותר. בתחילת המאה ה-7 פגעה באזור רעידת אדמה עזה, שהחריבה את עבדת והביאה לנטישתה. את העדות רואים לאורך ההליכה: הקשתות ברובע הביזנטי נוטות, והחוברת מצביעה עליהן כעל התיעוד הפיזי של אותה רעידה. הסקרים הארכיאו-סייסמיים של קורז'נקוב ומזור, שפורסמו ב-1999, הפרידו בעבדת בין נזקי רעידת המאה ה-7 לבין נזקיה של רעידת אדמה מוקדמת יותר.
באנציקלופדיה יודאיקה הסיפור שונה. לפי הגרסה הזו, שתי הכנסיות נהרסו בפלישה הפרסית ב-614 לספירה, והעיר ננטשה לגמרי אחרי אמצע המאה ה-7. גם רצף רעידות האדמה עצמו נכתב מחדש יותר מפעם אחת. אריקסון-ג'יני מנתה ארבעה אירועים: בתחילת המאה ה-2, ב-363, בתחילת המאה ה-5 ובתחילת המאה ה-7. הדוח בכתב העת 'עתיקות' על רובע המגורים טוען שב-363 נגרם כאן נזק קל בלבד, ושההרס הכבד הגיע כמה עשורים מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-5, בתאריך שאיש לא מצליח לקבוע.
המחקר החדש ביותר מבטל את הסוף לגמרי. פרויקט עבדת בשלהי העת העתיקה, שפורסם ב-Antiquity ב-2022 בידי סקוט באקינג, דניאל פוקס, זכרי דאנסת', ליאור שווימר וטלי אריקסון-ג'יני, חקר רובע מגורים בשטח של שני הקטרים עם בתים חצובים בסלע במדרון הדרומי. תשע דגימות פחמן 14 משכבות עשירות בגללים תוארכו לתקופה האומיית עד העבאסית, 650 עד 890 לספירה, וכלי חרס מכבשני ח'רבת אל-מפג'ר מאששים את התיארוך. העמוד של האתר בקטלוג רעידות האדמה של ים המלח מאפשר כיום נטישה מאוחרת עד המאה ה-9 או ה-10.
זה לא ויכוח על מאה שנה פה או שם. זה משנה את מה שהיו המערות שבמדרון: לא הריסות שהשאירה אחריה אוכלוסייה שעזבה, אלא אורוות ומחסנים שעדיין היו בשימוש מאתיים שנה אחרי שהעיר אמורה הייתה למות. החוקרים עדיין חלוקים בשאלה כמה משקל לתת לרעידת האדמה, וההסברים באתר עצמו עוד לא התעדכנו בתוצאות הפחמן 14.
- רשות הטבע והגנים: נחרבה ברעידת אדמה בתחילת המאה ה-7 וננטשה
- אנציקלופדיה יודאיקה: הכנסיות נהרסו בפלישה הפרסית ב-614 לספירה, והעיר ננטשה אחרי אמצע המאה ה-7
- אריקסון-ג'יני: ארבע רעידות אדמה, והנזק הכבד בתחילת המאה ה-5 ולא ב-363
- Antiquity, 2022: תיארוכי פחמן 14 של 650 עד 890 לספירה מרובע המערות
- הקשתות הנוטות ברובע הביזנטי הן העדות שרואים בעין
Zairon / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
יין
חמש גתות, באר שנחצבה בסלע וכרם שניטע מחדש ב-2003
הסיבה שעבדת שרדה את קריסת סחר השיירות נמצאת בעמק שמתחתיה. באתר נמצאו לפחות חמש גתות ביזנטיות, והעמוד העברי של רשות הטבע והגנים מפנה היום את המבקרים לשביל גתות שעובר לידן, כולל גת תעשייתית מתוחכמת בצד הדרומי עם שלושה בורות איסוף שמכילים כ-6,000 ליטר. הגת המוקדמת ביותר בעבדת או בסביבתה הייתה שייכת לחווה מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית הקדומה, והענבים נדרכו במקום שבו גדלו, למרגלות העיר.
