מוזיאון · תל אביב-יפו
אנו, מוזיאון העם היהודי
המוזיאון שנפתח ב-1978 מתוך החלטה מכוונת לא לאסוף פריטים נפתח מחדש ב-2021, ובמרכזו תנ"ך עברי בן 1,100 שנה.
D. Benjamin Miller / CC0 · Wikimedia Commons
נפתח מחדש
10 במרץ 2021
אחרי שיפוץ שהמוזיאון מתאר כעשר שנים של תכנון ובנייה
שטח תצוגה
6,700 מ"ר
בערך פי שלושה מהמוזיאון הישן, על פני שלוש קומות של סיפור
נפתח לראשונה
15 במאי 1978
כמוזיאון התפוצות, ולימים בית התפוצות
כרטיס למבוגר
₪54
המחיר בעמוד הביקור באתר המוזיאון, כולל סיור מודרך
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כשעתיים; המוזיאון ממליץ להקדיש לפחות שעה וחצי, וקריאה יסודית של קומת המסע לוקחת יותר
- ראשון עד חמישי
- 10:00–17:00
- רגיל
- ₪54
אנו, מוזיאון העם היהודי, הוא מוזיאון בן שלוש קומות בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב, שמבקש לספר את סיפור החיים היהודיים בכל העולם. זה אותו מוסד שנפתח ב-15 במאי 1978 כמוזיאון התפוצות, ובמשך ארבעה עשורים היה מוכר בשם בית התפוצות. הוא נפתח מחדש ב-10 במרץ 2021 בשם אנו, כלומר 'אנחנו', אחרי שיפוץ שעלותו הוערכה בדיווחים מאותה תקופה בכ-100 מיליון דולר, ושטח התצוגה גדל בערך פי שלושה, ל-6,700 מ"ר. המוזיאון מציג את עצמו כמוזיאון היהודי הגדול והמקיף בעולם.
רעיון היסוד היה חריג, והוא מסביר את התחושה במקום גם היום. את המוזיאון של 1978 הקימו אנשים שבחרו, במפורש, לא ללכת בדרך המסורתית שלפיה מוזיאון קיים קודם כול כדי לרכוש, לשמר ולהציג פריטים מהעבר. כמעט לא היה בו אוסף: במקומו היו שחזורים, תפאורות, דיורמות, דגמים מוקטנים וסרטים, תחת שישה שערים נושאיים שהגה אבא קובנר. השיפוץ שמר על השיטה והוסיף את מה שחסר: תשמישי קדושה מקוריים ליד דגמי בתי הכנסת, ומאז 2025 גם תנ"ך מהמאה העשירית בקומה התחתונה.
הביקור בנוי מלמעלה למטה. שולחים את המבקרים לקומה 3, ומשם הם יורדים חזרה לקומה 1, כך שהמוזיאון נפתח בימינו ומסתיים בתנ"ך. הוא פתוח שבעה ימים בשבוע, נסגר מוקדם בשישי, ונמצא בתוך קמפוס אוניברסיטאי פעיל, ולכן בודקים תעודה מזהה בשער עוד לפני שמגיעים לדלת.
1978
מוזיאון שתוכנן מתוך עיקרון אחד: לא לאסוף כלום
נחום גולדמן, מייסד הקונגרס היהודי העולמי ונשיאו, הציע להקים את המוסד ב-1959 כמרכז חינוך ותרבות ליהדות העולם, והמוסד נקרא על שמו. הבניין קדם לכול. לפי המוזיאון עצמו, ב-1960 נפתחה תחרות אדריכלים, ובראש ועדת השיפוט עמד מיס ואן דר רוהה; התוכנית הזוכה הייתה של אלי גבירצמן, אז אדריכל כמעט לא מוכר, ואליו הצטרף יצחק ישר. הבנייה החלה ב-1967, האגף הקדמי שבו הספרייה והארכיון הושלם ב-1969, והמוזיאון נפתח ב-15 במאי 1978 בנוכחות הנשיא אפרים קציר וגולדמן.
מה שנכנס לתוכו היה הטיעון. אבא קובנר, אחד המייסדים, הגה את התצוגה הקבועה לפי נושאים ולא לפי סדר כרונולוגי: שישה שערים של משפחה, קהילה, אמונה, תרבות, קיום ושיבה. ישעיהו וינברג היה המנהל הראשון, מ-1978 עד 1984, ולימים הקים את המוזיאון האמריקאי לזכר השואה; מאיר ויסגל היה הנשיא הראשון. התערוכות נבנו משחזורים ותפאורות, והמעצבים ויתרו במכוון על המוסכמה שמוזיאון רוכש ומציג פריטים.
הסיפור שעבר בין השערים היה מכוון לא פחות מהשיטה. Tel Aviv Review of Books סיכם את התצוגה הישנה דרך תמונת הפתיחה ותמונת הסיום שלה: היא נפתחה בהעתק מוגדל של התבליט בשער טיטוס ברומא, שבו חיילים רומאים נושאים את המנורה מבית המקדש החרב, והסתיימה שוב במנורה ובמלחמת 1948. הגלות מתחילה באסון ומסתיימת בשיבה. זו בדיוק הקריאה שהשיפוץ ביקש להחליף.
