אתר ארכיאולוגי · הנגב
שבטה
אף אחד לא החריב את שבטה: סקר של אוניברסיטת חיפה תיעד 21 פתחים שנחסמו בכוונה באבנים ב-16 מבתיה, ולכן הרחובות והכנסיות עדיין עומדים.
ישראל פרקר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
השטח הבנוי
כ-9 הקטרים
העיר הביזנטית, לפי הסקר של אוניברסיטת חיפה שפורסם ב-Antiquity
בתים מתועדים
כ-170
לפי הספירה של יזהר הירשפלד, רובם בשטח של 200 עד 600 מ"ר
הקירות הגבוהים ביותר שעומדים
כ-10 מטר
הכנסייה הצפונית, לפי רשות הטבע והגנים
מורשת עולמית
הוכרזה ב-2005
אחת מארבע ערי הנגב באתר דרך הבשמים
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-90 דקות לעיר עצמה, או שעתיים וחצי אם מוסיפים את המטע המשוחזר ואחד הקולומבריונים
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00
- כניסה
- המפעיל לא מפרסם דמי כניסה
שבטה היא עיר ביזנטית הרוסה במערב הר הנגב, שרשות הטבע והגנים מפעילה כגן לאומי, ושאונסק"ו הכריז עליה ב-2005 כאחת מארבע הערים באתר דרך הבשמים, לצד חלוצה, עבדת וממשית. מה שמבדיל אותה כמעט מכל אתר חפור אחר בארץ הוא עובדה שלילית. אף אחד לא הרס אותה. העיר נעזבה ולא נמחקה, והרחובות, בתי החצר ושלוש הכנסיות שלה שרדו לגובה שעיר שנבזזה לא מגיעה אליו.
הסיכום של רשות הטבע והגנים עצמה למקום מגיע לעיקר: זו הייתה עיר באמצע המדבר בלי שום מקור מים טבעי, בלי מעיין ובלי באר אחת. כל מה ששתו כאן, וכל מה ששפכו על גפן, היה גשם שמישהו אסף. לבתים יש בורות מים פרטיים מתחת לחצרות, במרכז העיר יש כיכר עם שתי בריכות מים ציבוריות, ואמת מים הביאה מים ממרחק 2.5 ק"מ.
הדבר השני שכדאי לדעת לפני שמגיעים הוא שבאתר אין צוות ואין צל. יש חניון, שירותים ופינת פיקניק על משטח בטון, ואחרי זה הליכה בין הריסות פתוחות בלי גג מעל שום חלק מהן. לא צריך להזמין מראש.
התמצאות
עיר שנכנסים אליה, לא אנדרטה שמסתכלים עליה
לשבטה אין שער במובן ההגנתי, כי אין לה חומה. רשות הטבע והגנים אומרת במפורש שהעיר מעולם לא הוקפה בחומה ושלא נמצאו ביצורים; מה שנראה כמו היקף הוא פשוט הבתים החיצוניים, שנבנו בשורה רצופה. הפתח שבו מתחיל הרחוב בצד המערבי נקרא השער המערבי מתוך מוסכמה, לא בגלל מבנהו.
המבנה הראשון במסלול אינו עתיק. מדרום לחניון עומד בית משלחת קולט, שהקימה בשנות ה-30 משלחת החפירה של אוניברסיטת ניו יורק ובית הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים, והוא משמש היום ללינה ולאירוח מדברי. משם הרחוב הראשי עובר לכל אורך היישוב, מהכנסייה הצפונית דרך הכנסייה המרכזית ועד הכנסייה הדרומית, ולאורכו כיכר הבריכות, בית המושל והכיכר הצפונית.
הרחובות עקומים והתוכנית נראית מאולתרת, וחוברת רשות הטבע והגנים מודה בזה, אבל מציינת שציר אחד כן עובר לכל אורך העיר. את שבטה עדיף לקרוא כקבוצה של בתי חצר שצמחו זה לתוך זה ולא כמעשה של תכנון עירוני. הכנסיות הוכנסו לתוך גושי מגורים ולא קיבלו מתחמים משלהן: לכנסייה המרכזית צמודים בתי מגורים במזרח ובדרום, ושלוש הדלתות שלה נפתחות ישר לרחוב.
