אתר ארכיאולוגי · הנגב
ממשית
ממשית היא הקומפקטית מבין ארבע ערי המדבר בנגב שבהכרזת אונסק"ו על דרך הבשמים: עיר נבטית, רומית וביזנטית של כ-4 הקטרים, בתוך גן לאומי של 142.
Deror avi / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
העיר העתיקה
כ-4 הקטרים
בתוך גן לאומי של 142 הקטרים, לפי חוברת רשות הטבע והגנים
כרטיס למבוגר
₪24
ילד ₪10, לפי המחירון של רשות הטבע והגנים ל-2026
חומת העיר
כ-900 מטר
נבנתה בסוף המאה ה-3 לספירה והורחבה אחרי רעידת האדמה של 363
מטמון המטבעות
10,320 מטבעות מתועדים
נמצא ב-18 באוגוסט 1966; בספירות שפורסמו מופיעים עד 10,800
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-90 דקות לעתיקות, וכשעתיים וחצי עם השביל המסומן שיורד לסכרים בנחל ממשית
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00
- מבוגר
- ₪24
בגן לאומי ממשית נמצאים שרידיה של עיירה נבטית, רומית וביזנטית קטנה על גבעה נמוכה, כ-6 קילומטרים מזרחית לדימונה, על כביש 25 לכיוון ים המלח. רשות הטבע והגנים מעריכה את העיר העתיקה בארבעה הקטרים בתוך גן לאומי של 142, ולכן היא הקומפקטית מבין ארבע ערי המדבר שבהכרזת אונסק"ו על דרך הבשמים, והיחידה שמוקפת חומה מכל צדדיה.
הקומפקטיות היא בדיוק הסיבה לבוא. ממשית היא גוש צפוף של בתים שאפשר לעבור בשעה וחצי: אחוזה דו-קומתית של כאלף מטר רבוע, אחוזה גדולה יותר של כאלפיים מטר רבוע ובה אורווה לשישה עשר סוסים, מגדל שתקרת לוחות האבן שלו עדיין נשענת על קשתות, בריכת מים ציבורית, בית מרחץ ושתי כנסיות ביזנטיות. אברהם נגב, שחפר כאן, גילה שמה שנראה כמו ערימות הריסות היה בעצם קומות עליונות שקרסו על החדרים שמתחתיהן, ולכן חלק כה גדול מקומת הקרקע עדיין עומד.
זה גם אתר שבו צריך לזכור כל הזמן את ההבדל בין מה שנחפר למה שנבנה מחדש. נקודת העניין הראשונה ברשימה של רשות הטבע והגנים היא שרידי העיר הנבטית, ששוחזרו בחלקם; רחוב השוק הוא שחזור, והמבנה בראש הגבעה, עם הנוף הטוב ביותר, הוא תחנת משטרה מתקופת המנדט הבריטי מ-1936.
הכביש
עיר של צומת דרכים, ואין שני מקורות שמסכימים מתי התחילה
ממשית לא נמצאת על הדרך הראשית בהר הנגב שהובילה מפטרה לעזה. החוברת של רשות הטבע והגנים ממקמת אותה דווקא בצומת: הדרכים שחיברו את הערבה (דרך מעלה עקרבים ותמרה) ואת ים המלח (דרך מצד תמר ומעלות תמר ופרס) עם מישור החוף והרי חברון נפגשו כאן בסמוך. זה סוג אחר של מקום מתחנת שיירות, וזה ניכר במה שנבנה בו.
תאריך הייסוד באמת לא ברור. לפי החוברת של רשות הטבע והגנים, יישוב קבע הוקם כאן לראשונה בתקופה הנבטית האמצעית, באמצע המאה ה-1 לספירה, כנראה בראש הגבעה, ליד המקום שבו עומד היום מבנה המשטרה. הערך באנציקלופדיה יודאיקה אומר בערך 50 לספירה. ויקיפדיה האנגלית מקדימה את הייסוד במאה שנה, למאה ה-1 לפנה"ס, כתחנת מסחר בין פטרה לעזה.
מה שלא מוטל בספק הוא מתי העיר נבנתה. רוב המבנים שלה, ובעיקר בתים פרטיים מפוארים ולא אדריכלות ציבורית, נבנו במאה ה-2 לספירה, אחרי שרומא סיפחה את הממלכה הנבטית ב-106 לספירה. כלומר, את האחוזות שהמבקרים עוברים בהן הקימו בנאים נבטים תחת שלטון רומי, אחרי שהממלכה שהעשירה אותם כבר חדלה להתקיים.
השם שרד טוב יותר מהעיר. במקורות היווניים היא נקראת ממפסיס, ובערבית כורנוב. אוסביוס מיקם אותה בין חברון לאילת, במרחק יום הליכה מתמרה, והיא מופיעה ברשימות הבישופויות של פלסטינה השלישית, כלומר היה לה בישוף.
