מוזיאון · תל אביב-יפו
מוזיאון ארץ ישראל
רישיון החפירה הראשון שהוציאה מדינת ישראל, ב-1948, ניתן לתל שעדיין עומד במרכז שטח המוזיאון ברמת אביב.
Deror_avi / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
נוסדה
1958
סביב אוסף הזכוכית של ולטר מוזס; ביתן הזכוכית נפתח ראשון, ב-1959
ביתני קבע
שמונה
זכוכית, קרמיקה, מטבעות, נחושת, מלאכות, פולקלור, תולדות הדואר, צילום
תל קסילה
12 שכבות
תל היישוב שבשטח המוזיאון, שנחפר מאוקטובר 1948 ואילך
כרטיס למבוגר
₪58
המחיר שהמוזיאון מפרסם מאז 1 בינואר 2025; עד גיל 18 חינם
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כשעתיים עד שלוש שעות לביתנים ולתל, או פחות משעה אם מסתובבים רק בפארק החינמי
- ראשון
- סגור
- מבוגר
- ₪58
מוזיאון ארץ ישראל, שממותג מאז 2015 בשם MUZA, הוא קמפוס ולא בניין: שמונה ביתני קבע, פלנטריום, כמה גנים ומיצגים משוחזרים, שפרושים על שטח פתוח ברמת אביב, ומדרום, למטה, הירקון. במרכז הקמפוס נמצא תל קסילה, תל יישוב עם שתים עשרה שכבות ארכיאולוגיות, שחפרו בו עוד לפני שהמוזיאון שסביבו קם. שום דבר כאן לא מסודר כמסלול אחד, והביתנים הם בניינים נפרדים על שבילים נפרדים.
המוזיאון נבנה סביב האוסף של אדם אחד. ולטר מוזס, תעשיין יהודי שנולד בברלין ב-1892 ועלה לארץ ב-1926, החזיק אוסף גדול של זכוכית עתיקה ונדירה בדירה ברחוב בוגרשוב. בדצמבר 1952 חתם על חוזה שהעביר את האוסף לעיר תל אביב ולתושביה, בתנאי שייבנה בשבילו מוזיאון ציבורי. המודל שהיה לו בראש היה ה-Landesmuseum האירופי ומוזיאוני הפולקלור של המאה ה-19: התרבות החומרית של אזור, מהעת העתיקה ועד ימינו, שמוצגת כסיפור רציף אחד ולא כאמנות.
המבנה המעשי של ביקור השתנה ב-2023 וב-2024. השטח הפתוח ופארק MUZA החדש פתוחים היום בחינם בכל יום מ-8:00 עד 20:00 דרך חמישה שערים, ואילו לביתנים, לפלנטריום ולתערוכות המתחלפות צריך כרטיס. כלומר, את התל, הפסיפסים, בית הבד, טחנת הקמח והבריכה אפשר לראות בלי לשלם כלום, ומי שרוצה את האוספים קונה כרטיס בשער.
הקמה
חוזה של אספן, ומוזיאון שנפתח אחרי מותו
מוזס השאיר יותר מעיזבון. בצוואתו קבע את שם המוזיאון ואת ייעודו: הוא יעמוד בתל אביב, יהפוך למוסד תרבותי ואקדמי בעל מעמד בינלאומי, ילמד מבוגרים וילדים, ויהפוך את הארכיאולוגיה והפולקלור לחלק מהתרבות העכשווית ולא לתחום של מומחים. בחוזה מ-1952 הוערך האוסף שלו ביותר ממיליון דולר. הוא מת בפתאומיות ב-1955, ולא ראה שום חלק מזה נבנה.
התאריכים סביב ההקמה לא מסתדרים בצורה נקייה, וכדאי לומר את זה. לפי ההיסטוריה של המוזיאון עצמו, הוא נוסד ב-1958, וביתן הזכוכית היה הראשון שנחנך, ב-1959. הערך בוויקיפדיה האנגלית מתארך את הקמת המוסד ל-1953, שנה אחרי שנחתם החוזה עם העירייה. סביר ששתי הגרסאות מתארות אירועים שונים, העברת אוסף ופתיחת מוזיאון, ולא סותרות זו את זו לגמרי, אבל אין תאריך אחד שפורסם שמכסה את שניהם.
לאתר עצמו יש היסטוריה נוספת. הערך על המוזיאון בוויקיפדיה האנגלית מציין שהוא הוקם בשטח הכפר הפלסטיני א-שייח' מוניס, שהתרוקן מתושביו: הם עזבו במרץ 1948 אחרי תקופה של הפחדה, וחלק גדול מאדמותיו נמצא היום בידי אוניברסיטת תל אביב, ממש מצפון. בתיאור של המוזיאון עצמו את האתר הכפר לא מוזכר; הוא מסביר את בחירת המקום בתל ובנוף על העיר.