- בית משלחת קולט, שנות ה-30, מדרום לחניון
- השער המערבי, שהוא פתח של רחוב ולא שער
- כיכר הבריכות, עם שתי בריכות מים ציבוריות, ורק אחת מהן נחפרה
- בית המושל, בית מגורים פרטי שמגדל בו עדיין עומד לגובה של כמעט 6 מטר
- הכיכר הצפונית, עם גת ואולם ספסלים שאולי היה בית המועצה
- בית הקשתות, שבו לוחות אבן עדיין נשענים על קשתות אבן שלמות
ד"ר אבישי טייכר / Public domain · Wikimedia Commons
היסטוריה
כפר נבטי שהפך לעיר נוצרית
הצוות של אוניברסיטת חיפה, שעובד כאן מאז 2015, מתארך את הייסוד לתחילת המאה ה-1 לספירה, וחוברת רשות הטבע והגנים מסכימה שהמתיישבים הראשונים היו נבטים, השבט הערבי שהשיירות שלו הובילו לבונה ומור מדרום ערב לכיוון עזה. הסחר שמימן את היישוב המוקדם יבש: הספנות הרומית הגיעה להודו דרך מצרים, דרך הבשמים איבדה את המונופול שלה, ועד המאה ה-4 התנועה בה נפסקה. את מקומו תפסה החקלאות, ושבטה גדלה ולא הצטמקה.
לפי חוברת רשות הטבע והגנים, בעיר הביזנטית חיו יותר מ-2,000 איש, שהתפרנסו מחקלאות ומעולי הרגל שבאו לפקוד את קברי הקדושים שבכנסיותיה. שני מסמכים ממקמים אותה בעולם רחב יותר. באוסף מהמאה ה-5 שנקרא סיפורי נילוס הקדוש, תאודולוס, בנו של המחבר, נחטף בדרום סיני והוצע למכירה בכפר בשם סובטה, השם היווני של המקום הזה. פפירוסים שנמצאו בניצנה הסמוכה מונים 30 תורמים מכל הנגב שמימנו את מנזר סרגיוס הקדוש שם, תשעה מהם אנשי שבטה, ופפירוס שני, שהועתק לשבטה בסוף המאה ה-7, עוסק במשלחת של בעלי קרקעות מהנגב שארגנו מחאה נגד המסים של השלטון המוסלמי החדש.
מה פירוש השם, זה לא ברור. חוברת רשות הטבע והגנים אומרת שמשמעות השם שבטה אינה ידועה, ומציעה שהשם היווני סובוטה משמר שם פרטי נבטי, שוביתו, כפי שעושים גם עבדת וחלוצה. את הצורה העברית המודרנית קבעה ועדת השמות של הנגב בתחילת שנות ה-50; השם הערבי של החורבה היה סבייטה.
אונסק"ו הכריז על שבטה ב-2005 לפי הקריטריונים התרבותיים (iii) ו-(v), באתר בשטח של כ-6,655 הקטרים שכולל גם מצודות וחאנים נבטיים. נימוקי ההכרזה עוסקים בערי המדבר כקבוצה ובהשקיה שאפשרה את קיומן, לא באף מבנה מסוים כאן.
מים
בלי מעיין, בלי באר, ובכל זאת כרמים
מערכת המים הציבורית היא ההנדסה הכי ברורה באתר, והיא בדיוק באמצע העיר. בכיכר הבריכות יש שתי בריכות מים גדולות, ורק אחת מהן נחפרה. המים הגיעו אליהן באמת מים מנקודה במרחק 2.5 ק"מ, ואחר כך בתעלות שעדיין רואים על הקרקע. רשות הטבע והגנים מדגישה את ההבחנה החשובה מבחינה חברתית: בורות המים שמתחת לחצרות הבתים היו רכוש פרטי, והבריכות שבכיכר היו של כולם.
גם הבתים עצמם נבנו כדי לאסוף את מה שירד עליהם. רשות הטבע והגנים מתארת קירות בעובי של כ-70 ס"מ, מאבן גיר קשה ומחוספסת בחלק התחתון עד גובה של כ-2 מטר, ומאבן גיר רכה ומסותתת היטב מעליה, שבידדו היטב והזרימו מים לבור שבפינת החצר. הבית הממוצע כאן, כולל החצר, משתרע על כ-360 מ"ר.
מחוץ לעיר יושם אותו עיקרון בקנה מידה גדול. מי נגר מגבעות חשופות הוטו אל חלקות מדורגות, ומחקר שפורסם ב-2025 ב-PLoS One, שבנה מודל של כלכלת היין של שבטה, מציין שבחוות הנגר העתיקות בנגב היחס בין שטח האיסוף לשטח המעובד היה בדרך כלל בין 1:9 ל-1:33, ובממוצע כ-1:20: שדה גפנים היה צריך מדרון גדול ממנו פי עשרים בערך שיזין אותו. נחפרו שתי גתות, והגדולה מהן עם משטח דריכה מרוצף ותאים נפרדים שבהם המגדלים השאירו את הענבים וחיכו לתורם.