המוזיאון כמעט לא שרד עד השיפוץ. קיצוצים בתקציב וירידה בתיירות הביאו למשבר, ובמאבק להצלתו השתתפו ראש עיריית תל אביב לשעבר שלמה להט ואריאל שרון. ב-2005 חוקקה הכנסת חוק שהפך את בית התפוצות למרכז הלאומי של הקהילות היהודיות בישראל ובתפוצות, ובעקבותיו גובשה תוכנית הבראה עם הממשלה, קרן נדב של ליאוניד נבזלין וועידת התביעות.
- ששת השערים של תצוגת 1978: משפחה, קהילה, אמונה, תרבות, קיום, שיבה
- הבניין: אלי גבירצמן עם יצחק ישר, בעקבות תחרות שבראש ועדת השיפוט שלה עמד מיס ואן דר רוהה
- הבנייה החלה ב-1967, האגף הקדמי הושלם ב-1969, המוזיאון נפתח ב-15 במאי 1978
- המנהל הראשון: ישעיהו וינברג, 1978 עד 1984; הנשיא הראשון: מאיר ויסגל
- 1985: אות יו"ר הכנסת לאיכות החיים
- 2005: חוק הכנסת שהפך אותו למרכז הלאומי של הקהילות היהודיות
Ynhockey / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
השיפוץ
עשר שנים, מאה מיליון דולר ושם חדש
החידוש נעשה בשלבים, והמוזיאון המשיך לפעול לאורך כל הדרך. בשלב הראשון, ב-2016, נוסף אגף: תערוכות מתחלפות, אולם בתי הכנסת ע"ש אלפרד ה' מוזס ומשפחתו, וגיבורים, גלריה אינטראקטיבית לילדים. שלוש קומות התצוגה הקבועה נפתחו ב-10 במרץ 2021, שטח התצוגה גדל פי שלושה ל-6,700 מ"ר, והמוסד קיבל את השם אנו. לדברי יו"ר הדירקטוריון אירינה נבזלין, השם נבחר כדי לחבק הכלה ולשקף את הגיוון ואת הרוח המשותפת של העם היהודי בכל מקום.
הכסף הגיע משלושה כיוונים. טיימס אוף ישראל דיווח בפתיחה המחודשת שכשליש מ-100 מיליון הדולר הגיע מקרן נדב של ליאוניד נבזלין, 52 מיליון דולר מפילנתרופים וקרנות אחרים בארצות הברית, ו-18 מיליון דולר מממשלת ישראל. ברשימת הקרדיטים שפורסמה מופיעים ד"ר אורית שחם גובר כאוצרת הראשית, פרופ' ישראל ברטל ופרופ' גדעון שמעוני ככותבי תפיסת החידוש, ומשרד Gallagher and Associates מוושינגטון כמעצב הראשי.
מה שהשתנה הוא לא הטכניקה, שעדיין נשענת על מסכים, תפאורות וסצנות מבוימות, אלא הטיעון: החיים היהודיים מוצגים כרבים ומגוונים, ולא כדרך אחת שמובילה לישראל. Tel Aviv Review of Books כינה את התוצאה רב-תרבותית, רב-לשונית, רב-זרמית ורב-עדתית, ומבוצעת להפליא; הביקורת שלו הייתה שאנו ממעיט בהקשר הישראלי שלו עצמו, ומציג עמדה שגוש משמעותי בכנסת דוחה בגלוי.
Artem.G / CC BY 4.0 · Wikimedia Commons
התצוגה הקבועה
מלמעלה למטה: פסיפס, מסע, יסודות
המסלול מתחיל למעלה. המבקרים נכנסים בקומת הקרקע, עולים לקומה 3 ומשם יורדים, וכך הסדר הכרונולוגי הרגיל במוזיאון מתהפך והאנשים החיים באים ראשונים. קומה 3, הפסיפס, נושאת את כותרת המשנה 'זהות ותרבות בימינו', ועוסקת בפולקלור ובאמנויות, בשפה ובספרות, בזרמים ובתרומה היהודית לתרבות הרחבה. היא נפתחת באולם של מסכים לכל הגובה, שעליהם, לפי הספירה של Tel Aviv Review of Books, עשרים ואחד יהודים מרקעים שונים מדברים בבת אחת, כל אחד בשפתו, ומשם ממשיכים לקירות של תמונות משפחתיות מוגדלות.
באותה קומה נמצאות גלריות התרבות שבזכותן המוזיאון מוכר יותר מכול: אוכל, קולנוע, תיאטרון, מוזיקה וקומדיה, ובסופן אגף בשם 'מאורות'. שם תמצאו את הגיטרה של לאונרד כהן ואת צווארון התחרה של רות ביידר גינסבורג, לצד קריקטורות של המאייר ירמי פינקוס ועמדות מדיה עם הביוגרפיות של 150 יהודים מפורסמים; בדיווחים מהפתיחה המחודשת הוזכרו גם מכונת הכתיבה של יצחק בשביס זינגר ודגם של E.T. לדעת Tel Aviv Review of Books, רצף השמות המפורסמים מתקרב למצעד ניצחון, ומה שמציל אותו הוא השובבות שלו.