- בצומת הדרכים של הערבה, ים המלח, פטרה ומישור החוף, לא על הדרך הראשית מפטרה לעזה
- יישוב קבע מאמצע המאה ה-1 לספירה, לפי רשות הטבע והגנים
- רוב המבנים ששרדו הם מהמאה ה-2 לספירה, אחרי הסיפוח הרומי ב-106 לספירה
- ידועה ביוונית כממפסיס ובערבית ככורנוב
- מופיעה במפת מידבא מהמאה ה-6 בשם מאפס
זאב שטיין / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
החומה
היחידה עם חומה, והחומה לא נבטית
כמעט בכל מקום, וגם ב-BiblePlaces, ממשית מתוארת כעיר הנבטית היחידה שהייתה מוקפת חומה, וזו העובדה שרוב המבקרים מגיעים איתה. התיארוך של רשות הטבע והגנים עצמה מסבך את זה. החוברת שלה מייחסת את השער ואת החומה, באורך של כ-900 מטר, לתקופה הרומית המאוחרת, לסוף המאה ה-3 לספירה, ואומרת שהחומה הורחבה בתקופה הביזנטית אחרי רעידת האדמה של 363. החומה המקיפה אמיתית, והיא היחידה מסוגה בערי הנגב; היא גם צעירה במאתיים שנה מהבתים שבתוכה.
שווה לעמוד בשער. הוא היה מעבר בין שני מגדלים, ותקרתו נשענה על שלוש קשתות, וזו הייתה הדרך שבה העיר הציגה את עצמה לעולם שבחוץ: במפת מידבא, רצפת הפסיפס מהמאה ה-6 שנמצאה בכנסייה בירדן, ממשית מצוירת כשער עם מגדליו. רשות הטבע והגנים מתעדת שהשער נשרף ונהרס במאה ה-7 לספירה.
החומה גם מספרת מה היא השאירה בחוץ. שני מתחמים גדולים מחוץ לה, שהיו בשימוש מהמאה ה-1 עד המאה ה-4 לספירה, מפורשים בידי רשות הטבע והגנים כחאנים לשיירות המסחר: לא משנה על מה הגנה החומה, המסחר עצמו ישן מעבר לה.
- חומה באורך של כ-900 מטר, שנבנתה בסוף המאה ה-3 לספירה
- הורחבה בתקופה הביזנטית אחרי רעידת האדמה של 363 לספירה
- שער של שני מגדלים ומעבר עם שלוש קשתות, שנשרף במאה ה-7 לספירה
- השער ומגדליו הם הסמל של העיר במפת מידבא
- שני חאנים לשיירות עומדים מחוץ לחומה, ששימשו מהמאה ה-1 עד המאה ה-4 לספירה
user:תומר א. / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
הבתים
אלפיים מטר רבוע, שישה עשר סוסים וחדר שיש בו ארוס
המבנה הגדול ביותר כאן מכונה בית נבטו, ורשות הטבע והגנים מייחסת לו כ-2,000 מ"ר של חצרות פנימיות, גרמי מדרגות וחדרים. על הכותרות שלו עדיין יש תבליטים קטנים של ראש אדם, כד ושור. באחד החדרים מצאו החופרים ציורי קיר של ארוס ופסיכה, דמויות מהמיתולוגיה היוונית, שצוירו בעיירה מדברית בשולי האימפריה. בחדר אחר הם מצאו את מטמון המטבעות.
הבית הגדול השני, שנקרא בית העשיר, משתרע על כ-1,000 מ"ר בשתי קומות, עם חדרים סביב חצר מלבנית: חדר שמירה, אולם קבלת פנים, לשכה, חדרי משרתים ואגף מגורים. מתקן עגול עם חצי כיפה מעליו החזיק את כד המים של משק הבית, בפתחי החדרים הצפוניים יש כותרות נבטיות ובקירות גומחות ששימשו כארונות, וחדר המדרגות סגור.
החדר שמפתיע הכי הרבה בשקט בממשית הוא אורווה. בבית מגורים נבטי טיפוסי שנבנה צמוד לקיר המזרחי של הכנסייה המערבית יש חצר עם בור מים ומעבר לאורווה שיכלה להכיל שישה עשר סוסים. רשות הטבע והגנים אומרת במפורש שגידול סוסים לרכיבה היה חלק חשוב מכלכלת העיר. ויקיפדיה האנגלית הולכת רחוק יותר וקושרת את השגשוג המאוחר של העיר לגידול הסוס הערבי אחרי שסחר הבשמים דעך; רשות הטבע והגנים לא טוענת את זה.
הרגל בנייה אחד מסביר את הצורה של כמעט כל דבר כאן. הבנייה הנבטית בנגב לא השתמשה בעץ, כי לא היה עץ, ולכן התקרות נשענו על לוחות אבן שהונחו על קשתות. במגדל, שהיה במקור בן שלוש קומות, השתמר חדר בקומת הקרקע בדיוק בסידור הזה, וחדר המדרגות שלו מוביל לקומה השנייה, שמשקיפה על ההריסות ועל הוואדי.
- בית נבטו: כ-2,000 מ"ר, עם כותרות מגולפות בצורת ראש אדם, כד ושור
- שברי ציורי קיר של ארוס ופסיכה על אחד מקירותיו
- בית העשיר: כ-1,000 מ"ר בשתי קומות, עם חדר שמירה, אולם קבלת פנים ולשכה
- אורווה ל-16 סוסים בבית המגורים שליד הכנסייה המערבית
- לוחות תקרה מאבן על קשתות בכל מקום, כי לא היה עץ
In-bar / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
המטמון
עשרת אלפים מטבעות כסף בכד ברונזה מתחת לגרם מדרגות
מאגר Coin Hoards of the Roman Empire של מוזיאון אשמוליאן מתעד את תאריך הגילוי, 18 באוגוסט 1966, ואת המוצא, אברהם נגב מהאוניברסיטה העברית. לפי המאגר יש בו 10,320 מטבעות: דינרים וטטרדרכמות מכסף מימי אספסיאנוס ועד אלגבלוס, שנמצאו בכד ברונזה. התיאור של נגב עצמו מצוטט שם: 'בזמן הסיור הקבוע שלי באתר, פועל הגיע בריצה והגיש לי חופן מטבעות, וצעק שאלפים כמותם נמצאו בבית שהתחלנו לחפור זמן מה קודם לכן.'