המטע המשוחזר, 700 מטר מצפון לכנסייה הצפונית, הוא ניסוי מהמאה ה-20 ולא עתיקה. צוות בראשות הבוטנאי מיכאל אבן-ארי פינה ובנה מחדש מערכת טרסות עתיקה בשנות ה-50, עבודה שלפי הערכת רשות הטבע והגנים דרשה כ-2,000 ימי עבודה, ונטע את העצים הראשונים בעונת הגשמים של 1958 עד 1959. ניטעו חרוב, תאנה, שקד, שזיף, זית, רימון, פיסטוק, אפרסק, משמש וגפנים, ואף אחד מהם לא הושקה. החרוב הצליח הכי טוב.
ד"ר אבישי טייכר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
המבנה
מה כאן מקורי, ומה הוחזר למקומו
שבטה יוצאת דופן במידה שבה כמעט לא היה צורך לשחזר בה, ולכן כדאי להכיר את החריגים. הכנסייה הצפונית היא הגדולה מבין השלוש, והקירות שלה עומדים לגובה של כ-10 מטר, נתמכים מבחוץ בתומכות אלכסוניות. נכנסים לאולם התפילה שלה דרך אטריום מרובע מוקף חדרים דו-קומתיים, שהיו כנראה מנזר, ודלת צדדית באגף הדרומי מובילה לקפלת טבילה שבה אגן הטבילה, אגן גדול בצורת צלב, חצוב מגוש אבן אחד.
הכנסייה הדרומית נבנתה, כנראה, על גבי מבנה פולחן נבטי. בהתחלה היו לה שני חדרים מרובעים משני צידי האפסיס, כמו בכנסיות הנגב של המאה ה-4, ובתחילת המאה ה-6 הם הוחלפו באפסיסים עם גומחות לשרידי קדושים. בצד הצפוני שלה נוסף בית טבילה גדול.
השחזורים נקודתיים, ורשות הטבע והגנים מציינת אותם בשמם. המשקוף המעוטר שבכניסה לבית המושל נמצא במקום אחר בשבטה והוצב כאן, ואילו תקרת לוחות האבן מעל קומת הקרקע שלו מקורית. כמעט כל השאר שהמבקרים עוברים לידו הוא מה שנשאר עומד כשהעיר התרוקנה.
שתי הסתייגויות. החפירה מעולם לא הושלמה: חלקים גדולים מהעיר עדיין לא נחפרו, ורק אחת משתי הבריכות הציבוריות נפתחה. ובעמוד בעברית של רשות הטבע והגנים מופיעה כרגע הודעה שעבודות הנגשה שינו גם את הסדר הכניסה וגם את שבילי ההליכה, ובקשה מהמבקרים ללכת לפי השילוט במקום.
- מקורי: קירות הבתים שעומדים, התקרות המקומרות ותקרות הלוחות, קירות הכנסיות, אגן הטבילה בצורת צלב, בורות המים והתעלות מאמת המים
- שוחזר או הועבר: המשקוף שבכניסה לבית המושל, שנמצא במקום אחר באתר
- מודרני לגמרי: המטע המשוחזר מצפון לעיר, שניטע בשנות ה-50
- לא נחפר מעולם: חלק גדול מאזור המגורים, והשנייה מבין שתי בריכות המים הציבוריות
אריאל מנור / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
ציורים
שני פרצופים של ישו, ואת אחד מהם גילו באור הנכון
ב-2018 פרסמו אמה מעין-פנר, רוית לין, יותם טפר וגיא בר-עוז ב-Antiquity ציור שלא היה ידוע של פני ישו בשבטה, בבית הטבילה שליד הכנסייה הצפונית, מעל אגן הטבילה שבצורת צלב. הם פירשו אותו כטבילת ישו, עם ישו צעיר וקצר שיער ויוחנן המטביל גדול יותר ועם הילה, ותיארכו אותו למאה ה-6. הטענה שלהם לגביו מדויקת, וכדאי לצטט אותה נכון: זו סצנת טבילת ישו היחידה במקומה המקורי בארץ הקודש שאפשר לתארך בביטחון לתקופה שלפני מלחמת הצלמים.