השם השתנה פעמיים. המוזיאון נפתח כמוזיאון הארץ, שמו שונה למוזיאון ארץ ישראל ב-1983, וב-2015 מותג מחדש כ-MUZA, ולכן המפות, השלטים והכרטיסים לא תמיד מסכימים. פרק נוסף מופיע רק בגרסת ויקיפדיה: רחבעם זאבי ניהל את המוזיאון מ-1981 עד 1989 ועמד בראש הנהלתו עד 1994, העירייה השקיעה באותה תקופה אחד עשר מיליון דולר בבניינים חדשים, והבנייה פגעה בפסיפס ביזנטי. ההיסטוריה של המוזיאון עצמו מדלגת על זה.
יעקב / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
תל קסילה
שתים עשרה שכבות, שלושה מקדשים, וויכוח שעדיין פתוח
התל קדם למוזיאון. בשנות ה-40 נאספו על פני התל, ולא בחפירה, שני חרסים עם כתובות עבריות. באחד כתוב, בקריאה המקובלת, 'זהב אופיר לבית חורון, שלושים שקלים', וזה האזכור העתיק היחיד של אופיר שנמצא עד היום מחוץ לטקסט המקראי; השני הוא קבלה על שמן שהונפק למלך. לפי המוזיאון עצמו, העניין שעוררו החרסים האלה הוא שהוביל ב-1948 את מדינת ישראל, שזה עתה קמה, להוציא את רישיון החפירה הראשון שלה דווקא לאתר הזה.
החפירות החלו באוקטובר 1948 בהנהגת בנימין מייזלר, לימים מזר, ונמשכו ב-1949 וב-1950. עמיחי מזר הוביל את העונות המאוחרות, מ-1971 עד 1974 ושוב מ-1982 ועד תחילת שנות ה-90, ובעונות האלה נחשף המתחם המקודש שבראש התל. הובחנו שתים עשרה שכבות יישוב. המוזיאון מתאר את הקהילה שהן מייצגות כקטנה, מתוכננת בקפידה ופעילה לאורך כ-150 שנה.
בראש התל נמצא מתחם של שלושה מקדשים שנבנו זה על גבי זה, מלבני בוץ מיובשות בשמש ומצופות טיח, עם ספסלים נמוכים לאורך הקירות. לצד המקדש המרכזי עומד מקדש קטן יותר, אולי לשימושו הפרטי של כוהן או לאל משני. בחצר היה מזבח מוקף בשכבות של אפר ועצמות בעלי חיים: כבשים, עיזים, בקר, היפופוטם וגמל, שככל הנראה הוקרבו ואחר כך נאכלו. עבודות מעבדה מאוחרות יותר על הממצאים זיהו קינמון ששימש לתיבול יין, ארז מיובא לעמודים, ופיגמנט על קירות המקדש.
זהות האנשים שבנו אותו היא החלק שרוב מדריכי הטיולים מכריעים בו מהר מדי. בכלי החרס יש מאפיינים אגאיים וקפריסאיים, ועל בסיסם מכנים את קסילה המרכז הפלשתי הצפוני ביותר שנמצא עד היום, וכך בדרך כלל מתויג האתר. המוזיאון עצמו לא הולך כל כך רחוק. בטקסט שלו זהות התושבים מוגדרת כאחת השאלות המרכזיות שעדיין פתוחות, והוא טוען שתולדות היישוב מורכבות כנראה יותר מתווית אחת: אוכלוסייה מקומית שקלטה צורות וטכנולוגיות מרחבי הים התיכון, ולא אוכלוסייה שהועתקה לכאן ממקום אחר.
מה שרד
מה כאן קרקע עתיקה, ומה נבנה כדי להסביר אותה
המוזיאון ברור בצורה יוצאת דופן לגבי ההבדל, ומבקר שקורא את השלטים לא יתבלבל. התל הוא קרקע אמיתית, והקירות החפורים עליו הם הקירות שנחפרו. הפסיפס שבכיכר הפסיפסים, מבית תפילה שומרוני מהמאה השישית, מוצג באתרו, במקום שבו נמצא, והמוזיאון מסביר שזו מדיניות מכוונת להשאיר במקומם ממצאים שמתגלים בתחומו. נשמר רק כשליש מהרצפה, ויש בה שלוש כתובות ביוונית ובשומרונית. אחת מהן היא נוסחת ברכה נפוצה בבתי כנסת יהודיים, ולפי המוזיאון היא מופיעה כאן לראשונה במבנה שומרוני.
שאר הפסיפסים הובאו ממקומות אחרים, והם מוצגים ולא שרידים במקומם: רצפה שנמצאה בבית גוברין ב-1921, רצפת בית כנסת מטבריה מהמאות השישית עד השמינית עם הקדשה ביוונית לפרוקלוס בן קריספוס, שני לוחות מבית תפילה מוסלמי פרטי ברמלה מהמאה השמינית, ושברים מהכנסייה בסחמתא שבגליל. הלוח השלישי מהמבנה ברמלה, זה עם גומחת התפילה ופסוק מהקוראן, נמצא במוזיאון ישראל בירושלים ולא כאן.