מקום הגילוי טוב כמו הממצא. הכד הונח בתיבה חזקה שהוסתרה מתחת למגדל המדרגות של בית נבטי, מתחת לשורת המדרגות הרביעית, מול החצר הפנימית של אגף המגורים. משקל האבנים שמעליו עיוות את המכסה ובקע את הכד לאורך תפר ההלחמה שלו, כך שיותר ממחצית המטבעות כבר התפזרו על שניים-שלושה מטרים רבועים של הריסות עד שמישהו הגיע אליהם.
הספירה לא סגורה, ומבקרים עשויים לשמוע מספרים שונים באותו אחר צהריים. רשות הטבע והגנים מדברת על כ-10,800 מטבעות כסף, ומתארכת אותם ל-75 עד 200 לספירה בחוברת ולמאות ה-1 עד ה-3 לספירה בעמוד האינטרנט שלה. באנציקלופדיה יודאיקה כתוב 10,400 טטרדרכמות רומיות; בוויקיפדיה האנגלית 10,500; מאגר אשמוליאן מציין 10,320, ומעיר ש-10,343 מטבעות מוחזקים בידי רשות העתיקות. השליט האחרון במטמון הוא אלגבלוס, ולכן הטמנתו הייתה בין 218 ל-222 לספירה, בערך מאה שנה אחרי סיפוח הממלכה. מי שהחביא את הכסף לא חזר לקחת אותו.
- נמצא ב-18 באוגוסט 1966 בידי אברהם נגב, בכד ברונזה
- הוסתר בתיבה חזקה מתחת לשורה הרביעית של גרם מדרגות בבית
- המטבעות הם מימי אספסיאנוס ועד אלגבלוס, והאחרונים בין 218 ל-222 לספירה
- הסכומים שפורסמו: 10,320 (אשמוליאן), 10,400 (אנציקלופדיה יודאיקה), 10,500 (ויקיפדיה), כ-10,800 (רשות הטבע והגנים)
Deror avi / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
כנסיות
שתי בזיליקות, אגן טבילה לתינוקות, והרעידה של 363
הכנסייה המערבית קרויה על שם האיש שמימן אותה. נכנסים אליה דרך אטריום מוקף עמודים שמתחתיו בור מים מקורה, והיא בזיליקה עם אולם מרכזי ושני אגפים, אפסיס בקצה וחדרים לשימוש פולחני משני הצדדים. רצפת האולם המרכזי היא פסיפס, עם דגמים גאומטריים, ציפורים, שתי טווסים והקדשות ביוונית. ההקדשה המרכזית אומרת, בתרגום של רשות הטבע והגנים: 'אלוהים, הושע את עבדך נילוס, אוהב ישו, שייסד את המבנה הזה. שמור עליו ועל ביתו.' בגלל הכתובת הזו היא נקראת כנסיית נילוס הקדוש.
הכנסייה המזרחית, שהייתה חלק ממנזר, היא החריגה מבין השתיים. גרם מדרגות עולה לאטריום שנבנה מעל בור מים גדול, ושלוש דלתות נפתחות ממנו אל הכנסייה. בפסיפס שבאולם המרכזי יש שני צלבים, וזה מתארך אותו ללפני 427 לספירה, שאחריה כבר נאסר לשבץ צלבים ברצפות כנסיות. בפנים נמצאו עצמות אדם, ובחדרים שמשני צידי האפסיס נמצאו שרידי כלים לעצמות של קדושים מעונים, ומכאן השם כנסיית הקדושים והמרטירים. לצד אגן גדול בצורת צלב להטבלת מבוגרים עומד אגן טבילה קטן ומרובע לתינוקות.
לפי הקריאה של רשות הטבע והגנים, שתי הכנסיות נבנו בתחילת המאה ה-5 לספירה, והיו בשימוש עד הפלישה הפרסית ב-614 או עד הכיבוש הערבי ב-636. אחרי זה, לפי החוברת, ממשית חדלה להתקיים.
את רעידת האדמה רואים לאורך ההליכה. גרם המדרגות של הבית שליד הכנסייה המערבית עדיין מראה את הנזק מהרעידה שסייעה להחריב את העיר, כנראה ב-363 לספירה. הסקר הארכיאו-סייסמי של קורז'נקוב ומזור, שפורסם ב-2003, פירש כ-250 מקרי נזק בשנים עשר דפוסי עיוות כתיעוד של שני אירועים נפרדים, אחד בסביבות 363 ואחד במאה ה-7, עם רעידות שהגיעו מצפון. טלי אריקסון-ג'יני תיעדה מאוחר יותר מטבח שתכולתו נאטמה על הרצפה בידי הקריסה.
איך העיר הגיעה לסופה, זה עדיין שנוי במחלוקת. נגב סבר שממפסיס איבדה מחשיבותה אחרי אמצע המאה ה-5; ג'ודי מגנס תיעדה יישוב לאורך המאות ה-6 וה-7, עם כתובות גרפיטי בערבית על הכנסיות שמעידות על נוכחות בתקופה המוסלמית הקדומה. השלטים באתר הולכים בעקבות נגב.