את המים לא מצאו, אלא תכננו. מי הגשמים זרמו מהגבעה בתעלות לבורות מים גדולים, ואחד מהם הוזן בתעלה למרגלות המגדל הדרום-מזרחי של המצודה. מי נגר נאספו גם בבורות נוספים בשטח שמסביב. בית המרחץ הביזנטי שמתחת לאתר, שנבנה במאה ה-4 בידי חיילים רומאים, שאב מים מבאר שנחפרה בסלע לצידו. בחוברת של רשות הטבע והגנים עומקה הוא 70 מטר, ובעמודי האינטרנט של הרשות עצמה כ-64 מטר, סתירה שהרשות לא יישבה.
מערכת החקלאות הזו חזרה לפעול עוד בימינו. בסוף שנות ה-50 שחזרה היחידה לחוות נגר במדבר, שהיום משותפת לאוניברסיטה העברית בירושלים ולאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שתי חוות נבטיות, אחת בשבטה ואחת בעבדת, בהובלת האקולוג מיכאל אבן-ארי. החווה בעבדת השתרעה על כ-20 אקר, ונטעו בה 3,000 עצי פרי לצד דגנים, ירקות, קטניות וצמחי מרעה, שהושקו רק במי נגר שהוטו מהמדרונות.
גם הגפנים חזרו. ב-2003 נטעה רשות הטבע והגנים כרם מורשת ליד הגת הדרומית, בין הטרסות העתיקות, ושחזרה בו זני ענבים עתיקים ושיטות חקלאות מדבר ביזנטיות מהתקופה שבה הנגב היה ידוע ביין שלו. הכרם הוא חלק מתמונה רחבה הרבה יותר: סקר של יותר מ-500 אתרים בשטח של כ-150 קמ"ר סביב עבדת, שפורסם ב-2024, רואה בעיר ובעורף החקלאי שלה מערכת אחת, ולא חורבה שיש לידה שדות.
- לפחות חמש גתות ביזנטיות, ושביל גתות מסומן שמחבר ביניהן
- הגת התעשייתית הדרומית: שלושה בורות איסוף של כ-6,000 ליטר
- עומק באר בית המרחץ: 70 מטר בחוברת, וכ-64 מטר בעמודי האינטרנט של הגן
- חוות הנגר המשוחזרת של אבן-ארי: כ-20 אקר ו-3,000 עצי פרי, מסוף שנות ה-50
- כרם מורשת שניטע ב-2003 בין טרסות עתיקות
Ludvig14 / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס בעבדת
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
שער המקדש הנבטי
על המשקוף חקוקה הקדשה נבטית משנת 268 לספירה לזאוס-אובודה, עם שמות המקדישים ו'כל ידידי אובודה'. זה הפריט שמתוארך בדיוק הרב ביותר מכל מה שתעברו מתחתיו כאן.
בית הטבילה בצורת צלב
אגן טבילה משוחזר משיש מאחורי הכנסייה הצפונית, שנבנה בתוך שרידי מקדש נבטי. לצד אגן גדול בצורת צלב עומד אגן קטן ועגול.
רצפת כנסיית תאודורוס הקדוש
לוחות שיש ששובצו ברצפת הכנסייה הדרומית מכסים קברים ונושאים כתובות ביוונית מהשנים 541 עד 618 לספירה. המוקדמת שבהן נתנה לכנסייה את שמה.
מערת הקבורה הרומית
מגיעים אליה בשביל קצר שיוצא מהכביש בין החניון התחתון לחניון העליון. בחזית יש תבליטים של השמש, הירח ומזבח, ובפנים יותר מעשרים כוכי קבורה. שמות של נשים בכתובות הקבורה הביאו כמה חוקרים לפרש אותה כקבר נשים.