קומה 2, המסע, היא ההיסטוריה: הגירות, המרכזים הגדולים של החיים היהודיים, למדנות, רדיפות, השואה, הקמת המדינה והקהילות של היום. זו הקומה השגרתית ביותר מבין השלוש וגם העמוסה ביותר בטקסט, וכאן כדאי למי שמתחיל להתעייף לבחור מה לראות. קומה 1, היסודות, עוסקת בשבת, בברית, במעגל השנה ובמעגל החיים, ובמקומו של התנ"ך בתרבות העולמית. היא בנויה בעיקר מפרשנויות אמנותיות מודרניות ולא מפריטים היסטוריים, ומסתיימת בדגמי בתי הכנסת.
- קומה 3, הפסיפס: זהות ותרבות היום, מיצב השפות, מאורות
- קומה 2, המסע: הסיפור ההיסטורי מהעת העתיקה ועד היום
- קומה 1, היסודות: שבת, הברית, מעגל החיים, התנ"ך בתרבות העולמית
- קומת הקרקע: לובי, בית קפה, חנות, גלריית הילדים גיבורים וגלריית קודקס ששון
ANU Museum marketing department / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
מה שרד
מה כאן עתיק, ומה נבנה כדי להסביר משהו עתיק
במוזיאון מהסוג הזה כמעט שום דבר אינו מה שהוא נראה, וכאן קל לנסח את הכלל. הבניין באמת משנות ה-60, המעטפת שתכננו גבירצמן וישר, והלובי הרחב שמאפשר לחצות את הקמפוס בלי כרטיס הוא חלק מהתפיסה המקורית. הגלריות בפנים חדשות.
דגמי בתי הכנסת הם החוט שמחבר חזרה ל-1978. הם היו סימן ההיכר של המוזיאון הישן, וטיימס אוף ישראל דיווח בפתיחה המחודשת ש-11 מהדגמים עדיין שם, אחרי שיפוץ קל ובגלריה משלהם. בעמוד של המוזיאון על אולם בתי הכנסת ע"ש אלפרד ה' מוזס ומשפחתו, שנפתח במאי 2016, מתוארת תערוכה של 21 דגמים. המספרים לא בהכרח סותרים, כי האולם נבנה מחדש והורחב סביב הדגמים הוותיקים, אבל אף מקור שפורסם לא מיישב ביניהם.
במקומות אחרים החומרים הישנים לא נגנזו אלא שולבו מחדש: Tel Aviv Review of Books הבחין בהעתקי גבס של פסלי אקלסיה וסינגוגה מימי הביניים ובכמה דיורמות ישנות שחזרו להופיע בקומת המסע. מה שחדש הוא עצם הנוכחות של פריטים אמיתיים. ליד כל דגם בגלריית הללויה עומד היום תשמיש קדושה מקורי מאותה קהילה, ובהם סידורים, יודאיקה וחלון ויטראז' שיצר פרידריך אדלר בגרמניה ב-1919.
לפריט היחיד מהשורה הראשונה מצורפת הסתייגות שהמוזיאון עצמו מפרסם. קודקס ששון מוצג דרך קבע בקומת היסודות, והמוזיאון מציין שמדי פעם מוצג במקומו העתק, בהתאם לדרישות אבטחה, שימור והתאקלמות. מי שמגיע במיוחד כדי לראות את המקור צריך להתייחס לזה כאפשרות ממשית, ולא כאותיות קטנות.
- מקורי: מעטפת הבניין משנים 1967 עד 1969, והלובי שלה
- עבר מבית התפוצות: דגמי בתי הכנסת, משופצים ובמשכן חדש
- שימוש חוזר: העתקי הגבס של אקלסיה וסינגוגה וכמה דיורמות ישנות, בקומה 2
- עתיק באמת ונמצא כאן באמת: קודקס ששון, וגם תשמישי הקדושה שליד הדגמים
- כל השאר: נוצר לקראת המוזיאון המחודש שנפתח ב-2021
קודקס ששון
תנ"ך מהמאה העשירית שנקנה במכירה פומבית ב-38.1 מיליון דולר
קודקס ששון הוא העותק הקדום ביותר של התנ"ך שנשמר כמעט בשלמותו. לפי החומרים והמאפיינים הגרפיים, המוזיאון מתארך אותו לתחילת המאה העשירית לספירה, וממקם את כתיבתו באזור ארץ ישראל וסוריה. יש בו את כל 24 ספרי התנ"ך, כתובים על קלף בידי סופר אחד, ואת הניקוד, הטעמים והמסורה הוסיפו שתי ידיים מתקופות שונות. יש בו 792 עמודים, כ-92% מטקסט המקרא, ומשקלו כ-12 ק"ג.
ההיסטוריה שלו כתובה בתוכו. כתובת בערבית-יהודית מסביבות שנת 1000 מתעדת את מכירתו מח'לף בן אברהם ליצחק בן יחזקאל אל-עטאר, ובכתובת עברית באותו עמוד הקונה מכריז שהספר קודש לה' ומקלל את מי שימכור או יגנוב אותו. כתובות מאוחרות יותר הופכות אותו לרכוש בית הכנסת במקיסין, שמזוהה עם מרכדה של היום בצפון-מזרח סוריה, ומתעדות שהופקד בידי אדם בשם סלאמה אבן אבי אל-פח'ר עד שבית הכנסת ייבנה מחדש. זה לא קרה מעולם, והקודקס נעלם לכחמש מאות שנה.