מתחם בית הבד וטחנת הקמח הם שחזורים, והם מוצגים ככאלה. בית הבד מתקופת הברזל בחצר הדרומית משחזר בית בד מהמאות השמינית עד השביעית לפני הספירה מתל בטש, עם אגן ריסוק ושני מכבשי קורה עם משקולות. בית הבד הערבי המסורתי באגף הצפוני משתמש בקורה שהובאה מאכסאל שבגליל, שהמוזיאון מכנה אחת הגדולות שידועות בארץ, ובאגף הדרומי מוצג ציוד הברזל שהחליף אותה מאמצע המאה ה-19 ואילך. טחנת הקמח שלמרגלות התל שוחזרה לפי טחנות המים של צפון הארץ, והמוזיאון מציין מה הטחנות האלה היו מבחינה חברתית: 30 עד 50 ק"ג קמח בשעה, לעומת קילוגרם אחד בלבד בריחיים ידניים, טוחן שלוקח עשירית כשכרו, ותור שתפקד כמפגש של הכפר.
בגן יעל נמצא הפריט הבודד הכי טוב בחוץ. בפסיפס הציפורים מבית גוברין, מהמאה השישית, עולות זמורות גפן מתוך אמפורה לשמונה מדליונים של ציפורים ואיילים, וכתובת ביוונית מציינת את אובודיאנוס, כוהן, כמי ששילם עליו. כשליש ממנו אבד. רשות העתיקות ואונסק"ו שיקמו אותו במסגרת פרויקט רחב יותר.
- מקורי: התל והקירות החפורים בו, ופסיפס בית התפילה השומרוני שהושאר במקום שבו נמצא
- הועבר לכאן: הפסיפסים מבית גוברין, טבריה, רמלה וסחמתא
- משוחזר: בית הבד מתקופת הברזל, לפי בית בד מתל בטש, וטחנת הקמח המונעת במים
- מקוריים בשימוש חוזר בתוך שחזור: קורת בית הבד מאכסאל וציוד הברזל מהמאה ה-19
- משוקם: פסיפס הציפורים, בידי רשות העתיקות עם אונסק"ו
TijsB from Den Haag (The Hague), The Netherlands / CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons
האוספים
שמונה ביתנים, כל אחד נבנה לאוסף שבתוכו
את הבניינים המקוריים תכנן ורנר יוסף ויטקובר, והיום הם מבנים לשימור. כל אחד תוכנן לאוסף שלו, ולכן הם לא דומים זה לזה: הרעיון המוצהר של המוזיאון היה שהמבנה ישקף את הסיפור של מה שבתוכו. הם נחנכו לאורך חצי מאה, בסדר שהמוזיאון מציין: ביתן הזכוכית ב-1959, ביתן קדמן לנומיסמטיקה ב-1962, הביתן לאתנוגרפיה ופולקלור ב-1963, ביתן הקרמיקה ב-1966, מרכז 'האדם ועמלו' ב-1982, ביתן נחושתן ב-1983, ביתן אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות ב-1998, ומרכז רוטשילד ב-2006.
ביתן הקרמיקה הוא המקום שבו התל והאוספים נפגשים. חלק מכלי המנחה והפולחן הנדירים שהוצאו מהמקדשים בראש התל מוצגים שם, כך שאפשר לראות באותו ביקור גם את המתחם החפור בחוץ וגם את הפריטים שיצאו ממנו, וזה בדרך כלל לא אפשרי באתר ישראלי מהתקופה הזאת. ביתן קדמן לנומיסמטיקה עוסק במטבעות, ביתן הזכוכית מציג את האוסף שממנו צמח כל המוזיאון, וביתן נחושתן מוקדש לנחושת ולעיבודה.
ביתן התרבות היהודית והפולקלור שוכן במבנה היסטורי באמצע הפארק, ונפתח מחדש ביוני 2024 אחרי שהמבנה והתצוגות נבנו מחדש. המוזיאון מכנה את אוסף היודאיקה, האתנוגרפיה והפולקלור שבו אחד הגדולים בישראל. הצילום הוא החוזקה השנייה: בית הצילום הוא פרויקט של המחלקה שבונה לקסיקון דיגיטלי של הצילום הישראלי, ותערוכת 'עדות מקומית' השנתית של צילום העיתונות הישראלי מוצגת כאן בכל חורף.
תצוגות נסגרות וזזות כאן יותר מברוב המוזיאונים, כי הביתנים משמשים גם כחללים לביאנלה תל אביב לאומנויות ולעיצוב. בזמן כתיבת שורות אלה עמוד התערוכות של המוזיאון מציין שתצוגת הכתובות סגורה זמנית בגלל הביאנלה, ושגם תצוגת הבולאות בקומה התחתונה של ביתן אלכסנדר סגורה זמנית. בדיקה של העמוד הזה בבוקר הביקור היא ההבדל בין לראות אוסף לבין לקרוא הודעה עליו.