- הכנסייה המערבית, שנקראת על שם הקדשה ביוונית של אדם בשם נילוס, עם ציפורים ושני טווסים בפסיפס שלה
- הכנסייה המזרחית: שני צלבים בפסיפס האולם המרכזי מתארכים אותה ללפני 427 לספירה
- אגן בצורת צלב למבוגרים ואגן קטן ומרובע לתינוקות
- שתי הכנסיות נבנו בתחילת המאה ה-5 לספירה
- נזקי רעידת האדמה של 363 לספירה בערך ניכרים בגרם מדרגות של בית
- קורז'נקוב ומזור, 2003: 250 מקרי נזק, שני אירועים, רעידות מצפון
שחזור
רחוב השוק הוא שחזור, וכך גם לא מעט דברים אחרים
רשות הטבע והגנים לא מסתירה את זה: הפריט הראשון ברשימת נקודות העניין שלה הוא 'שרידי העיר הנבטית, ששוחזרו בחלקם'. המקרה הברור ביותר הוא השוק, שמתואר בעמוד שלה כרחוב נבטי משוחזר עם שורות חדרים משני צדדיו ששימשו חנויות. לפי אותו עמוד, יש חוקרים שמפרשים את הרחוב הזה דווקא כמחנה צבאי. בסוכות ובפסח רשות הטבע והגנים ממלאת אותו בשוק של ממש, וזה הרגע היחיד שבו השחזור עושה את מה שבשבילו נבנה.
גם רכיבים אחרים מסומנים. בית המגורים הצמוד לכנסייה המערבית, זה עם האורווה וגרם המדרגות שנפגע ברעידת האדמה, שוחזר בחלקו. התחתון מבין הסכרים הנבטיים בוואדי שופץ בתקופת המנדט עבור שוטרי הגמלים; סכר שני במורד הנחל הוא מבנה מנדטורי לגמרי.
המבנה עם הנוף הטוב ביותר הוא הדבר החדש ביותר על הגבעה. ב-1936 הקימו שלטונות המנדט תחנת משטרה בנקודה הגבוהה ביותר של העיר, על גבי מבנה נבטי עתיק, עבור סיורי המדבר על גמלים שעקבו אחרי תנועת הבדואים, ובלשונה של רשות הטבע והגנים עצמה, מנעו מיהודים לטייל באזור במטרה להתיישב בו. הגג שלה הוא היום נקודת התצפית על ההריסות, והמבנה משמש לאירועים.
אפילו תולדות החפירות מגיעות בגרסאות שלא מתיישבות זו עם זו. לפי חוברת רשות הטבע והגנים, ש' אפלבאום ערך חפירות בדיקה מטעם האוניברסיטה העברית ב-1956, וא' נגב חפר ב-1956 וב-1957 וחידש את העבודה ב-1989, וט' אריקסון-ג'יני המשיכה מטעם רשות העתיקות ב-1993 וב-1994. האנציקלופדיה יודאיקה מתארכת את חפירותיו של נגב החל מ-1966; BiblePlaces מציין 1965 עד 1973; ורשומת המטמון של אשמוליאן מציינת 1965 עד 1967. האתר הוכרז כגן לאומי ב-1966, ואונסק"ו הכריז עליו ב-2005 בכינוס הוועדה בדרבן.
- רחוב השוק הוא שחזור; יש חוקרים שמפרשים אותו כמחנה צבאי
- בית המגורים שליד הכנסייה המערבית שוחזר בחלקו
- הסכר התחתון בוואדי שופץ בתקופת המנדט הבריטי
- תחנת המשטרה בראש הגבעה היא מ-1936, והיום היא נקודת התצפית
- הוכרז כגן לאומי ב-1966; הוכרז בידי אונסק"ו ב-2005
למה לשים לב
מה לא לפספס בממשית
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
ציור הקיר של ארוס ופסיכה
שברי ציורי קיר באחד מחדרי בית נבטו, ובהם שתי דמויות מהמיתולוגיה היוונית. זה הדבר הכי לא צפוי בעיר, והוא נמצא כמה מטרים מהמקום שבו הוסתר מטמון המטבעות.
האורווה לשישה עשר סוסים
מגיעים אליה דרך החצר של בית המגורים שנבנה צמוד לכנסייה המערבית. רשות הטבע והגנים אומרת שגידול סוסים לרכיבה היה חלק חשוב מכלכלת העיר, וזו העדות הפיזית לכך.
השער, ומפת מידבא
שני מגדלים ומעבר שתקרתו נשענה על שלוש קשתות, שנבנו בתקופה הרומית המאוחרת. אותו שער הוא הצורה שבה ממשית מצוירת במפת הפסיפס מהמאה ה-6 במידבא שבירדן.
שני אגני הטבילה בכנסייה המזרחית
לצד אגן גדול בצורת צלב להטבלת מבוגרים עומד אגן טבילה קטן ומרובע לתינוקות. בפסיפס האולם המרכזי שלידם יש שני צלבים, וזה ממקם אותו לפני האיסור של 427 לספירה.
החרס מבריכת המים
בריכת המים הציבורית היא בגודל 18 על 10 על 3 מטרים, והיא אספה את מי הנגר מהבתים ומהרחובות. על חרס שנמצא בה כתוב, בתרגום: 'לפלביוס גורמוס בן זכריה, השלמתי את אחת מעבודות החובה בבריכה, 25 בחודש דיוס', וזה מרמז שהתושבים תחזקו אותה בתורנות.