דוד סלימאן ששון קנה אותו ב-1929 מבעלים פרטיים באנקרה תמורת £350, ונתן לו את מספר המדף 1053 שעדיין מוטבע על השדרה. צאצאיו מכרו אותו בשנות ה-70 לקרן הפנסיה של הרכבות הבריטיות, שהפקידה אותו בספרייה הבריטית, ושם הוצג לציבור פעם אחת בלבד, בסוף 1982; ב-1989 עבר לידי ג'קי ספרא מז'נבה. השגריר אלפרד ה' מוזס קנה אותו בסותביס בניו יורק במאי 2023 ונתן אותו לאנו, והתצוגה הקבועה, שהייתה מוכנה לאוקטובר 2023 ונדחתה בגלל המלחמה, נחנכה ב-29 במאי 2025.
מעבר לתצוגה הקבועה
אולם בתי הכנסת, אגף הילדים, הארכיונים ו'שבעה באוקטובר'
באולם בתי הכנסת ע"ש אלפרד ה' מוזס ומשפחתו מוצגת התערוכה 'הללויה! להתכנס, להתפלל, ללמוד: בתי כנסת אז והיום', באוצרות של אמיתי אחימן. בין הקהילות שמיוצגות בה: פירנצה, ורשה, קרקוב, פאס, קוצ'ין ואמסטרדם. הנושא הוא לא רק אדריכלות, אלא גם מה עשו בבית הכנסת: התכנסות, לימוד, חתונות, בר ובת מצווה וצדקה, לא פחות מתפילה.
'גיבורים, פורצי דרך בעם היהודי' שוכנת בגלריה ע"ש משפחת תמר ומילטון מלץ בקומת הקרקע, וזה החלק היחיד במוזיאון שצריך להזמין אליו מראש. היא פועלת בשבתות בלבד, במועדים קבועים של 90 דקות בשעות 10:00, 11:45 ו-13:30, ולפי המוזיאון מתאימה לילדים בגילי 6 עד 12. חולצים נעליים בכניסה, ואי אפשר להיכנס עם עגלות. כרטיס לגיבורים תקף גם לשאר המוזיאון, לפני המועד או אחריו.
הארכיון הוא החלק הכי פחות גלוי של המוסד, ולחלק מהמבקרים הוא הסיבה להגיע. במשך יותר מארבעה עשורים המוזיאון אסף אילנות יוחסין של יותר מחמישה מיליון בני אדם, לצד תמונות, סרטים, מוזיקה ומחקר על שמות משפחה יהודיים ועל תולדות קהילות. אפשר לחפש במאגרים באינטרנט בחינם, והצוות עוזר גם פנים אל פנים בפינת הלימוד בלובי, א'-ה' 10:00-13:00.
התערוכות המתחלפות משתנות, ואחת מהן אינה חוויה רגילה של מוזיאון. 'שבעה באוקטובר' נפתחה ב-23 בפברואר 2024 עם עבודות של 25 אמנים שמגיבים למתקפות של 7 באוקטובר 2023 ולמלחמה שבאה אחריהן. חלקם נרצחו, וחלקם מהקהילות שהותקפו. המוזיאון מתאר אותה כמרחב של כאב, אובדן, כעס, זיכרון ועצב, וזו אזהרה מדויקת למי שמגיע עם ילדים.
ANU Museum marketing department / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס באנו, מוזיאון העם היהודי
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
אולם בתי הכנסת 'הללויה'
האוסף שבנה את המוניטין של המוזיאון הישן, ונבנה מחדש ב-2016 כ-21 דגמים, וליד כל אחד תשמיש קדושה מקורי מאותה קהילה. הוא בסוף המסלול, בקומה 1, ומבקרים עייפים חולפים על פניו.
קודקס ששון
התנ"ך הקדום ביותר שנשמר כמעט בשלמותו, שהמוזיאון מתארך לתחילת המאה העשירית, ומוצג דרך קבע מאז 29 במאי 2025. מדי פעם מוצג במקומו העתק, משיקולי שימור ואבטחה.
מיצב הפתיחה בקומה 3
מסכים לכל הגובה, שעליהם אנשים מכל רחבי העולם היהודי מדברים בבת אחת, כל אחד בשפתו, מול קירות של תמונות משפחתיות מוגדלות. בתוך כחמש דקות הוא מציג את הטיעון של המוזיאון כולו.
מאורות
הגיטרה של לאונרד כהן, צווארון התחרה של רות ביידר גינסבורג, מכונת הכתיבה של יצחק בשביס זינגר ועמדות מדיה עם 150 ביוגרפיות. שובב יותר מחגיגי, וזה החלק במוזיאון שרוב המבקרים מצטטים אחר כך.
מאגרי הגנאלוגיה
אילנות יוחסין של יותר מחמישה מיליון בני אדם. אפשר לחפש בהם בחינם באינטרנט, ובפינת הלימוד בלובי הצוות עוזר בימים א'-ה' בשעות 10:00-13:00. הביאו איתכם את השמות והתאריכים שכבר יש לכם.