- ביתן הקרמיקה, עם כלי פולחן שנחפרו במקדשי תל קסילה
- ביתן הזכוכית, אוסף ולטר מוזס שלשמו נוסד המוזיאון
- ביתן קדמן לנומיסמטיקה, מטבעות וטביעתם
- ביתן נחושתן, נחושת
- מרכז 'האדם ועמלו', מלאכות עתיקות והכלים שבהם נעשו
- ביתן התרבות היהודית והפולקלור, נפתח מחדש ביוני 2024
- ביתן אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות
- בית הצילום
TijsB from Den Haag (The Hague), The Netherlands / CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons
פלנטריום
פלנטריום לסקי, ולמה הוא לא כלול בכרטיס למוזיאון
הפלנטריום נפתח לציבור במאי 1968 בתרומת הארי וסיידי לסקי משיקגו, ובזכותו לא מעט תלמידים ישראלים ביקרו כאן לפחות פעם אחת. יש בו שני מופעים: 'כוכבים', סיור בשמיים ובמחזור החיים של כוכבים, ו'אסטרונאוט', על האימונים של אסטרונאוטים ועל הציוד שבו נאס"א מאמנת אותם. המוזיאון ממליץ על שניהם מגיל חמש.
זו עסקה נפרדת. כרטיס כניסה רגיל למוזיאון לא כולל את הפלנטריום; המוזיאון מוכר כרטיס משולב של כניסה ופעילות, ומקום לילד בפלנטריום עולה ₪30. שפת ההקרנות היא עברית. הקרנות באנגלית מתקיימות בשבתות ב-13:30, ובשאר הזמנים צריך להזמין מראש עם מספר מינימלי של משתתפים, כך שמשפחה שמגיעה ביום שלישי ומצפה למופע באנגלית לא תקבל אותו.
רוב ההקרנות מרוכזות בסופי שבוע ובחופשות מבית הספר: כמה הקרנות בשבת, אחת ביום חמישי האחרון בחודש ב-17:00, והקרנות נוספות בימי שלישי וחמישי לאורך יולי ואוגוסט. הרשימה המלאה והעדכנית נמצאת בעמוד הפלנטריום באתר המוזיאון, והיא משתנה לפי לוח החופשות של בתי הספר.
פארק MUZA
הפארק בן 90,000 המ"ר שהוריד את הגדרות
השינוי הגדול ביותר כאן מזה עשורים הוא לא תערוכה. פארק MUZA ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל פתח את 50,000 המ"ר הראשונים שלו ב-21 בספטמבר 2023 והושלם ביולי 2024, וכך נוצרו 90,000 מ"ר של שטח ציבורי חינמי, בתקציב שהמוזיאון מעריך ב-74 מיליון שקל. גדרות ההיקף הוסרו, חמישה שערים נפתחו מסביב, ובפארק נמצאים היום הבריכה, בית הבד וטחנת הקמח המשוחזרים, כיכר שעון השמש, הפלנטריום ופזורה של מוצגים ארכיאולוגיים, עם שבילים, צל, ברזיות ושני מבני שירותים.
תוכנית האב שעומדת מאחוריו נבחרה בתחרות בין שבעה משרדים, והיא של קימל אשכולות אדריכלים עם Studio de Lange. השלב הבא הוא מבנה מרכזי שנפרש על פני האתר, שהמוזיאון מתאר כמבנה של כ-7,000 מ"ר שמוסיף כ-4,000 מ"ר של שטח תצוגה, בעלות של כ-120 מיליון שקל, וההערכה היא שיושלם בעוד כארבע שנים. בצד של רחוב חיים לבנון מתוכננת כיכר עירונית שתחבר את הקמפוס לשכונת רמת אביב הירוקה.
המוזיאון אומר במפורש מה הוא רוצה מזה: מקום בין שלושת המוזיאונים המובילים בישראל, ובין חצי מיליון למיליון מבקרים בשנה. שני הנתונים מוצגים במסמכי החידוש כיעדים ולא כספירה, והמוזיאון לא מפרסם לצדם נתון עדכני של מבקרים בשנה. מה שכבר נכון הוא שהפארק החינמי שינה את מי שעובר בשערים, כי תושב צפון תל אביב יכול היום לחצות את השטח בדרך למקום אחר.
זאב שטיין / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס במוזיאון ארץ ישראל
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
ראש תל קסילה
המתחם המקודש החפור בראש התל, שבו נבנו שלושה מקדשים זה על גבי זה מלבני בוץ. בגללו המוזיאון עומד כאן, ומספר מפתיע של מבקרים עוברים בביתנים ולא עולים אליו בכלל.
פסיפס בית התפילה השומרוני
רצפה מהמאה השישית שהושארה באדמה במקום שבו נמצאה, ועליה כתובות ביוונית ובשומרונית. נשמר כשליש ממנה.