הגג של תחנת המשטרה
נבנתה ב-1936 עבור סיורי המדבר על גמלים של המנדט, על גבי מבנה נבטי מוקדם יותר בנקודה הגבוהה ביותר של העיר. מהגג נשקף הנוף היחיד שמקיף את כל התוכנית של ממשית העתיקה ואת הוואדי שמתחתיה.
לאורך השנים
ממשית: ציר הזמן
אמצע המאה ה-1 לספירה
מוקם יישוב קבע, כנראה בראש הגבעה. האנציקלופדיה יודאיקה מתארכת אותו לבערך 50 לספירה; ויקיפדיה האנגלית מקדימה את הייסוד במאה שנה, למאה ה-1 לפנה"ס.
106 לספירה
רומא מספחת את הממלכה הנבטית. רוב המבנים ששרדו בממשית, בעיקר בתים פרטיים גדולים, נבנים במאה שאחרי כן.
218 עד 222 לספירה
המטבעות המאוחרים ביותר במטמון נטבעו בימי אלגבלוס, ואז הוסתר כד הברונזה מתחת לגרם המדרגות ולא הוצא משם.
סוף המאה ה-3 לספירה
העיר מוקפת חומה באורך של כ-900 מטר, עם שער בין שני מגדלים.
363 לספירה
רעידת אדמה פוגעת בעיר. השפעותיה עדיין ניכרות בגרם מדרגות של בית ליד הכנסייה המערבית, ואריקסון-ג'יני תיעדה מטבח שתכולתו נאטמה על הרצפה בידי הקריסה.
תחילת המאה ה-5 לספירה
נבנות הכנסייה המערבית והכנסייה המזרחית. החומה מורחבת בתקופה הביזנטית אחרי רעידת האדמה.
לפני 427 לספירה
בפסיפס האולם המרכזי של הכנסייה המזרחית משובצים שני צלבים, ואלה הופכים לעדות לתיארוך אחרי שבאותה שנה נאסר לשבץ צלבים ברצפות כנסיות.
614 או 636 לספירה
הכנסיות נשארות בשימוש עד הפלישה הפרסית או הכיבוש הערבי. השער נשרף ונהרס במאה ה-7, ולפי רשות הטבע והגנים העיר חדלה להתקיים. מגנס תיעדה המשך יישוב במאות ה-6 וה-7, עם כתובות גרפיטי בערבית על הכנסיות.
1807 עד 1871
החוקרים או"י זצן, א' רובינסון וא"ה פאלמר מבקרים באתר.
1901
א' מוזיל עורך את הסקר והמיפוי היסודיים הראשונים של ההריסות.
1914
לאונרד וולי ות"א לורנס סוקרים וממפים מחדש את האזור עבור הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF).
1936
המנדט הבריטי בונה תחנת משטרה בראש הגבעה, על גבי מבנה נבטי מוקדם יותר, עבור סיורי המדבר על גמלים.
1937
ג' א' קירק ופ' ל' א' גיא עורכים סקר מפורט עבור הקרן לחקר ארץ ישראל.
1956 עד 1957
לפי רשות הטבע והגנים, ש' אפלבאום עורך חפירות בדיקה וא' נגב מנהל חפירות בהיקף גדול. לפי מקורות אחרים שפורסמו, עבודתו של נגב התחילה ב-1965 או ב-1966.
18 באוגוסט 1966
מטמון הכסף נמצא בכד ברונזה בתוך תיבה חזקה מתחת לגרם מדרגות של בית.
1966
ממשית מוכרזת כגן לאומי.
1993 עד 1994
טלי אריקסון-ג'יני חופרת מטעם רשות העתיקות, ומוצאת מבנה מהמאה ה-2 לספירה מתחת לרצפת תחנת המשטרה ומבנים מהמאה הראשונה של העיר.
2005
אונסק"ו מכריז על דרך הבשמים וערי המדבר בנגב כאתר מורשת עולמית בכינוס הוועדה בדרבן, יחד עם ממשית, עבדת, חלוצה ושבטה.
מידע מעשי
ביקור בממשית
איפה
ליד כביש 25, הכביש מדימונה לים המלח, כ-6 ק"מ מזרחית לדימונה. עמוד הגן וחוברת הגן לא תואמים לגמרי: בחוברת כתוב כשבעה קילומטרים
איזה כרטיס צריך
ממשית היא אחת מארבע ערי המדבר שבהכרזת אונסק"ו על דרך הבשמים, יחד עם עבדת, חלוצה ושבטה, וההכרזה אינה כרטיס: כל גן לאומי גובה דמי כניסה בנפרד, ואין כרטיס משולב. חניון הלילה החאן הנבטי נמצא בתוך הגן הלאומי, אבל ההזמנה והמחיר שלו נפרדים, עם מספר טלפון משלו, שעת כניסה משלו מ-15:00, ומחיר לילה מפורסם של ₪64 למבוגר באוהל משלו.