שבעה באוקטובר
עבודות של 25 אמנים שמגיבים ל-7 באוקטובר 2023 ולמלחמה, מוצגות מאז 23 בפברואר 2024. המוזיאון מציג את התערוכה כמרחב של כאב ואבל, ולא כתערוכה שעוברים בה במהירות.
לאורך השנים
אנו, מוזיאון העם היהודי: ציר הזמן
1959
נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, מציע להקים מוזיאון של התפוצות היהודיות. בהמשך המוסד נקרא על שמו.
1960
מוכרזת תחרות אדריכלים. ועדת השיפוט, בראשות מיס ואן דר רוהה, בוחרת בתוכנית של אלי גבירצמן; יצחק ישר מצטרף לפרויקט.
1967 עד 1969
הבנייה מתחילה, והאגף הקדמי, שבו הספרייה, הארכיון וחדרי החוקרים, מושלם.
15 במאי 1978
מוזיאון התפוצות נפתח בנוכחות הנשיא אפרים קציר וגולדמן. התצוגה בנויה משחזורים ותפאורות, תחת ששת השערים של אבא קובנר.
1985
המוזיאון מקבל את אות יו"ר הכנסת לאיכות החיים.
2005
אחרי משבר תקציבי, הכנסת מחוקקת חוק שמגדיר את בית התפוצות כמרכז הלאומי של הקהילות היהודיות בישראל ובעולם.
מאי 2016
השלב הראשון של החידוש נפתח: אגף חדש עם תערוכות מתחלפות, אולם בתי הכנסת ע"ש אלפרד ה' מוזס ומשפחתו וגלריית הילדים גיבורים.
10 במרץ 2021
שלוש קומות התצוגה הקבועה נפתחות, והמוזיאון מקבל את השם אנו. שטח התצוגה גדל בערך פי שלושה, ל-6,700 מ"ר.
מרץ 2023
קודקס ששון מוצג במוזיאון במסגרת סיבוב ההצגה העולמי שלו לפני המכירה הפומבית.
מאי 2023
השגריר אלפרד ה' מוזס קונה את קודקס ששון בסותביס בניו יורק ב-38.1 מיליון דולר ותורם אותו למוזיאון.
23 בפברואר 2024
'שבעה באוקטובר' נפתחת, עם עבודות של 25 אמנים שמגיבים למתקפות של 7 באוקטובר 2023 ולמלחמה.
29 במאי 2025
התצוגה הקבועה של קודקס ששון נחנכת, כעשרים חודשים מאוחר מהמתוכנן.
מידע מעשי
ביקור באנו, מוזיאון העם היהודי
איפה
רחוב קלאוזנר 15, רמת אביב, תל אביב, בתוך קמפוס אוניברסיטת תל אביב
איזה כרטיס צריך
המוזיאון נמצא בתוך קמפוס אוניברסיטת תל אביב. הכניסה לקמפוס לא דורשת כרטיס אבל היא מבוקרת: בשער בודקים תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה. עמוד הביקור של המוזיאון מכוון את המבקרים לשערים 2 ו-7, ואילו הכתובת בתחתית עמודי התערוכות שלו מציינת את שער 1, אז כדאי לפתוח את המפה. התחנה הקרובה היא תחנת הרכבת אוניברסיטת תל אביב, ולקמפוס מגיעים קווי דן 7, 25, 45 ו-289 וקווי אגד 222, 271 ו-572.
שעות פתיחה
- ראשון עד חמישי
- 10:00–17:00מקור
- שישי
- 10:00–14:00מקור
- שבת
- 10:00–17:00מקור
- גלריית הילדים גיבורים
- שבת בלבד, במועדים קבועים של 90 דקות בשעות 10:00, 11:45 ו-13:30, בהזמנה מראשמקור
- סיורים מודרכים
- בעברית א'-ה' ב-12:00, באנגלית בימים א' ו-ה' ב-13:00, כ-60 דקותמקור
- עזרה בחיפוש במאגרים בלובי
- א'-ה', 10:00-13:00מקור
- בית הקפה והחנות
- א'-ה' 10:00-17:00, שישי 10:00-14:00, סגור בשבתות ובחגיםמקור
- סגירה בחגים
- המוזיאון מפרסם רשימה של תאריכים שבהם הוא סגור, כולל ערבי חג. בדקו אותה לפני שאתם יוצאים לדרךמקור
דמי כניסה
- רגיל
- ₪54מקור
- אזרחים ותיקים ישראלים
- ₪27מקור
- סטודנטים, אנשים עם מוגבלות, עולים חדשים
- ₪44מקור
- ילדים מתחת לגיל 5
- חינםמקור
- חיילים במדים
- חינם, בהצגת תעודה מזההמקור
- סיור מודרך
- כלול בכרטיס הכניסה, אבל מספר המקומות מוגבל וכדאי להזמין מראשמקור
- גלריית גיבורים
- כרטיס נפרד למועד מסוים, שתקף גם לשאר המוזיאוןמקור
- חניון
- בתשלום, בחניון המוזיאון ברחוב קלאוזנר מול שער 2מקור
נגישות
טובה, וברובה בלי מדרגות. לפי המוזיאון, כל חללי התצוגה, האודיטוריומים, הקפטריה והלובי נגישים לכיסאות גלגלים, המעליות בגודל שמתאים לכיסא גלגלים, והמוצגים מוצבים בגובה העיניים של אדם יושב; בדלפק המידע משאילים כיסאות גלגלים, והשירותים, המלתחה ובית הקפה נגישים. מבקרים כבדי שמיעה מקבלים מדריכים קוליים עם טקסטים כתובים, ומבקרים עם לקות ראייה יכולים למשש את דגמי בתי הכנסת התלת-ממדיים ולשריין קורא OrCam MyEye, שאותו צריך להזמין לפחות שבוע מראש דרך כתובת הסיורים. בדלפק אפשר לקבל מפה חושית. שני דברים צריך לתאם מראש: חניית נכים, שהמוזיאון מבקש להזמין במייל או בטלפון, ואת מכשיר ה-OrCam. אסור להכניס בעלי חיים לקמפוס האוניברסיטה, מלבד כלבי שירות עם תעודה בתוקף.