הקשתות הנוטות
ברחוב של הרובע הביזנטי עומדות קשתות שנוטות בבירור מהאנך. רשות הטבע והגנים רואה בהן תיעוד של רעידת האדמה שאחריה ננטשה העיר, וזו הנקודה במסלול שבה הוויכוח על סופה של עבדת הופך למשהו שאפשר לראות בעיניים.
בית המרחץ והבאר שלו
בית מרחץ ביזנטי שמור היטב ליד הכניסה התחתונה, עם חדר הלבשה, חדר קר, חדר פושר וחדר חם, והתנורים שלו. המים הגיעו מבאר שנחפרה בסלע לצידו.
לאורך השנים
עבדת: ציר הזמן
המאה ה-3 עד סוף המאה ה-2 לפנה"ס
שיירות נבטיות משתמשות ברכס כחניון עונתי על הדרך הקדומה מפטרה לעזה.
כ-96 עד 85 לפנה"ס
שלטונו של עובדת הראשון, שלפי פרשנותו של אברהם נגב בנה את העיר, קרא לה על שמו וזכה כאן לפולחן כאל אחרי מותו.
לפני סוף המאה ה-1 לפנה"ס
נבנית רחבת מקדשים, האקרופוליס, לאורך השוליים המערביים של הרמה.
9 לפנה"ס עד 40 לספירה
בימי חרתת הרביעי סחר הבשמים מגיע לשיאו, ועבדת וחלוצה מתפתחות למרכזי הממלכה בנגב, לצד פטרה.
88 עד 98 לספירה
הכתובות הנבטיות המוקדמות ביותר שקשורות לחקלאות מופיעות באתר ובסביבתו, על מזבחות נסך מאבן.
106 לספירה
רבאל השני מת, והממלכה הנבטית מסופחת כפרובינקיה ערביה. התיארוך בעבדת עובר למניין החדש.
268 לספירה
נחקקת כתובת ההקדשה לזאוס-אובודה על משקוף שער המקדש.
294 לספירה
אירניוס בונה את מגדל התצפית הרומי עם האדריכל ואילוס מפטרה, לפי הקריאה של רשות הטבע והגנים בכתובת היוונית שעליו.
סוף המאה ה-3 או תחילת המאה ה-4 לספירה
הצבא הרומי מקים מחנה של כ-100 על 100 מטר בצד הצפוני של הרמה, ובמישור שמתחת לעיר נבנה בית מרחץ.
תחילת המאה ה-5 לספירה
רעידת אדמה עזה הורסת את רובע המגורים. החופרים מתארכים היום את הנזק הכבד כאן לתקופה הזו, ולא ל-363 לספירה.
המאות ה-5 וה-6 לספירה
על האקרופוליס נבנים מצודה ומנזר עם שתי כנסיות. לוחות הקבר משיש בכנסייה הדרומית מתוארכים מ-541 עד 618 לספירה.
תחילת המאה ה-7 לספירה
רעידת אדמה חזקה פוגעת באזור. לפי רשות הטבע והגנים היא מחריבה את עבדת ומביאה לנטישתה.
650 עד 890 לספירה
תיארוכי פחמן 14 מרובע המגורים החצוב בסלע מעידים על פעילות בתקופה האומיית והעבאסית, וכלי חרס מכבשני ח'רבת אל-מפג'ר מאששים אותם.
1958 עד 1961
מיכאל אבי-יונה חושף את האתר, ואברהם נגב חופר בו מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
סוף שנות ה-50
הצוות של מיכאל אבן-ארי משחזר חוות נגר נבטית מתחת לעבדת: כ-20 אקר שניטעו בהם 3,000 עצי פרי, שהושקו במי נגר בתעלות מתוכננות.
2003
ליד הגת הדרומית, בין הטרסות העתיקות, ניטע כרם מורשת בזני ענבים עתיקים.
7 ביולי 2005
אונסק"ו מכריז על דרך הבשמים וערי המדבר בנגב כאתר מורשת עולמית בכינוס בדרבן, יחד עם עבדת, חלוצה, שבטה וממשית.