שעות פתיחה
- קיץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00מקור
- קיץ, שישי וערבי חג
- 08:00 עד 16:00מקור
- חורף, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 16:00מקור
- חורף, שישי וערבי חג
- 08:00 עד 15:00מקור
- ערב ראש השנה וערב פסח
- 08:00 עד 13:00מקור
- ערב יום כיפור
- 08:00 עד 13:00מקור
- כניסה אחרונה
- שעה לפני שעת הסגירה המפורסמת, מוקדם יותר מחצי השעה שנהוגה בכמה גנים אחריםמקור
דמי כניסה
נגישות
נגיש בחלקו, ויותר מרוב ההריסות בנגב. לפי העמוד בעברית של רשות הטבע והגנים, אזור הכניסה נגיש כולו: חניה, אולם הכניסה, חנות שירות המבקרים, פינת פיקניק לידה, שירותים, תצפית נוף, שילוט ושבילי בטון לאורך המצוק עד הכניסה לעתיקות עצמן. בתוך העתיקות יש מאחזי יד לצד המדרגות, שבילים במשטח מהודק היטב, סככות צל, ספסלים ושלטי הסבר מאוירים. באישור מנהל האתר, בימים שאינם עמוסים, מותר לעלות ברכב עד ראש התל העתיק, ומהחניון העליון יש גישה לתצפית על הנוף ועל ההריסות. ועדיין, האתר הוא גבעה של מבני אבן שנחפרו, עם מדרגות, ספים וריצוף לא אחיד, ולקומה השנייה של המגדל עולים בגרם מדרגות. חדר המדרגות של בית העשיר סגור למבקרים לגמרי. התקשרו ל-08-6556478 לפני נסיעה ארוכה.
במקום
- מרכז שירות מבקרים וחנות
- שירותים
- פינת פיקניק ליד הכניסה
- תצפית מגג מבנה המשטרה מ-1936
- סככות צל וספסלים בין ההריסות
- שלטי הסבר מאוירים
- שביל מסומן שיורד לנחל ממשית ולסכרים
- חניון הלילה החאן הנבטי
- חניה, וחניון עליון באישור
- אולם אירועים בתחנת המשטרה לשעבר
הזמנה מראש
רשות הטבע והגנים מבקשת מהמבקרים להירשם במערכת תיאום הביקורים שלה, ומציינת שמי שהזמין ומגיע כשהאתר מלא יתבקש להציג את האישור בשער. טלפון הגן: 08-6556478, ומוקד המידע של הרשות *3639. לפי העמוד בעברית, כלבים מותרים בגן הלאומי ברצועה ועם זמם, אבל חניון הלילה החאן הנבטי שצמוד לגן אוסר אותם לגמרי, כך שעם כלב אי אפשר לישון כאן. בעבר פרסמה רשות הטבע והגנים שעות פתיחה מורחבות בחול המועד פסח, אז בדקו בעמוד הגן את השבוע המדויק.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-en.parks.org.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- הסתכלו בשעון לפני השער. הכניסה לממשית נסגרת שעה שלמה לפני שעת הסגירה המפורסמת, לא חצי שעה כמו בכמה גנים לאומיים אחרים, כך שמי שמגיע ב-16:15 בקיץ לא ייכנס.
- אל תתכננו אותה כעצירה ביום של ערי המדבר על כביש 40. ממשית נמצאת על כביש 25 מזרחית לדימונה, כשעה נסיעה מעבדת ומשבטה, והיא שייכת ליום של ים המלח או של באר שבע ולא אליהן.
- שאלו בקופה אם אפשר לעלות ברכב. לפי העמוד בעברית, מנהל האתר רשאי להתיר עלייה ברכב לראש התל בימים שאינם עמוסים, ובחניון העליון נמצאת התצפית על כל תוכנית העיר.
- התייחסו לרחוב השוק כשחזור. שורות החנויות נבנו מחדש ואינן בנייה מקורית, ורשות הטבע והגנים מציינת שיש חוקרים שחושבים שהרחוב היה מלכתחילה מחנה צבאי.
- עלו למגדל ולא לבית העשיר. חדר המדרגות של המגדל מוביל לקומה השנייה ולנוף; חדר המדרגות בבית העשיר סגור למבקרים.
- הלינה היא עסקה נפרדת. לחאן הנבטי יש מחירון משלו, מספר טלפון משלו ושעת כניסה שמתחילה ב-15:00, והוא לא מכניס כלבים, אף שהגן הלאומי כן.
המספרים
ממשית במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| כניסת מבוגר | ₪24 | 2026 | en.parks.org.il |
| שטח העיר העתיקה | כ-4 הקטרים, בתוך גן לאומי של 142 הקטרים | 2026 | static-en.parks.org.il |
| אורך חומת העיר | כ-900 מטר | 2026 | static-en.parks.org.il |
| בית נבטו | כ-2,000 מ"ר | 2026 | en.parks.org.il |
| בית העשיר | כ-1,000 מ"ר בשתי קומות | 2026 | en.parks.org.il |
| בריכת המים הציבורית | 18 על 10 על 3 מטר | 2026 | en.parks.org.il |
| מטבעות במטמון | 10,320 מתועדים, ובספירות שפורסמו עד כ-10,800 | 2026 | chre.ashmus.ox.ac.uk |
| לינה באוהל משלכם בחאן הנבטי | ₪64 למבוגר, ₪47 לילד | 2026 | en.parks.org.il |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בנגב
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
ישראל פרקר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
עבדת
עבדת הייתה התחנה מספר 62 בדרך הבשמים, ועד היום אפשר לזהות את דרך השיירות, שהביאה לבונה מערב אל נמל עזה, מטפסת אליה מדרום-מזרח.