ישו כאן קצר שיער וחסר זקן, מוסכמה שהחוקרים מתארים כנפוצה במצרים ובסוריה-פלסטינה, ושנעלמה מהאמנות הביזנטית המאוחרת. הוא גם כמעט בלתי נראה. מעין-פנר סיפרה ל-Times of Israel שהיא הייתה מתחת לאפסיס במקום הנכון ובזמן הנכון, כשהאור היה בדיוק מתאים. מבקרים שמחפשים תמונה על קיר לא ימצאו אותה.
הציור השני נמצא בכנסייה הדרומית, והוא ידוע כבר יותר ממאה שנה. לאונרד וולי ות"א לורנס, שסקרו את הנגב עבור הקרן לחקר ארץ ישראל ב-1914, תיעדו שם סצנה שפירשו כהשתנות ישו, עם פטרוס ויוחנן כורעים לרגלי ישו ודמויות אחרות שזוהו כמשה ואליהו. לפי חוברת רשות הטבע והגנים, מהציורים האלה נשארו היום שברי דמויות באדום. מעין-פנר וטפר פרסמו ב-2024 ב-Biblical Archaeology Review שחזור של הסצנה, שבו הזקן של פטרוס הוא קטע משיחות המכחול שהשתמר הכי טוב.
הסוף
דלתות אטומות, מסגד, ומחלוקת על איך כל זה נגמר
הדבר המדהים ביותר בשקט בשבטה הוא אדריכלי ולא עיטורי. יותם טפר, ליאור וייסברוד וגיא בר-עוז, מתוכנית המחקר הביו-ארכיאולוגי של הנגב הביזנטי באוניברסיטת חיפה, תיעדו 21 פתחי דלתות שנחסמו בכוונה, ב-16 מבני מגורים. החסימות נעות בין בנייה מסותתת היטב לבין אבנים לא מעובדות שנערמו בפתח, והן מרוכזות בשני חלקים נפרדים של העיר, מה שהצוות מפרש כחלקים של היישוב שננטשו יחד, ולא כקריסה של המקום כולו בבת אחת. אנשים סגרו את הבתים שלהם כשעזבו.
מתי זה קרה, ולמה, זו שאלה שנויה במחלוקת באמת. מחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, שדווח ב-Times of Israel, ממקם את המשבר באמצע המאה ה-6, עוד לפני הכיבוש המוסלמי, ומצמיד אותו להתקררות הוולקנית של שנות ה-530 וה-540 ולמגפה של 541 עד 549. דניאל פוקס, שהוביל את המחקר, היה גלוי לגבי מגבלות הראיות: הוא אמר לעיתון שהחוקרים לא יודעים איך להפריד בין המגפה, הלחצים החברתיים ושינויי האקלים. הסיפור הישן, שלפיו השלטון המוסלמי ואיסור על יין הרגו עיר של יין, לא מחזיק מול התיארוך.
היישוב לא נפסק עם הכיבוש. מסגד קטן נבנה ממש מצפון לבית הטבילה של הכנסייה הדרומית, שתי שורות של שלושה עמודים ומחראב שפונה למכה, וכאן המפעיל סותר את עצמו בכתב. העמוד באנגלית של רשות הטבע והגנים על האתר אומר שמדרגת אבן בכניסה למסגד, שחרוט עליה צלב, מוכיחה כנראה שבזמן שהמסגד היה בשימוש לא חיו בשבטה נוצרים. החוברת בעברית של הרשות עצמה אומרת שבוני המסגד הקפידו לא לפגוע באגן הטבילה הסמוך, ושאפשר להניח שהכנסייה והמסגד פעלו באותו זמן. שתי הטענות מתפרסמות בידי אותו גוף, על אותם שני חדרים.
על נקודת הסיום יש פחות מחלוקת מאשר על הדרך אליה. לפי חוברת רשות הטבע והגנים, התושבים עזבו בהדרגה והעיר ננטשה לגמרי עד סוף המאה ה-9; צוות חיפה מתאר ירידה משמעותית לאורך התקופה המוסלמית הקדומה, במאות ה-8 וה-9. אחר כך לא בנו עליה שום דבר, וזו הסיבה שיש מה לראות.
אריאל מנור / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס בשבטה
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
הפתחים החסומים
עשרים ואחד פתחי דלתות בשישה עשר בתים נאטמו באבנים כשהעיר ננטשה. חלקם נאטמו בבנייה מסותתת, וחלקם במה שהיה בהישג יד.
הכנסייה הצפונית ואגן הטבילה שלה
קירות לגובה של כ-10 מטר, עם תומכות מבחוץ, ואלפא ואומגה חרוטות בשער הכניסה. בקפלת הטבילה יש אגן טבילה בצורת צלב שחצוב מגוש אבן אחד.