5 באוקטובר 2009
ונדלים משחיתים שרידים ביזנטיים באתר: מפילים, מנפצים ומרססים בצבע מבנים, קמרונות ועמודים. אחר כך מתחיל שיקום של שלוש שנים.
2022
פרויקט עבדת בשלהי העת העתיקה מפרסם ב-Antiquity את הממצאים מהתקופה המוסלמית הקדומה, ומערער את הסיפור על עיר שננטשה אחרי רעידת האדמה.
מידע מעשי
ביקור בעבדת
איפה
ליד כביש 40 בין שדה בוקר למצפה רמון, כ-15 דקות משדה בוקר. בכניסה התחתונה נמצא מרכז שירות המבקרים, ומשם כביש עולה לחניון העליון
איזה כרטיס צריך
עבדת ועין עבדת הם שני גנים לאומיים נפרדים, במרחק של כ-15 דקות זה מזה על כביש 40, לכל אחד כרטיס משלו, והשמות מבלבלים כל הזמן. העמוד באנגלית של רשות הטבע והגנים על עבדת מציג כרגע בסעיף 'איך מגיעים' את הוראות ההגעה לעין עבדת, וזו סיבה טובה לנווט ב-Waze לפי שם הגן ולא לפי הפסקה הזו. עבדת היא אחת מארבע ערי המדבר, יחד עם חלוצה, שבטה וממשית, שנכללות בהכרזת אונסק"ו על דרך הבשמים מ-2005. ההכרזה אינה כרטיס, ובכל גן משלמים בנפרד.
שעות פתיחה
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00מקור
- קיץ, שישי וערבי חג
- 08:00 עד 16:00מקור
- חורף, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 16:00מקור
- חורף, שישי וערבי חג
- 08:00 עד 15:00מקור
- ערב ראש השנה וערב פסח
- 08:00 עד 13:00מקור
- ערב יום כיפור
- 08:00 עד 13:00מקור
- הארכת שעות בסוף הקיץ
- בימי חמישי ושישי, 26 ביולי עד 31 באוגוסט, עד 18:00מקור
- כניסה אחרונה
- חצי שעה לפני שעת הסגירה המפורסמתמקור
דמי כניסה
נגישות
האתר לא מישורי, ושתי הגרסאות שפורסמו על הנגישות בו לא תואמות. העמוד באנגלית קובע בפשטות שהשבילים אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות בניידות. העמוד בעברית מפורט וחיובי יותר: אזור הכניסה (חניה, מרכז שירות, קופה, שירותים, רחבת התכנסות לקבוצות, שולחנות פיקניק, ברזיות ושילוט) נגיש, וכל המבקרים רשאים לעלות ברכב עד העתיקות שעל הגבעה, עם כרטיס שמקבלים בקופה ופותח את שער הרכבים. אם קשה לכם לצאת מהרכב כדי לפתוח את השער, הקופה תפתח אותו מרחוק. על הגבעה יש חניית נכים, רחבת תצפית מוצלת ונקודות תצפית נוספות, שבילי בטון או עץ ומאחזי יד במדרגות; שאר השבילים הם חצץ מהודק. לפי העמוד בעברית, אנשים עם מוגבלות בניידות יכולים להגיע לווילה הרומית, לרחוב הפנימי בכניסה ליישוב הנבטי, לדרך השירות, לגת ולאקרופוליס. במרכז השירות יש גם דגם מוקטן של האתר, כחלופה למי שלא יכול ללכת בין ההריסות. המדרגות, הספים והריצוף הלא אחיד בתוך הכנסיות והמצודה אינם נגישים.