פסיפס הציפורים בגן יעל
זמורות גפן שעולות מתוך אמפורה לשמונה מדליונים של ציפורים ואיילים. הפסיפס נעשה בבית גוברין במאה השישית ושוקם בידי רשות העתיקות עם אונסק"ו. הכתובת היוונית מציינת את הכוהן ששילם עליו.
מתחם בית הבד
שלוש טכנולוגיות של הפקת שמן זו לצד זו: בית בד מתקופת הברזל ששוחזר לפי בית בד מתל בטש, בית בד ערבי מסורתי של קורה ובורג שנבנה סביב קורה מאכסאל, והמכונות מברזל שהחליפו אותם מאמצע המאה ה-19.
ביתן הקרמיקה
כאן מוצגים כלי המנחה והפולחן שנחפרו במקדשי קסילה. לראות בכרטיס אחד את המתחם בחוץ ואת מה שהיה בו בפנים זה דבר נדיר.
פלנטריום לסקי
פתוח מאז מאי 1968, ועדיין מציג שני מופעים מתחת לכיפה. צריך לו כרטיס נפרד, והקרנות באנגלית צריך לתאם מראש.
לאורך השנים
מוזיאון ארץ ישראל: ציר הזמן
1945 עד 1946
שני חרסים עם כתובות נמצאים על פני התל. באחד כתוב 'זהב אופיר לבית חורון, שלושים שקלים'.
אוקטובר 1948
בנימין מייזלר (מזר) מתחיל לחפור בתל קסילה, ברישיון שהמוזיאון מכנה רישיון החפירה הראשון שהוציאה מדינת ישראל.
דצמבר 1952
ולטר מוזס מעביר את האוסף שלו לעיר תל אביב, בתנאי שייבנה בשבילו מוזיאון ציבורי.
1955
מוזס מת בפתאומיות, לפני שמשהו נבנה.
1958
המוזיאון נוסד, בשם מוזיאון הארץ.
1959
ביתן הזכוכית, שתכנן ורנר יוסף ויטקובר, הוא הראשון שנחנך.
1962 עד 1966
נפתחים ביתן קדמן לנומיסמטיקה (1962), הביתן לאתנוגרפיה ופולקלור (1963) וביתן הקרמיקה (1966).
מאי 1968
פלנטריום לסקי נפתח, במימון הארי וסיידי לסקי משיקגו.
1971 עד 1974
החפירות של עמיחי מזר חושפות את מתחם המקדשים בראש התל.
1982 עד 1983
נפתחים מרכז 'האדם ועמלו' (1982) וביתן נחושתן (1983), ושם המוזיאון משתנה למוזיאון ארץ ישראל.
1982 עד תחילת שנות ה-90
עמיחי מזר חוזר לעונות חפירה נוספות בתל קסילה.
1998
ביתן אלכסנדר לתולדות הדואר והבולאות נפתח.
2006
מרכז רוטשילד נפתח.
2015
המוזיאון ממותג מחדש כ-MUZA, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.
21 בספטמבר 2023
50,000 המ"ר הראשונים של פארק MUZA ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל נפתחים לציבור, בחינם.
יוני 2024
ביתן התרבות היהודית והפולקלור נפתח מחדש אחרי שהמבנה והתצוגות נבנו מחדש.
יולי 2024
הפארק מושלם, בשטח של 90,000 מ"ר.
מידע מעשי
ביקור במוזיאון ארץ ישראל
איפה
רחוב חיים לבנון 2, רמת אביב, תל אביב 6997501
איזה כרטיס צריך
כאן הסידור הפוך מהרגיל. האתר לא נמצא בתוך פארק גדול יותר שדורש כרטיס: הפארק נמצא בתוכו, והוא חינמי. הליכה בפארק MUZA, בתל, בכיכר הפסיפסים, בגן יעל, בבית הבד ובטחנת הקמח לא עולה כלום בין 8:00 ל-20:00. הכרטיס קונה את הביתנים, התערוכות המתחלפות והפעילויות, ועל הפלנטריום משלמים בנפרד.