במקום
- קפה ארומה בקומת הכניסה, בכשרות הרבנות הראשית
- חנות המוזיאון
- מדריך קולי, בטלפון ובאוזניות שלכם
- סיורים מודרכים בחינם בעברית ובאנגלית
- פינת לימוד בלובי לחיפוש במאגרים, בעזרת הצוות
- שירותים ומלתחה נגישים
- חניון בתשלום מול שער 2
- השאלת כיסאות גלגלים ומפה חושית בדלפק
הזמנה מראש
לא חייבים לקנות כרטיסים מראש, אבל המוזיאון ממליץ על כך בכל זאת. היוצא מן הכלל הוא גיבורים, שנמכרת רק כמועד קבוע בשבת ומחייבת הזמנה. הסיורים המודרכים כלולים בכרטיס אבל מספר המקומות בהם מוגבל, אז הזמינו גם אותם. בעלי כרטיסי מועדוני הטבות משלמים קודם באתר המועדון, אחר כך מזמינים כרטיס באפס שקלים באתר המוזיאון, ומציגים את מספר ההזמנה כשהם מגיעים.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-anumuseum.org.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- קודם עולים, אחר כך מתקדמים. המסלול יורד מקומה 3 לקומה 1, ומי שנכנס לגלריה הראשונה שהוא מוצא בקומת הקרקע מתחיל בסוף הטיעון ולא מצליח לתפוס את החוט.
- אם אתם מגיעים עם ילדים, הזמינו את גיבורים לפני שאתם יוצאים. הגלריה פועלת רק בשבת, בשלושה מועדים קבועים, לגילי 6 עד 12, וכרטיס לגיבורים מכסה גם את שאר המוזיאון. לגלריה הזאת אין חלופה באמצע השבוע.
- הביאו אוזניות וטלפון טעון. המדריך הקולי פועל במכשיר של המבקר, והמוזיאון מספק רק את המדריך עצמו.
- צאו לסיור החינמי. הוא כלול בכרטיס, נמשך כשעה, ובכל יום חול הוא עוסק בנושא אחר, בעברית ב-12:00, עם סיורים באנגלית בימים א' ו-ה' ב-13:00. מספר המקומות מוגבל, אז הזמינו מראש.
- קחו תעודה מזהה. זה קמפוס אוניברסיטאי עם שער מאויש, ובודקים דרכונים או תעודות זהות לפני שמגיעים לדלת המוזיאון.
- אל תתכננו לאכול שם בשבת. המוזיאון פתוח, אבל בית הקפה והחנות סגורים בשבתות ובחגים, ובשישי הם נסגרים ב-14:00.
המספרים
אנו, מוזיאון העם היהודי במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| כניסת מבוגר | ₪54 | 2026 | anumuseum.org.il |
| שטח התצוגה אחרי השיפוץ | 6,700 מ"ר, בערך פי שלושה מהמוזיאון הישן | 2021 | en.wikipedia.org |
| עלות החידוש | כ-100 מיליון דולר | 2021 | timesofisrael.com |
| דגמים באולם בתי הכנסת | 21 | 2026 | anumuseum.org.il |
| קודקס ששון | 792 עמודים, כ-92% מטקסט המקרא, כ-12 ק"ג | 2026 | anumuseum.org.il |
| המחיר ששולם על קודקס ששון במכירה הפומבית | 38.1 מיליון דולר | 2023 | anumuseum.org.il |
| אנשים במאגר הגנאלוגי | יותר מחמישה מיליון | 2026 | dbs.anumuseum.org.il |
| טווח הגילים בגלריית גיבורים | 6 עד 12 | 2026 | anumuseum.org.il |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בתל אביב-יפו
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
Deror_avi / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
מוזיאון
מוזיאון ארץ ישראל
רישיון החפירה הראשון שהוציאה מדינת ישראל, ב-1948, ניתן לתל שעדיין עומד במרכז שטח המוזיאון ברמת אביב.
הרווי ספיר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
שמורת טבע
פארק הירקון
הפארק משתרע על כ-3,800 דונם מכביש גהה ועד הים, והנחל שעל שמו הוא נקרא מוביל היום כ-5% מהמים שזרמו בו לפני שמפעל ירקון-נגב לקח את המעיינות.