הציור בבית הטבילה
מעל אותו אגן נמצאים הפנים מהמאה ה-6 שפורסמו ב-Antiquity ב-2018 כטבילת ישו היחידה מלפני מלחמת הצלמים בארץ הקודש שמתוארכת בוודאות. הציור חיוור מאוד, והאור צריך להיות מתאים.
כיכר הבריכות
שתי בריכות מים ציבוריות באמצע העיר, שקיבלו מים מאמת מים ממרחק 2.5 ק"מ, והתעלות עדיין ניכרות על הקרקע. רק בריכה אחת נחפרה.
בית הקשתות
לוחות קירוי מאבן שעדיין נשענים, שלמים, על קשתות האבן שלהם. זו ההדגמה הברורה ביותר באתר לאופן שבו קורו הבתים האלה.
המסגד שליד בית הטבילה
אולם תפילה קטן של שתי שורות של שלושה עמודים, עם מחראב שפונה דרומה, שנבנה צמוד לבית הטבילה של הכנסייה הדרומית. אם השניים היו בשימוש באותו זמן, זו שאלה שנויה במחלוקת.
לאורך השנים
שבטה: ציר הזמן
תחילת המאה ה-1 לספירה
במקום נוסד יישוב נבטי, על שלוחת הנגב של דרך הבשמים והתבלינים לכיוון עזה.
המאה ה-4 לספירה
התנועה בדרך הבשמים נפסקה, והחקלאות מחליפה את המסחר. הכנסייה הדרומית נבנית עם חדרים מרובעים משני צידי האפסיס, כמקובל בנגב באותה מאה.
המאה ה-5 לספירה
סובטה מופיעה בסיפורי נילוס הקדוש ככפר שבו בנו החטוף של המחבר מוצע למכירה.
תחילת המאה ה-6 לספירה
הכנסייה הדרומית עוברת שינוי, והחדרים שבצידי האפסיס מוחלפים באפסיסים עם גומחות לשרידי קדושים. בית הטבילה של הכנסייה הצפונית והציורים בכנסייה הדרומית שייכים למאה הזו.
שנות ה-540 לספירה
ההתקררות הוולקנית והמגפה של 541 עד 549 חופפות למשבר שמחקר של אוניברסיטת חיפה ממקם באמצע המאה הזו, לפני הכיבוש המוסלמי.
סוף המאה ה-7 לספירה
פפירוס שהועתק לשבטה עוסק בבעלי קרקעות מהנגב שמארגנים מחאה נגד המסים של השלטון המוסלמי החדש.
המאות ה-8 וה-9 לספירה
ליד בית הטבילה של הכנסייה הדרומית נבנה מסגד. בתים נאטמים וננטשים בגושים, ועד סוף המאה ה-9 העיר ננטשת.
1914
לאונרד וולי ות"א לורנס סוקרים את העיר עבור הקרן לחקר ארץ ישראל ומתעדים את ציור ההשתנות בכנסייה הדרומית.
1934-1936
משלחת קולט של אוניברסיטת ניו יורק ובית הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים חופרת בשבטה. רוב הממצאים שלה וכל יומני החפירה אובדים מאוחר יותר בשריפה בזמן המרד הערבי.
1958-1959
הצוות של מיכאל אבן-ארי בונה מחדש מערכת טרסות עתיקה מצפון לעיר ונוטע את המטע המשוחזר, בלי השקיה, על מי גשמים מוטים.
2005
אונסק"ו מכריז על שבטה לפי הקריטריונים (iii) ו-(v) כחלק מאתר דרך הבשמים, יחד עם חלוצה, עבדת וממשית.
2018
מעין-פנר, לין, טפר ובר-עוז מפרסמים ב-Antiquity את ציור פני ישו מבית הטבילה של הכנסייה הצפונית.
מידע מעשי
ביקור בשבטה
איפה
גן לאומי שבטה, ליד כביש 211, רמת נגב
איזה כרטיס צריך
שבטה היא גן לאומי בפני עצמו ולא חלק מאתר גדול יותר בתשלום. היא אחת מארבע הערים באתר דרך הבשמים של אונסק"ו, אבל זו הכרזת מורשת ולא כרטיס: עבדת וממשית הם גנים נפרדים, עם שערים משלהם ודמי כניסה משלהם.