שעות פתיחה
- ראשון
- סגורמקור
- שני עד רביעי
- 10:00–16:00מקור
- חמישי
- 10:00–20:00מקור
- שישי
- 10:00–14:00מקור
- שבת
- 10:00–16:00מקור
- ימי שלישי באוגוסט
- פתוח עד 20:00, לפי ההודעה בעמוד הבית של המוזיאוןמקור
- פארק MUZA והשטח הפתוח
- 8:00-20:00 בכל יום, בחינם, דרך חמישה שעריםמקור
- חנות המוזיאון
- א'-ד' 10:00-18:00, ה' 10:00-20:00, ו' 09:30-14:00, שבת 10:00-16:00מקור
דמי כניסה
- מבוגר
- ₪58מקור
- ילדים מתחת לגיל 18
- חינם, אבל קבוצות בכל גיל משלמותמקור
- מבוגר תושב תל אביב
- ₪47 בהצגת תעודה מזההמקור
- סטודנט
- ₪39 בהצגת כרטיס סטודנט בתוקףמקור
- אזרח ותיק
- ₪29 בהצגת תעודת זהות ישראלית בתוקףמקור
- שוטר
- ₪29 בהצגת תעודת זהות ישראלית בתוקףמקור
- חייל
- חינםמקור
- מבקר עם מוגבלות ומלווה
- חינם בהצגת תעודת נכהמקור
- מנוי
- ₪75 עד ₪180מקור
- פלנטריום
- לא כלול בכניסה למוזיאון. מקום לילד עולה ₪30, או שקונים את הכרטיס המשולב של כניסה ופעילותמקור
- הפארק והשטח הפתוח
- חינם. משלמים רק על תערוכות ופעילויותמקור
- חניון
- ₪35 ליום, חינם לבעלי תג נכהמקור
נגישות
טובה בסטנדרטים של מוזיאונים בישראל, עם פער אחד שצריך לומר בכנות. לפי המוזיאון, יש מעליות באולמות, במרכז רוטשילד ובביתן אלכסנדר, כולן עם הכוונה קולית; שתי מעליות במה בחוץ במקומות שיש בהם מדרגות, ברחבת מכונית הכיבוי ובעלייה לגן יעל; שירותים נגישים שמסומנים במפת המוזיאון; בליטות אזהרה מישושיות מנירוסטה ומעקות לאורך מדרגות ומדרכות; כיסא גלגלים להשאלה תמורת תעודה מזהה; רכב חשמלי למבקרים עם קשיי ניידות; וחניה חינם לבעלי תג נכה. הפער הוא התל עצמו, שהעלייה אליו היא טיפוס על גבעה, והמוזיאון לא מפרסם מסלול בלי מדרגות לראש התל, ולכן מי שצריך מסלול כזה כדאי שיתקשר לקו הנגישות לפני שהוא יוצא.
במקום
- לוקרים בחינם בכניסה
- בית הקפה והמסעדה 'ארצי' ליד הכניסה
- חנות המוזיאון
- מדריך קולי למוצגים נבחרים
- מפת המוזיאון להורדה (PDF)
- שני מבני שירותים בפארק, ליד ביתן הפולקלור וליד הפלנטריום
- חניון בתשלום
- רכב חשמלי וכיסא גלגלים להשאלה
הזמנה מראש
הכרטיסים נמכרים באינטרנט דרך עמודי הכרטיסים של המוזיאון עצמו ובקופה בטלפון 03-745-5777. הקרנות באנגלית בפלנטריום, מלבד ההקרנה של שבת ב-13:30, צריך לתאם מראש, והן דורשות מספר מינימלי של משתתפים. ילדים מתחת לגיל 13 חייבים להיות בליווי מבוגר, וכל מבוגר יכול להביא עד שלושה ילדים.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-eretzmuseum.org.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- אל תתכננו את הביקור ליום ראשון. המוזיאון סגור כל יום ראשון, וזה מפתיע מבקרים שרגילים לאתרים ישראליים שנסגרים דווקא בשבת. חמישי, עם סגירה ב-20:00, הוא הערב המאוחר היחיד בשבוע רגיל, ובקיץ מתווספים ימי שלישי באוגוסט.
- קודם היכנסו בלי כרטיס. הפארק והשטח הפתוח חינמיים מ-8:00 עד 20:00 דרך חמישה שערים, והתל, הפסיפסים, בית הבד, טחנת הקמח והבריכה כולם בצד החינמי. קנו כרטיס כשתרצו את הביתנים.
- תקצבו את הפלנטריום בנפרד. הוא לא כלול בכניסה למוזיאון, והקרנות באנגלית, מלבד זו של שבת ב-13:30, צריך לתאם מראש עם מספר מינימלי של משתתפים.
- עלו לתל. הוא במרכז הקמפוס, והוא הסיבה שהמוזיאון נמצא דווקא כאן, ובכל זאת קל לבלות שעתיים במעבר בין ביתנים ולא לעלות אף פעם על הגבעה שהם מסודרים סביבה.
- בדקו את עמוד התערוכות בבוקר הביקור. הביתנים משמשים גם כחללים לביאנלה, ולכן חלקים מהתצוגות הקבועות נסגרים לחודשים: תצוגת הכתובות והקומה התחתונה של ביתן הבולאות מסומנות כרגע כסגורות זמנית.
- אם החניה מטרידה אתכם, בואו ברכבת. תחנת אוניברסיטת תל אביב היא תחנת הרכבת הקרובה, וקווי אוטובוס רבים עוצרים בסמוך; החניון של המוזיאון עולה ₪35 ליום.