במקום
- מרכז שירות מבקרים וחנות
- סרט היכרות ב-15 שפות
- דגם מוקטן של העיר הביזנטית
- תצוגה ארכיאולוגית של כלי חרס וזכוכית מהחפירות
- שירותים
- פינת פיקניק ליד החניון התחתון
- קיוסק, משקאות קרים, כובעים וקרם הגנה
- חניה בחניון התחתון ובחניון העליון
- פינת השגחה לכלבים בכניסה
הזמנה מראש
רשות הטבע והגנים מבקשת מהמבקרים להירשם במערכת תיאום הביקורים שלה, ומציינת שמי שהזמין ומגיע כשהאתר מלא יתבקש להציג את האישור בשער. טלפון הגן: 08-6551511, או מוקד המידע של הרשות *3639. שתי הגרסאות של עמוד הגן גם לא מסכימות לגבי כלבים: העמוד באנגלית אומר שאסור להכניס כלבים ושגם חיות שירות אינן מורשות, ואילו העמוד בעברית אומר שכלבים מותרים ברצועה ועם זמם, אבל לא בתוך מבנים. התקשרו לפני שאתם יוצאים לדרך עם בעל חיים.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-en.parks.org.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- עלו ברכב לגבעה. כל המבקרים רשאים לנסוע מהכניסה התחתונה לחניון העליון, והקופה נותנת כרטיס שפותח את השער. מי שיוצא ברגל מהשער התחתון באוגוסט מטפס בלי צורך בשמש מלאה.
- התחילו במרכז השירות, לא בהריסות. הסרט מוקרן ב-15 שפות, והדגם המוקטן מראה את העיר כפי שעמדה בתקופה הביזנטית, וזה ההבדל בין להבין את האקרופוליס לבין להסתכל על ערימת קירות.
- בחרו מסלול לפני שאתם משלמים. המסלול הקצר מהחניון העליון נמשך שעה עד שעה וחצי ומדלג על היישוב הנבטי, המחנה הרומי ודרך השיירות; המסלול של שלוש שעות מהחניון התחתון הוא זה שכולל אותם.
- אכלו רק בפינת הפיקניק ליד החניון התחתון. רשות הטבע והגנים מתירה אכילה רק שם, כך שארוחה שסחבתם עד הכנסיות תצטרך לרדת בחזרה סגורה.
- אל תתבלבלו עם עין עבדת. אלה גנים לאומיים נפרדים, עם כרטיסים נפרדים, במרחק של כ-15 דקות זה מזה, והעמוד באנגלית של עבדת מציג כרגע את הוראות ההגעה לעין עבדת.
- השאירו זמן לסוף ולא להתחלה. הכניסה האחרונה היא חצי שעה לפני שעת הסגירה המפורסמת, והעמוד בעברית של רשות הטבע והגנים אומר שמותר, ואף כדאי, להישאר לשקיעה מעל אגן נחל צין.
המספרים
עבדת במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| כניסת מבוגר | ₪31 | 2026 | en.parks.org.il |
| תחנה בדרך הבשמים | מספר 62 | 2015 | static-en.parks.org.il |
| אורך הדרך המוכרזת בישראל | כ-65 ק"מ, מאורחן מור בערבה ועד עבדת | 2015 | static-en.parks.org.il |
| מקדש אובודה | כ-14 על 11 מטר | 2026 | en.wikipedia.org |
| מחנה הצבא הרומי | כ-100 על 100 מטר | 2026 | en.wikipedia.org |
| הבאר של בית המרחץ | 70 מטר בחוברת הגן, כ-64 מטר בעמודי האינטרנט של הגן | 2026 | static-en.parks.org.il |
| הגת התעשייתית הדרומית | שלושה בורות איסוף של כ-6,000 ליטר | 2026 | parks.org.il |
| תיארוכי פחמן 14 מרובע המערות | 650 עד 890 לספירה, מתשע דגימות | 2022 | cambridge.org |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בנגב
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
רחל וייסלר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
שמורת טבע
עין עבדת
שלושה מעיינות מזרימים מים כל השנה בקרקעית קניון של קירטון לבן, שנוקה, הוסדר ונפתח לציבור ב-1961 כמתנה ליום הולדתו ה-75 של דוד בן-גוריון.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
מוזיאון
צריף בן-גוריון
דוד ופולה בן-גוריון עברו לגור בצריף שוודי טרומי בקיבוץ שדה בוקר ב-14 בדצמבר 1953, ובצוואתו ביקש בן-גוריון שהצריף יישאר בדיוק כפי שהיה ביום מותו, עשרים שנה אחר כך.