שעות פתיחה
דמי כניסה
נגישות
חלקית, ורשות הטבע והגנים כנה במיוחד לגבי הגבול. היא מציינת כנגישים את החניון, השירותים ופינת פיקניק על משטח בטון, ואומרת במפורש שאי אפשר לסלול בעתיקות שביל יציב וקשיח, ושאי אפשר להרחיב את הפתחים בלי לפגוע בהם. אפשר לבקש עזרה בהתמצאות ובמידע, וחיות שירות מורשות. מעבר לבטון, המסלול הוא אבנים לא אחידות והריסות, שכיסא גלגלים לא יעבור בהן. לאורך כל הדרך אין צל. בזמן הכתיבה נעשו באתר עבודות הנגשה, וגם הסדר הכניסה וגם שבילי ההליכה השתנו, אז לכו לפי השילוט במקום.
במקום
- חניון
- שירותים
- פינת פיקניק על משטח בטון
- חניית נכים ושירותים נגישים
- אין מרכז מבקרים
- אין חנות, בית קפה או מי שתייה
- אין צל במסלול
- כלבים מותרים, ברצועה ועם זמם
הזמנה מראש
רשות הטבע והגנים מציינת שלאתר הזה לא צריך לתאם ביקור מראש. מכיוון שהיא לא מפרסמת מחיר לשבטה, ואילו כמה מדריכים חיצוניים אומרים שגובים דמי כניסה, קחו איתכם אמצעי תשלום ואל תניחו לא כך ולא כך.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-en.parks.org.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- בואו מוקדם או מאוחר. העצה של רשות הטבע והגנים עצמה היא להימנע מהשעות החמות, וכאן כדאי לקחת אותה ברצינות: אין צל במסלול, אין בית קפה ואין מי שתייה באתר, אז קחו יותר מים ממה שנדמה שההליכה דורשת.
- אל תצפו למרכז מבקרים או למדריך. באתר אין צוות. השילוט במקום והחוברת שאפשר להוריד הם כל ההסבר שיש, אז קראו משהו לפני שאתם מגיעים, במקום לקוות שיסבירו לכם בשער.
- ציור ישו בבית הטבילה של הכנסייה הצפונית אינו תמונה על קיר. זה כתם חיוור שהחוקרת שזיהתה אותו ראתה רק כי האור במקרה היה מתאים. חפשו משטח טיח מעל אגן הטבילה שבצורת צלב, וקחו בחשבון שרוב המבקרים לא רואים כלום.
- השאירו זמן למטע. הוא נמצא 700 מטר מצפון לכנסייה הצפונית, בשביל מסומן, וזה המקום היחיד באתר שמראה מה חקלאות הנגר הניבה בפועל. מי שמדלג עליו שומע רק חצי מסיפור המים.
- שלבו אותה עם עבדת ואל תתייחסו אליה כעצירה בדרך למצפה רמון. שתיהן שייכות לאותה תרבות, ולעבדת יש את האקרופוליס והמצודה שחסרים בשבטה, אבל עבדת היא גן נפרד עם דמי כניסה משלו.
- בדקו מה השתנה בכניסה. עבודות הנגשה שינו את הסדר הכניסה ואת שבילי ההליכה, ורשות הטבע והגנים מבקשת מהמבקרים ללכת לפי השילוט במקום ולא לפי מפה ישנה.
המספרים
שבטה במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| השטח הבנוי של העיר הביזנטית | כ-9 הקטרים | 2018 | antiquity.ac.uk |
| מבני מגורים מתועדים | כ-170, רובם בשטח של 200 עד 600 מ"ר | 2018 | antiquity.ac.uk |
| פתחים שנחסמו בכוונה | 21, ב-16 מבני מגורים | 2018 | antiquity.ac.uk |
| הערכת האוכלוסייה בתקופה הביזנטית | יותר מ-2,000 | 2025 | static-en.parks.org.il |
| שטח בית ממוצע, כולל החצר | כ-360 מ"ר | 2026 | en.parks.org.il |
| המרחק שממנו הביאה אמת המים מים | 2.5 ק"מ | 2026 | en.parks.org.il |
| גובה הקירות העומדים של הכנסייה הצפונית | כ-10 מטר | 2026 | en.parks.org.il |
| שטח אתר דרך הבשמים של אונסק"ו | 6,655 הקטרים | 2005 | en.wikipedia.org |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בנגב
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
ישראל פרקר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
עבדת
עבדת הייתה התחנה מספר 62 בדרך הבשמים, ועד היום אפשר לזהות את דרך השיירות, שהביאה לבונה מערב אל נמל עזה, מטפסת אליה מדרום-מזרח.