המספרים
מוזיאון ארץ ישראל במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| כניסת מבוגר | ₪58 | 2026 | eretzmuseum.org.il |
| שכבות היישוב בתל קסילה | 12 | 2026 | eretzmuseum.org.il |
| ביתני קבע | 8 | 2026 | eretzmuseum.org.il |
| פארק MUZA | 90,000 מ"ר, כניסה חופשית | 2024 | eretzmuseum.org.il |
| תקציב הפארק | 74 מיליון שקל | 2023 | eretzmuseum.org.il |
| המבנה המרכזי המתוכנן | כ-7,000 מ"ר, בעלות של כ-120 מיליון שקל | 2026 | eretzmuseum.org.il |
| גן המוזיאון שנבנה במסגרת החידוש | 9,000 מ"ר | 2026 | eretzmuseum.org.il |
| חניון | ₪35 ליום | 2026 | eretzmuseum.org.il |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בתל אביב-יפו
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
D. Benjamin Miller / CC0 · Wikimedia Commons
מוזיאון
אנו, מוזיאון העם היהודי
המוזיאון שנפתח ב-1978 מתוך החלטה מכוונת לא לאסוף פריטים נפתח מחדש ב-2021, ובמרכזו תנ"ך עברי בן 1,100 שנה.
הרווי ספיר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
שמורת טבע
פארק הירקון
הפארק משתרע על כ-3,800 דונם מכביש גהה ועד הים, והנחל שעל שמו הוא נקרא מוביל היום כ-5% מהמים שזרמו בו לפני שמפעל ירקון-נגב לקח את המעיינות.
Romanhit / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
אתר מוכר
נמל תל אביב
הנמל הראשון בחוף הזה שהופעל בידי יהודים פרק את המטען הראשון שלו, משלוח מלט, ב-19 במאי 1936, פעל עד 25 באוקטובר 1965, ונפתח מחדש כמרחב ציבורי מתחת לדק עץ שהושלם ב-2008.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמיMUZA, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבeretzmuseum.org.ilביקור
שעות הפתיחה לפי יום, טבלת דמי הכניסה המלאה, מחיר החניה, הוראות הגעה ושירותים
- רשמיMUZA, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבeretzmuseum.org.ilאודות MUZA
ההקמה ב-1958, ולטר מוזס, החוזה מדצמבר 1952, מועדי חנוכת הביתנים והאדריכל ורנר יוסף ויטקובר
- רשמיMUZA, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבeretzmuseum.org.ilשטח המוזיאון
תל קסילה, המקדשים והממצאים, הפסיפסים, ואילו מהמיצגים בחוץ הם שחזורים
- רשמיMUZA, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבeretzmuseum.org.ilפארק MUZA ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל
כניסה חופשית, שעות הפתיחה 8:00 עד 20:00, חמשת השערים ומה יש בפארק
- רשמיMUZA, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבeretzmuseum.org.ilחידוש MUZA
הפתיחה ב-21 בספטמבר 2023, התקציב של 74 מיליון שקל, המבנה המרכזי המתוכנן והאדריכלים
- רשמיMUZA, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבeretzmuseum.org.ilפלנטריום
הפתיחה במאי 1968, התרומה של משפחת לסקי, שעות המופעים, השפות והתשלום הנפרד
- רשמיMUZA, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבeretzmuseum.org.ilהסדרי נגישות
מעליות, מעליות במה, כיסא הגלגלים להשאלה, הרכב החשמלי, משטחים מישושיים וחניית נכים
- רשמיMUZA, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבeretzmuseum.org.ilתערוכות
רשימת שמונת ביתני הקבע והסגירות הזמניות הנוכחיות
- רשמיMUZA, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביבeretzmuseum.org.ilעמוד הבית
ההודעה שהמוזיאון פתוח עד 20:00 בימי שלישי באוגוסט
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgמוזיאון ארץ ישראל
תאריך ההקמה ב-1953, תקופת הניהול של זאבי והפסיפס הביזנטי שנפגע, ואף אחד מאלה לא מופיע בהיסטוריה של המוזיאון עצמו
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgתל קסילה
עונות החפירה בהנהגת בנימין מזר ועמיחי מזר, והפרשנות הפלשתית של האתר
- רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.orgתל קסילה
תחילת החפירות באוקטובר 1948, העונות של 1971 עד 1974 ומ-1982 ואילך, ושתים עשרה השכבות
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgחרסי תל קסילה
הממצאים על פני השטח ב-1945 עד 1946 והטקסטים של שני החרסים הכתובים
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgאופיר
אישור עצמאי לנוסח ולתיארוך של כתובת זהב אופיר מהתל הזה
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgא-שייח' מוניס
הכפר שהתרוקן מתושביו במרץ 1948, שעל אדמותיו עומדים המוזיאון ואוניברסיטת תל אביב
מוזיאון ארץ ישראל: שאלות נפוצות
שווה לבקר במוזיאון ארץ ישראל?+
שווה, אם אתם מחפשים את ההיסטוריה החומרית של האזור ולא אמנות, ואם אתם אוהבים ללכת בחוץ בין בניינים. הכוח הוא בשילוב: תל חפור מתקופת הברזל, פסיפסים עתיקים שמוצגים בחוץ, מתקני שמן וקמח משוחזרים, ושמונה אוספים נפרדים, מזכוכית ועד תולדות הדואר. זה לא מתאים למי שרוצה מסלול אחד בבניין אחד בשעה.