ישראל פרקר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
שבטה
אף אחד לא החריב את שבטה: סקר של אוניברסיטת חיפה תיעד 21 פתחים שנחסמו בכוונה באבנים ב-16 מבתיה, ולכן הרחובות והכנסיות עדיין עומדים.
זאב שטיין / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
תל באר שבע
אבני מזבח בעל ארבע קרנות נמצאו כאן קבורות בתוך קיר של מחסן, והבאר שליד שער העיר יורדת 69 מטר עד מי התהום.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilגן לאומי ממשית
שעות הפתיחה, סגירת הכניסה שעה לפני הסגירה, דמי הכניסה המפורסמים, נקודות העניין, כולל שתי הכנסיות, בית נבטו, השוק והכתובת מבריכת המים, והוראות ההגעה מדימונה
- רשמירשות הטבע והגניםparks.org.ilגן לאומי ממשית
המחירון המלא יותר עם מחירים למשרתי מילואים, תלמידים וחיילים, פירוט הנגישות כולל עלייה ברכב לראש התל באישור, מדיניות הכלבים ושעות הפתיחה המורחבות בפסח
- רשמירשות הטבע והגניםstatic-en.parks.org.ilברוכים הבאים לגן לאומי ממשית (PDF)
הגן בשטח 142 הקטרים והעיר בשטח ארבעה הקטרים, צומת הדרכים, הייסוד באמצע המאה הראשונה, החומה באורך 900 מטר, הסיור הממוספר באתר, תולדות המחקר והכרזת אונסק"ו בדרבן
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilהחאן הנבטי בגן לאומי ממשית
המתקנים בחניון, שעות הכניסה והעזיבה, האיסור על כלבים וגנרטורים, ומחירי הלינה שפורסמו לאוהלים, לטוקולים ולחדרי צוות
- נתוניםCoin Hoards of the Roman Empire, מוזיאון אשמוליאן, אוניברסיטת אוקספורדchre.ashmus.ox.ac.ukMAMPSIS, hoard 7616
תאריך הגילוי, 18 באוגוסט 1966, הסך של 10,320 מטבעות, הטווח מאספסיאנוס עד אלגבלוס, התיאור של נגב עצמו לגילוי, כד הברונזה והתיבה החזקה מתחת למדרגות, ושנות החפירה 1965 עד 1967
- רקעEarthquake Catalog of the Dead Seadeadseaquake.infoMamshit / Mampsis: archaeoseismic evidence
הניתוח של קורז'נקוב ומזור מ-2003 על 250 מקרי נזק ושני אירועים סייסמיים, שכבת המטבח האטומה מ-363 לספירה שתיעדה אריקסון-ג'יני, והמחלוקת בין נגב למגנס על משך קיומה של העיר
- רקעEncyclopaedia Judaica, דרך Encyclopedia.comencyclopedia.comממפסיס
אוסביוס, תלמי ומפת מידבא על מיקום העיר, רשימות הבישופויות של פלסטינה השלישית, היישוב בסביבות 50 לספירה, המטמון שמתואר כ-10,400 טטרדרכמות, וחפירות נגב שמתוארכות החל מ-1966
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgממפסיס
תאריך הייסוד החלופי במאה ה-1 לפנה"ס, שטח העיר של 10 אקר, ההסבר על גידול סוסים בכלכלה המאוחרת של העיר, והמטמון שמתואר כ-10,500 מטבעות
- רקעBiblePlaces.combibleplaces.comממפסיס, ממשית
התיאור של ממשית כעיר הנבטית היחידה שהייתה מוקפת חומה, גודל המבנים הגדולים ביותר, חפירות נגב שמתוארכות ל-1965 עד 1973, וההערה שהקומות העליונות שקרסו שימרו את קומות הקרקע
- רקעThe Levantine Ceramics Projectlevantineceramics.orgממפסיס / ממשית
רשומת האתר והקואורדינטות, החומר הקרמי מהמאה ה-1 לספירה, והביבליוגרפיה של המאמר של נגב מ-1967 ושל הדוח האדריכלי שלו מ-1988 על התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית
ממשית: שאלות נפוצות
כמה זמן צריך בממשית?+
כ-90 דקות מספיקות לעתיקות בקצב נוח: השער, בית העשיר, המגדל, שתי הכנסיות, האורווה, רחוב השוק, בריכת המים ובית המרחץ נמצאים כולם בגוש קומפקטי. הוסיפו בערך שעה אם אתם הולכים בשביל המסומן משער הכניסה עד נחל ממשית והסכרים. זו הקלה ביותר מבין ערי המדבר בנגב לראות כמו שצריך, וזה הטיעון המעשי העיקרי בעדה.
כמה זה עולה?+
רשות הטבע והגנים מפרסמת ₪24 למבוגר ו-₪10 לילד, ₪20 לסטודנט, ₪12 לאזרח ותיק ישראלי, ו-₪20 ו-₪9 למבוגרים ולילדים בקבוצות של יותר משלושים. המחירון בעברית מוסיף ₪18 למשרת מילואים, ₪8 לתלמיד, וכניסה חינם לחייל בשירות חובה, לאומי או אזרחי בהצגת תעודה בתוקף.