ישראל פרקר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
שבטה
אף אחד לא החריב את שבטה: סקר של אוניברסיטת חיפה תיעד 21 פתחים שנחסמו בכוונה באבנים ב-16 מבתיה, ולכן הרחובות והכנסיות עדיין עומדים.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilגן לאומי עבדת
שעות הפתיחה, הארכת השעות בסוף הקיץ, מחירי הכניסה המפורסמים, נקודות העניין, הכללים לגבי כלבים וחיות שירות, והצהרת הנגישות באנגלית
- רשמירשות הטבע והגניםparks.org.ilגן לאומי עבדת
המחירון המלא יותר, שביל הגתות והגת הדרומית של 6,000 ליטר, כרם המורשת מ-2003, פירוט הנגישות והוראות ההגעה משדה בוקר
- רשמירשות הטבע והגניםstatic-en.parks.org.ilברוכים הבאים לגן לאומי עבדת: תחנה 62 בדרך הבשמים (PDF)
הכרזת אונסק"ו מ-7 ביולי 2005, תולדות החפירות, שלושת מסלולי הסיור, הכתובות בשער המקדש ובמגדל, הבאר בעומק 70 מטר ותיאור ההשחתה ב-2009
- כתבותYnetnewsynetnews.comAvdat National Park vandalized
דיווח מזמן אמת על ההשחתה באוקטובר 2009, הקירות, גרם המדרגות והגת שרוססו, ותגובת יו"ר רשות הטבע והגנים
- כתבותYnetnewsynetnews.comIndictment on Avdat vandalism cites Bedouin revenge
כתב האישום נגד שני בני דודים משבט העזאזמה, והערכת הנזק בכתב האישום: 8.7 מיליון שקל
- רקעAntiquity 96(387), באקינג, פוקס, דאנסת', שווימר ואריקסון-ג'יני, 2022cambridge.orgThe Avdat in Late Antiquity Project: uncovering the Early Islamic phases of a Byzantine town in the Negev Highlands
רובע המגורים החצוב בסלע בשטח שני הקטרים, תשע דגימות הפחמן 14 שתוארכו ל-650 עד 890 לספירה, וכלי החרס מח'רבת אל-מפג'ר
- רקעעתיקות 121, אריקסון-ג'יני, פרן ושילובpublications.iaa.org.ilA Roman and Early Byzantine Residential Quarter at Oboda ('Avedat)
שלושת שלבי היישוב מחוץ לחומת העיר, הבנייה מחדש אחרי רעידת האדמה של תחילת המאה ה-2, וייצור כלי חרס נבטיים עד אמצע המאה ה-3
- רקעEarthquake Catalog of the Dead Seadeadseaquake.infoAvdat: archaeoseismic evidence
ריכוז של דוחות החפירה: ארבע רעידות האדמה של אריקסון-ג'יני, הטענה שב-363 לספירה נגרם כאן נזק קל בלבד, הסקרים של קורז'נקוב ומזור מ-1999 ותאריך הנטישה המאוחר
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgעבדת
מידות המקדש, המחנה הרומי של 100 על 100 מטר, הגתות, הכתובת הנבטית בדיו על טיח, והקריטריונים של אונסק"ו
- רקעאנציקלופדיה יודאיקה, דרך Jewish Virtual Libraryjewishvirtuallibrary.orgAvedat (Ovdat; Ar. 'Abde')
הסוף החלופי: הכנסיות נהרסו בפלישה הפרסית ב-614 לספירה והעיר ננטשה אחרי אמצע המאה ה-7, עם הרשימה המלאה של החוקרים שביקרו באתר במאות ה-19 וה-20