Romanhit / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
אתר מוכר
נמל תל אביב
הנמל הראשון בחוף הזה שהופעל בידי יהודים פרק את המטען הראשון שלו, משלוח מלט, ב-19 במאי 1936, פעל עד 25 באוקטובר 1965, ונפתח מחדש כמרחב ציבורי מתחת לדק עץ שהושלם ב-2008.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמיאנו, מוזיאון העם היהודיanumuseum.org.ilPlan Your Visit
שעות הפתיחה לפי יום, טבלת המחירים המלאה בשקלים, כתובת ושערים, חניה, אוטובוסים, שעות בית הקפה והחנות, סגירה בחגים ושאלות נפוצות למבקרים
- רשמיאנו, מוזיאון העם היהודיanumuseum.org.ilהתצוגה הקבועה
שלוש הקומות ושמותיהן, המסלול מלמעלה למטה, עשר השנים של תכנון ובנייה, והקרדיטים עם שמות האוצרים והמעצבים
- רשמיאנו, מוזיאון העם היהודיanumuseum.org.ilאולם בתי הכנסת: הללויה! להתכנס, להתפלל, ללמוד
הפתיחה במאי 2016, 21 הדגמים, תשמיש הקדושה המקורי שליד כל אחד והחלון של פרידריך אדלר מ-1919
- רשמיאנו, מוזיאון העם היהודיanumuseum.org.ilגיבורים, פורצי דרך בעם היהודי
המועדים בשבת, טווח הגילים 6 עד 12, הכללים לגבי נעליים ועגלות ומיקום הגלריה ע"ש משפחת מלץ
- רשמיאנו, מוזיאון העם היהודיanumuseum.org.ilקודקס ששון
התיארוך, 792 העמודים, המשקל, הכתובות מימי הביניים, הבעלות של ששון וספרא, הרכישה ב-38.1 מיליון דולר, וההערה שלפעמים מוצג העתק
- רשמיאנו, מוזיאון העם היהודיanumuseum.org.ilשבעה באוקטובר
הפתיחה ב-23 בפברואר 2024 ו-25 האמנים שבתערוכה
- רשמיאנו, מוזיאון העם היהודיanumuseum.org.ilסיורים מודרכים
שעות הסיורים והשפות, משך של 60 דקות, הנושאים היומיים והעובדה שהסיורים כלולים בכרטיס
- רשמיאנו, מוזיאון העם היהודיanumuseum.org.ilנגישות
מעליות, השאלת כיסאות גלגלים, שירותים ובית קפה נגישים, הזמנת OrCam, המפה החושית, חניית נכים בתיאום והכלל לגבי כלבי שירות
- רשמיאנו, מוזיאון העם היהודיanumuseum.org.il40 שנה לבית התפוצות: הבניין שלנו הוא אייקון אדריכלי
התחרות ב-1960, הוועדה בראשות מיס ואן דר רוהה, אלי גבירצמן ויצחק ישר, הבנייה מ-1967 והפתיחה ב-15 במאי 1978
- כתבותTel Aviv Review of Bookstarb.co.ilToo Good to be True?
ביקורת ארוכה ונוקבת על המוזיאון החדש: הפתיחה הישנה בשער טיטוס, הדיורמות והעתקי אקלסיה וסינגוגה ששולבו מחדש, גלריית מאורות והוויכוח על ההקשר הישראלי של המוזיאון
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comRevamped Tel Aviv museum a globe-spanning journey through Jewish history
פירוט המימון, הגידול פי שלושה בשטח התצוגה והדיווח ש-11 מדגמי בתי הכנסת הישנים נשמרו
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comCodex Sassoon, oldest near-complete Hebrew Bible, displayed in Israel after Oct. 7 delay
חנוכת התצוגה הקבועה של קודקס ששון ב-29 במאי 2025, עשרים חודשים אחרי מועד הפתיחה המתוכנן
- נתוניםאנו, מוזיאון העם היהודיdbs.anumuseum.org.ilמאגרי המידע של המוזיאון
אילנות יוחסין של יותר מחמישה מיליון בני אדם, הארכיון הרחב, והאזהרה של המוזיאון עצמו שבאילנות שנתרמו יש פערים וטעויות
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgאנו - מוזיאון העם היהודי
ההצעה של גולדמן ב-1959, ששת השערים של קובנר, וינברג וויסגל, ההחלטה המכוונת לא לאסוף פריטים, חוק הכנסת מ-2005 ונתון 6,700 המ"ר
אנו, מוזיאון העם היהודי: שאלות נפוצות
אנו ובית התפוצות הם אותו מקום?+
כן, זה אותו מוסד באותו בניין. הוא נפתח ב-15 במאי 1978 כמוזיאון התפוצות על שם נחום גולדמן, ורוב הזמן היה מוכר בשם בית התפוצות. הוא נפתח מחדש ב-10 במרץ 2021 בשם אנו, 'אנחנו' בעברית, אחרי שיפוץ שהחליף את כל התצוגה הקבועה.