מה מקורי כאן ומה נבנה מחדש?+
השורה הראשונה של רשות הטבע והגנים עצמה על האתר היא שאלה שרידי העיר הנבטית, ששוחזרו בחלקם. רחוב השוק הוא במפורש שחזור, בית המגורים הצמוד לכנסייה המערבית מתואר כמשוחזר בחלקו, והסכר התחתון בוואדי שופץ בתקופת המנדט הבריטי. קירות הבתים, הקשתות שנושאות את לוחות התקרה מאבן, רצפות הפסיפס, אגני הטבילה והשער הם שרידים שנחפרו ולא בנייה מחדש, והם שרדו כל כך טוב כי הקומות העליונות קרסו על קומות הקרקע ואטמו אותן.
ממשית באמת העיר הנבטית היחידה שהייתה מוקפת חומה?+
היא היחידה מבין ערי הנגב שיש לה חומה מקיפה שלמה, ולכן התיאור הזה מופיע בכל מקום, אבל החומה עצמה אינה עבודה נבטית. רשות הטבע והגנים מתארכת את החומה, באורך של כ-900 מטר, ואת השער שלה לתקופה הרומית המאוחרת, לסוף המאה ה-3 לספירה, כמאתיים שנה אחרי שנבנו הבתים שבתוכה, ואומרת שהיא הורחבה שוב בתקופה הביזנטית אחרי רעידת האדמה של 363. החומה אמיתית; התווית רופפת.
כמה מטבעות היו במטמון, ואיפה הוא היום?+
הספירות שפורסמו שונות, ואין תשובה נכונה אחת. מאגר Coin Hoards of the Roman Empire של מוזיאון אשמוליאן מציין סך של 10,320, ומתאר טווח של 10,320 עד 10,500 דינרים וטטרדרכמות מכסף; באנציקלופדיה יודאיקה כתוב 10,400 טטרדרכמות; בוויקיפדיה האנגלית 10,500; ורשות הטבע והגנים מדברת על כ-10,800. לפי המאגר, 10,343 מטבעות נמצאים בידי רשות העתיקות. הם נמצאו ב-18 באוגוסט 1966 בכד ברונזה בתוך תיבה חזקה מתחת לגרם מדרגות של בית, והמטבעות לא מוצגים בגן.
המקום נגיש לכיסאות גלגלים?+
חלקית, ויותר טוב מרוב האתרים הארכיאולוגיים בנגב. העמוד בעברית של רשות הטבע והגנים מתאר אזור כניסה נגיש עם חניה, חנות שירות, פינת פיקניק, שירותים, תצפית נוף ושבילי בטון לאורך המצוק עד הכניסה לעתיקות. בתוך ההריסות יש מאחזי יד לצד המדרגות, שבילים מהודקים, סככות צל וספסלים, ובאישור מנהל האתר, בימים שקטים, מותר לנסוע עד החניון העליון והתצפית שלו. במבנים שנחפרו עצמם יש מדרגות, ספים וריצוף לא אחיד, אז התקשרו ל-08-6556478 לפני נסיעה ארוכה.
יש צל, וכמה קשה כאן בקיץ?+
יש סככות צל וספסלים בין ההריסות וצל באזור הכניסה, וכמעט כלום ביניהם. זו גבעה חשופה בצפון הנגב בלי מים, והכניסה האחרונה היא שעה שלמה לפני הסגירה, כך שהתוכנית שעובדת ביולי ובאוגוסט היא להגיע ב-08:00. האתר נסגר בקיץ ב-17:00, כלומר אין אפשרות של אחר צהריים מאוחר, אלא אם רשות הטבע והגנים פרסמה שעות מורחבות לשבוע של חג.
אפשר לשלב את ממשית עם עבדת ושבטה?+
לא בנוחות ביום אחד. עבדת ושבטה נמצאות על כביש 40 ובסמוך לו בהר הנגב, ואילו ממשית נמצאת על כביש 25 מזרחית לדימונה, כשעה נסיעה משם, ולכל אחד משלושת הגנים הלאומיים כרטיס נפרד. ממשית משתלבת הרבה יותר טבעי עם באר שבע או עם המשך נסיעה לים המלח, ושלושתן יחד הן עניין של יומיים ולא סיבוב של יום אחד.
אפשר ללון בממשית?+
כן. רשות הטבע והגנים מפעילה את חניון הלילה החאן הנבטי בתוך הגן הלאומי, עם תאורה, נקודות חשמל, מטבח שדה עם כיריים ומקררים, מקלחות, שירותים ומדורות עם עצי הסקה. המחירים שפורסמו כוללים ₪64 למבוגר באוהל משלו, ₪96 למבוגר באוהל קמפינג משפחתי עם מזרן, ו-₪350 באמצע השבוע לטוקול משודרג. הכניסה לחניון מ-15:00, את האוהלים צריך לקפל עד 11:00 ביום העזיבה, וכלבים אסורים.
שווה לעשות את הסיבוב אם כבר ראיתם את עבדת?+
כן, מסיבה מסוימת אחת: ממשית היא הגרסה הביתית. עבדת מציגה מתחם מקדש, מצודה וכנסיות על אקרופוליס, הפנים הציבוריות של עיר נבטית. ממשית מציגה את הבתים שבהם האנשים האלה גרו, עומדים עד גובה תקרות קומת הקרקע, עם אורווה, לשכה, ציורי קיר, בור מים פרטי והמקום שבו מישהו הסתיר עשרת אלפים מטבעות כסף. אם השאלה היא איך נראו החדרים של משפחה נבטית, זה האתר שעונה עליה.