רחל וייסלר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
שמורת טבע
עין עבדת
שלושה מעיינות מזרימים מים כל השנה בקרקעית קניון של קירטון לבן, שנוקה, הוסדר ונפתח לציבור ב-1961 כמתנה ליום הולדתו ה-75 של דוד בן-גוריון.
Deror avi / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
ממשית
ממשית היא הקומפקטית מבין ארבע ערי המדבר בנגב שבהכרזת אונסק"ו על דרך הבשמים: עיר נבטית, רומית וביזנטית של כ-4 הקטרים, בתוך גן לאומי של 142.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilגן לאומי שבטה
התיאור של המפעיל עצמו לכנסיות, לבתים, לבריכות, למסגד, לקולומבריונים ולמטע, והוראות ההגעה ברכב
- רשמירשות הטבע והגניםparks.org.ilגן לאומי שבטה
שעות הפתיחה המפורסמות, הצהרת הנגישות, הכלל לגבי כלבים, ההודעה על העבודות שנמשכות וההבהרה שלא צריך להזמין מראש
- רשמירשות הטבע והגניםparks.org.ilמחירון 2025: דמי כניסה לשמורות טבע וגנים לאומיים
טבלת דמי הכניסה לדרום, שמתמחרת את עבדת, עין עבדת, ממשית ומכתש רמון ולא כוללת את שבטה
- רשמירשות הטבע והגניםstatic-en.parks.org.ilחוברת המבקר של גן לאומי שבטה
הערכת האוכלוסייה, ההפניות לנילוס ולפפירוסים מניצנה, השריפה בבית קולט, המטע של אבן-ארי והטענה שהכנסייה והמסגד פעלו יחד
- רשמיאונסק"וunesco.orgדרך הבשמים: ערי המדבר בנגב
ההכרזה ב-2005 על ארבע הערים הנבטיות, ובהן שבטה, והמונחים שבהם האתר מתואר
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comJesus image, hidden in plain sight at Negev church, is one of earliest in Israel
אמה מעין-פנר על כמה חיוור הציור ועל התנאים שבהם ראתה אותו
- כתבותBiblical Archaeology Societybiblicalarchaeology.orgJesus in the Negev
ציור ההשתנות בכנסייה הדרומית שתיעדו וולי ולורנס ב-1914, והשחזור שלו מ-2024
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comSeeds from 1,500-year-old Negev trash pits show a world on the brink of collapse
המשבר של אמצע המאה ה-6 בחלוצה, בשבטה ובניצנה, ודניאל פוקס על הקושי להפריד בין המגפה, האקלים והשווקים כגורמים
- רקעAntiquity (טפר, וייסברוד ובר-עוז, אוניברסיטת חיפה)antiquity.ac.ukBehind sealed doors: unravelling abandonment dynamics at the Byzantine site of Shivta in the Negev Desert
21 הפתחים החסומים ב-16 מבנים, השטח של 9 הקטרים, הספירה של הירשפלד של כ-170 בתים וכרונולוגיית הנטישה
- רקעAntiquity 92(364), הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'cambridge.orgChrist's face revealed at Shivta: an Early Byzantine wall painting in the desert of the Holy Land
מעין-פנר, לין, טפר ובר-עוז על הציור בבית הטבילה והטענה שזו טבילת ישו היחידה מלפני מלחמת הצלמים בארץ הקודש שמתוארכת בוודאות
- רקעPLoS One (גרטי, גמבש, לוי ובר-עוז)pmc.ncbi.nlm.nih.govWine economy in Byzantine Shivta (Negev, Israel): exploring the role of runoff agriculture and droughts through agent-based modeling
יחסי שטח האיסוף לשטח המעובד שתועדו בחוות הנגר העתיקות בנגב
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgדרך הבשמים: ערי המדבר בנגב
קריטריוני ההכרזה (iii) ו-(v), מספר האתר ושטח האתר, 6,655 הקטרים
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgשבטה
תולדות המחקר מפאלמר ומוזיל ועד קולט, אבן-ארי, נגב וצוק, והשם המודרני שקבעה ועדת השמות של הנגב
שבטה: שאלות נפוצות
יש דמי כניסה בשבטה?+
רשות הטבע והגנים לא מפרסמת דמי כניסה לשבטה, והגן לא מופיע בטבלת דמי הכניסה שלה, שמתמחרת כל אתר בתשלום בדרום, כולל עבדת, עין עבדת, ממשית ומכתש רמון. כמה מדריכים חיצוניים כותבים שגובים דמי כניסה. באתר אין קופה. קחו איתכם אמצעי תשלום ואל תסמכו על אף אחת מהגרסאות.