- רקעJewish Virtual Library, מתוך The Israeli Mosaicjewishvirtuallibrary.orgהגנים הלאומיים בישראל: גן לאומי עבדת
שני אגני הטבילה, הווילה הרומית המשוחזרת ובור המים שבחצרה, רובע המערות המדורג ומגדל התצפית הרומי
- רקעאברהם נגב, האוניברסיטה העברית, מוזיאון הכטmushecht2.haifa.ac.ilObodas the God in a Nabatean-Arabic Inscription from the Vicinity of Oboda, and a Review of Other Nabatean Inscriptions (PDF)
עובדת הראשון כמייסד העיר וכמלך שהפך לאל, הציטוט מסטפנוס מביזנטיון, כתובות אוצר המקדש מימי חרתת הרביעי והכתובות החקלאיות מ-88 עד 98 לספירה
- רקעBiblical Archaeology Society Librarylibrary.biblicalarchaeology.orgNabatean Farms Reconstructed in the Desert
היחידה לחוות נגר במדבר של מיכאל אבן-ארי, החוות המשוחזרות בעבדת ובשבטה, ונטיעת 3,000 עצי פרי על 20 אקר
עבדת: שאלות נפוצות
כמה זמן צריך בעבדת?+
כ-90 דקות מספיקות למסלול הקצר מהחניון העליון: המגדל הרומי, הגת והתצפית, המצודה והכנסיות, וחזרה. המסלול הבינוני מוסיף את מערות האחסון ואת בית המרחץ הרומי ומסתיים בחניון התחתון, בערך שעתיים. המסלול הארוך מהחניון התחתון כולל גם את מערת הקבורה, הווילה הרומית, היישוב הנבטי, מחנה הצבא הרומי והחווה, ורשות הטבע והגנים מקצה לו שלוש שעות.
כמה זה עולה?+
רשות הטבע והגנים מפרסמת ₪31 למבוגר ו-₪16 לילד, ₪26 לסטודנט, ₪16 לאזרח ותיק ישראלי, ו-₪26 ו-₪14 למבוגרים ולילדים בקבוצות של יותר משלושים. המחירון בעברית מוסיף ₪23 למשרת מילואים, ₪16 לחייל בשירות חובה, לאומי או אזרחי ו-₪8 לתלמיד.
אפשר לעלות ברכב עד ההריסות?+
כן, ורוב המבקרים כדאי שיעשו את זה. רשות הטבע והגנים מציינת בעמוד בעברית שכל המבקרים רשאים לעלות ברכב לאתר העתיקות שעל הגבעה, ושהקופה נותנת כרטיס לפתיחת שער הרכבים. למעלה יש חניה, כולל חניות נכים. מי שקשה לו לצאת מהרכב בשער יכול לבקש בקופה שיפתחו אותו מרחוק.
המקום נגיש לכיסאות גלגלים?+
חלקית, ושני העמודים של רשות הטבע והגנים עצמה לא מסכימים כמה. העמוד באנגלית אומר שהשבילים אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות בניידות. העמוד בעברית מתאר אזור כניסה נגיש, גישה ברכב לראש הגבעה, חניית נכים, רחבת תצפית מוצלת, שבילי בטון או עץ ומאחזי יד במדרגות, וקובע שאנשים עם מוגבלות בניידות יכולים להגיע לווילה הרומית, לרחוב הפנימי של היישוב הנבטי, לדרך השירות, לגת ולאקרופוליס. במרכז השירות יש דגם מוקטן של האתר כחלופה. התייחסו לעמוד בעברית כמפורט יותר, והתקשרו ל-08-6551511 כדי לוודא לפני נסיעה ארוכה.