כמה עולה הכניסה לאנו ומהן שעות הפתיחה?+
לפי המוזיאון, כרטיס רגיל עולה ₪54, אזרחים ותיקים ישראלים משלמים ₪27, וסטודנטים, אנשים עם מוגבלות ועולים חדשים משלמים ₪44. ילדים מתחת לגיל 5 וחיילים במדים נכנסים בחינם. המוזיאון פתוח בימים א'-ה' ובשבת 10:00-17:00, ובשישי 10:00-14:00. סיור מודרך כלול במחיר.
כמה זמן צריך לביקור באנו?+
המוזיאון ממליץ על שעה וחצי לפחות, וכשעתיים זו הערכה מציאותית לשלוש קומות בקצב רגיל. מי שמתכוון לקרוא את קומת המסע כמו שצריך, להצטרף לסיור המודרך ולראות את אולם בתי הכנסת צריך להקדיש קרוב לשלוש שעות. זה ביקור של חצי יום, לא עצירה בין שני דברים אחרים.
שווה לבקר?+
שווה לכל מי שמתעניין בהיסטוריה ובתרבות היהודית בעולם, וזה אחד מפרויקטי המוזיאונים השאפתניים בישראל. רק תדעו מה מחכה לכם: מוזיאון שמספר סיפור באמצעות מסכים, תפאורות ודגמים מוקטנים, עם קומץ פריטים חשובים, ולא אוסף של עתיקות. מי שמחפש הרבה ממצאים עתיקים ימצא יותר במוזיאון ישראל בירושלים או במוזיאון ארץ ישראל, מרחק קצר דרומה.
מהו קודקס ששון, ואפשר לראות אותו?+
קודקס ששון הוא התנ"ך העברי הקדום ביותר שנשמר כמעט בשלמותו, שהמוזיאון מתארך לתחילת המאה העשירית, והוא מוצג דרך קבע בקומת היסודות. המוזיאון מציין שמדי פעם מוצג בגלריה העתק, בהתאם לדרישות אבטחה, שימור והתאקלמות, כך שאין ערובה שתראו את המקור ביום מסוים. השגריר אלפרד ה' מוזס קנה אותו במכירה פומבית במאי 2023 ב-38.1 מיליון דולר ונתן אותו למוזיאון.
נשאר משהו ממוזיאון התפוצות הישן?+
כן, אבל פחות ממה שמבקרים מצפים. דגמי בתי הכנסת הם העיקר ששרד: טיימס אוף ישראל דיווח ש-11 מהדגמים הישנים נשמרו ושופצו, ובאולם בתי הכנסת המחודש מוצגים היום 21 דגמים. העתקי הגבס של אקלסיה וסינגוגה וכמה מהדיורמות הישנות שולבו מחדש בקומת ההיסטוריה. הבניין עצמו, שתכנן אלי גבירצמן עם יצחק ישר ונבנה החל מ-1967, מקורי.
אנו מתאים לילדים?+
גלריית גיבורים נבנתה לילדים בגילי 6 עד 12, אבל היא פועלת רק בשבתות, במועדים קבועים של 90 דקות בשעות 10:00, 11:45 ו-13:30, וצריך להזמין אליה מראש. חולצים נעליים בכניסה, אי אפשר להיכנס עם עגלות, ויש בה חפצים קטנים ופזורים שדורשים השגחה. הקומות הראשיות מלאות במסכים ובתחנות אינטראקטיביות, שילדים צעירים מתחברים אליהם, אבל התערוכה 'שבעה באוקטובר' היא במוצהר מרחב של אבל, וכדאי לשקול את זה לפני שמביאים אותם.
אנו נגיש לכיסאות גלגלים?+
כן. לפי המוזיאון, כל חללי התצוגה, האודיטוריומים, הקפטריה והלובי נגישים לכיסאות גלגלים, עם מעליות, מוצגים בגובה העיניים של אדם יושב, שירותים ומלתחה נגישים, וכיסאות גלגלים להשאלה בדלפק. חניית נכים צריך לתאם מראש במייל או בטלפון, וקורא OrCam MyEye למבקרים עם לקות ראייה צריך להזמין לפחות שבוע מראש.
איך מגיעים לאנו בלי רכב?+
תחנת הרכבת הקרובה היא אוניברסיטת תל אביב, והמוזיאון מפרט את קווי דן 7, 25, 45 ו-289 ואת קווי אגד 222, 271 ו-572. בשבת אין רכבות ואין אוטובוסים בקווים סדירים, וזה חשוב כאן, כי המוזיאון פתוח בשבת וגלריית הילדים פועלת רק בשבת. קחו תעודה מזהה לשער הקמפוס.
אפשר לחפש שם את המשפחה שלכם?+
כן. במאגרי הגנאלוגיה של המוזיאון יש אילנות יוחסין של יותר מחמישה מיליון בני אדם, לצד תמונות, סרטים, מחקר על שמות משפחה ותולדות קהילות, ואפשר לחפש בהם בחינם באינטרנט מכל מקום. הצוות עוזר בחיפוש פנים אל פנים בפינת הלימוד בלובי, א'-ה' בין 10:00 ל-13:00. את אילנות היוחסין תורמים מי שבנו אותם, ולכן המוזיאון מזהיר שייתכנו בהם פערים וטעויות.