כמה זמן לוקח הביקור בשבטה?+
כ-90 דקות מספיקות לעיר עצמה בהליכה רגועה. עם המטע המשוחזר, 700 מטר צפונה, ואחד משני הקולומבריונים, זה מגיע לכשעתיים וחצי. האתר קומפקטי ומישורי, כך שהזמן הולך על עצירות ולא על מרחק.
שבטה שווה את הסטייה מהדרך?+
היא שווה את זה אם מבנים שעומדים מעניינים אתכם יותר ממבנים מפורסמים. שבטה היא הפחות מתוירת מבין ארבע ערי הנגב ברשימת אונסק"ו והשמורה ביותר, כי היא ננטשה ולא נהרסה, ואחר כך לא בנו עליה שום דבר. אם אתם מחפשים נוף דרמטי, עבדת שעל הרכס ומכתש רמון יספקו אותו טוב יותר.
יש צל בשבטה?+
לא. אין צל במסלול ההליכה ואין גג מעל שום חלק מההריסות. פינת הפיקניק שליד החניון היא המקום היחיד לשבת בו מחוץ לשמש, ורשות הטבע והגנים עצמה ממליצה לבקר בבוקר או לפנות ערב ולהימנע מהשעות החמות.
אפשר להגיע לשבטה בלי רכב?+
לא באופן מעשי. הגן נמצא כ-9 ק"מ בכביש צדדי שיוצא מכביש 211, שנמצא בעצמו 19 ק"מ מערבית לצומת טללים, ואין לאתר תחבורה ציבורית סדירה. המבקרים מגיעים ברכב או בסיור מאורגן.
צריך להזמין ביקור מראש?+
לא. רשות הטבע והגנים מציינת בעמוד של האתר עצמו שלשבטה לא צריך לתאם ביקור מראש, בניגוד לכמה מהאתרים שלה שדורשים תיאום. בואו בשעות הפתיחה; הכניסה האחרונה היא שעה לפני שעת הסגירה המפורסמת.
אפשר באמת לראות את הציור של ישו?+
לעיתים רחוקות, ולא בוודאות. סצנת הטבילה מהמאה ה-6 נמצאת בבית הטבילה שליד הכנסייה הצפונית, מעל אגן הטבילה שבצורת צלב, והיא חיוורת מאוד; אמה מעין-פנר, שזיהתה אותה, תיארה איך הייתה מתחת לאפסיס במקום הנכון ובזמן הנכון, כשהאור היה בדיוק מתאים. ציור ההשתנות בכנסייה הדרומית, שתיעדו וולי ולורנס ב-1914, שרד רק כשברי דמויות באדום.
שבטה נגישה לכיסאות גלגלים?+
רק השוליים שלה. רשות הטבע והגנים מציינת כנגישים את החניון, השירותים ופינת פיקניק מבטון, ואומרת ישירות שאי אפשר לסלול בעתיקות שביל קשיח או להרחיב פתחים בלי לפגוע בהם. המסלול בין ההריסות הוא אבנים לא אחידות, כך שכיסא גלגלים לא יכול לעבור בו.
שבטה נהרסה במלחמה או ברעידת אדמה?+
לא זה ולא זה, לפי הראיות הנוכחיות. התושבים פשוט עזבו את העיר: סקר של אוניברסיטת חיפה מצא 21 פתחים שנחסמו בכוונה באבנים ב-16 בתים, מרוכזים בשני חלקים של היישוב, ומכאן שחלקים ממנו ננטשו בזה אחר זה. החוקרים עדיין חלוקים על מה שגרם לזה, וההתקררות האקלימית של שנות ה-530 וה-540, המגפה של 541 עד 549 וקריסת שווקי היצוא משחקים כולם תפקיד.
מה ההבדל בין שבטה, עבדת וממשית?+
שלושתן נוסדו בידי הנבטים והפכו לערים ביזנטיות, ושלושתן נמצאות באותה הכרזה של אונסק"ו, אבל כל אחת מראה משהו אחר. בעבדת יש אקרופוליס, מקדש נבטי ומצודה ביזנטית על רכס; ממשית היא עיירה קטנה מוקפת חומה עם בתים ופסיפסים שמורים היטב; לשבטה אין חומה, אין מצודה ואין אקרופוליס, ובמקום זה יש לה תוכנית הרחובות השלמה ביותר שנשתמרה וקירות הכנסייה הגבוהים ביותר מבין השלוש.