מה באמת מקורי ומה נבנה מחדש?+
חלק ניכר הוקם מחדש, והאתר אומר את זה. אחרי החפירות הראשונות נעשו בשנות ה-60 עבודות שימור ושחזור. רשות הטבע והגנים מתארת את בית הטבילה משיש שמאחורי הכנסייה הצפונית ואת הגת שבמסלול הקצר כשחזורים, והווילה הרומית שבדרך העולה נבנתה מחדש. הקשתות של החדר המקומר ברובע הביזנטי הוחזרו למקומן פעם שנייה בשיקום שבא אחרי ההשחתה של 2009. משקוף שער המקדש, לוחות הרצפה החרוטים בכנסייה הדרומית והקשתות הנוטות הם מקוריים.
מה קרה כאן ב-2009?+
ב-5 באוקטובר 2009 השחיתו ונדלים חלק גדול מהשרידים הביזנטיים: הם הפילו, ניפצו וריססו בצבע מבנים, קמרונות ועמודים. ynet דיווח שמאות פריטים הושמדו ושקירות, גרם מדרגות וגת עתיקה רוססו בצבע. בהמשך הוגש כתב אישום נגד שני בני דודים משבט העזאזמה, ולפי הדיווח העריך כתב האישום את הנזק ב-8.7 מיליון שקל. אחר כך ניהלו רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות שיקום של שלוש שנים במימון ממשלתי, והתקינו מערכת אבטחה. חלק מהנזק היה בלתי הפיך.
יש צל, וכמה קשה כאן בקיץ?+
יש רחבת תצפית מוצלת בראש הגבעה, וצל במרכז השירות ובפינת הפיקניק, אבל בהליכה עצמה כמעט אין. זה רכס גיר חשוף, בלי מים. מה שעובד ביולי ובאוגוסט: להגיע בשעת הפתיחה, לעלות ברכב במקום ללכת, ולנצל את הארכת השעות של סוף הקיץ. רשות הטבע והגנים מפרסמת סגירה ב-18:00 בימי חמישי ושישי מ-26 ביולי עד 31 באוגוסט.
במה עבדת שונה משבטה ומממשית?+
שלושתן ערים נבטיות באותה הכרזה של אונסק"ו, אבל רק לעבדת יש אקרופוליס. על ראש הגבעה שלה נמצאים מתחם המקדש הנבטי, המצודה הביזנטית ושתי הכנסיות, על רחבה אחת מעל נוף רחב, ושם גם הכתובות המתוארכות: משקוף שער המקדש מ-268 לספירה וכתובת המגדל שנקראת כשנת 294 לספירה. שבטה שטוחה יותר, גדולה יותר בשטחה ואין בה גבעה; ממשית נמצאת צפונה יותר, על שלוחה אחרת של הדרך.
כדאי לשלב עם עין עבדת?+
כן, וזה השילוב המקובל, אבל אלה גנים נפרדים עם כרטיסים נפרדים, במרחק של כ-15 דקות זה מזה על כביש 40. עין עבדת היא הליכה בקניון עם מים כל השנה ומסלול חד-כיווני עם יציאה קבועה; עבדת היא עיר הרוסה על רכס יבש. יחד עם צריף בן-גוריון בשדה בוקר הם ממלאים יום שלם, בלי שאף אחד מהשלושה ירגיש לחוץ.
עבדת באמת ננטשה אחרי רעידת אדמה?+
זה מה שכתוב על השלטים באתר עצמו, והיום זה שנוי במחלוקת. רשות הטבע והגנים אומרת שרעידת אדמה עזה בתחילת המאה ה-7 החריבה את עבדת והביאה לנטישתה, והקשתות הנוטות ברובע הביזנטי מוצגות כעדות. פרויקט עבדת בשלהי העת העתיקה, שפורסם ב-Antiquity ב-2022, תיארך בפחמן 14 תשע דגימות מרובע המגורים החצוב בסלע ל-650 עד 890 לספירה, ומצא לידן כלי חרס אומיים ועבאסיים. זה מצביע על אנשים שהשתמשו באתר במשך מאתיים שנה אחרי שהעיר אמורה הייתה להיגמר.