מהו תל קסילה, ואפשר ללכת עליו?+
תל קסילה הוא תל היישוב שבמרכז שטח המוזיאון, עם שתים עשרה שכבות ארכיאולוגיות ומתחם של שלושה מקדשים זה על גבי זה בראשו. מותר ללכת עליו, והוא נמצא בחלק החינמי של האתר. החפירות שם החלו באוקטובר 1948, ברישיון שהמוזיאון מתאר כרישיון החפירה הראשון שהוציאה מדינת ישראל.
כמה עולה כרטיס למוזיאון ארץ ישראל?+
לפי המוזיאון, כרטיס למבוגר עולה ₪58, למבוגר תושב תל אביב עם תעודה מזהה ₪47, לסטודנטים ₪39, ולאזרחים ותיקים ושוטרים עם תעודת זהות ישראלית בתוקף ₪29. ילדים מתחת לגיל 18 וחיילים נכנסים בחינם, וכך גם מבקרים עם תעודת נכה והמלווה שלהם, אבל קבוצות בכל גיל משלמות. המחיר למבוגר עומד על ₪58 מאז 1 בינואר 2025.
המוזיאון פתוח ביום ראשון?+
לא. יום ראשון הוא יום הסגירה של המוזיאון. הוא פתוח בימים ב'-ד' 10:00-16:00, ה' 10:00-20:00, ו' 10:00-14:00 ושבת 10:00-16:00, ובאוגוסט מתווספים ערבים בימי שלישי עד 20:00.
הפארק חינמי?+
כן. הכניסה לפארק MUZA ולשטח המוזיאון חינמית, בכל יום מ-8:00 עד 20:00, דרך חמישה שערים מסביב. משלמים רק על התערוכות, הפלנטריום והפעילויות המאורגנות. הפארק הושלם ביולי 2024, בשטח של 90,000 מ"ר.
הפלנטריום כלול בכרטיס למוזיאון?+
לא, משלמים עליו בנפרד. המוזיאון מוכר כרטיס משולב של כניסה ופעילות, ומקום לילד בפלנטריום עולה ₪30. המופעים מתקיימים בעיקר בשבתות ובחופשות מבית הספר, בעברית, עם הקרנה באנגלית בשבת ב-13:30, ומופעים נוספים באנגלית רק בתיאום מראש.
כמה זמן צריך במוזיאון ארץ ישראל?+
כשעתיים עד שלוש שעות מספיקות לתל, למוצגים בחוץ ולשניים או שלושה ביתנים בקצב סביר. כדי לעבור כמו שצריך בכל שמונת הביתנים צריך את רוב היום, והסגירה ב-20:00 ביום חמישי מאפשרת את זה. הליכה רק בפארק החינמי ובתל לוקחת הרבה פחות משעה.
המקום נגיש לכיסאות גלגלים?+
רובו כן. לפי המוזיאון, יש מעליות באולמות, במרכז רוטשילד ובביתן אלכסנדר, שתי מעליות במה בחוץ במקומות שיש בהם מדרגות, שירותים נגישים שמסומנים במפה, בליטות אזהרה מישושיות ומעקות, כיסא גלגלים להשאלה, רכב חשמלי וחניה חינם לבעלי תג נכה. היוצא מן הכלל הוא ראש התל, שהעלייה אליו היא טיפוס, ולא פורסם מסלול בלי מדרגות לפסגה, אז אם זה חשוב לכם, התקשרו קודם לקו הנגישות.
זה אותו מקום כמו אנו או מוזיאון תל אביב לאמנות?+
לא, אלה שלושה מוזיאונים נפרדים. אנו, מוזיאון העם היהודי, נמצא במרחק הליכה קצר בקמפוס אוניברסיטת תל אביב ועוסק בחיים היהודיים בכל העולם; מוזיאון תל אביב לאמנות נמצא במרכז העיר והוא מוזיאון לאמנות. המוזיאון הזה עוסק בארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, מלאכות ותרבות חומרית מקומית, והוא פרוש על קמפוס של גנים ברמת אביב.
איך מגיעים בלי רכב?+
תחנת הרכבת הקרובה היא אוניברסיטת תל אביב, והמוזיאון מפרט קווי אוטובוס של חמישה מפעילים שעוצרים בסמוך, ובהם דן 7, 13, 24, 25, 45 ו-127 ואגד 126, 171, 270 ו-271. בשבת אין רכבות ואין אוטובוסים בקווים סדירים, וכדאי לתכנן סביב זה, כי המוזיאון עצמו פתוח בשבת וסגור בראשון.