ויאולטה בושניאק נ' משרד הפנים מינהל האוכלוסין

פסק-דין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים

עע"ם 10931/08

לפני:

כבוד הנשיא א' גרוניס

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט נ' הנדל

המערערות:

1.ויאולטה בושניאק

2.רשידה ננשבה

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים תל אביב מיום 25.11.2008 בתיק עתמ -001243/08

בשם המערערות:

עו"ד נאור חזות

בשם המשיב:

עו"ד דניאל מארקס

החלטה

השופט נ' הנדל:

1.מערערת 1 עלתה לישראל מאוזבקיסטן בשנת 2002. מערערת 2 (להלן: המערערת), אמה של מערערת 1, היא תושבת אוזבקיסטן. המערערת הגישה בקשה לקבלת מעמד בישראל, על פי "נוהל הטיפול במתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי" (להלן: הנוהל). אחד מתנאי הסף לנוהל הוא שלהורה הקשיש אין ילדים נוספים בחו"ל. ברם למערערת יש בן נוסף, אחיה של מערערת 1, אשר מתגורר אף הוא באוזבקיסטן. אלא שהמערערת טוענת כי בנה חולה, משתכר סכומים נמוכים, ואיננו נמצא אתה בקשר רציף.

בקשותיה של המערערת לקבלת מעמד נדחו על ידי מנכ"ל רשות האוכלוסין, בין היתר בהתאם להמלצת הועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים (להלן: הוועדה). עתירה שהגישה המערערת לבית המשפט המחוזי – נדחתה (עת"מ 1243/08). נקבע שהמערערת לא הוכיחה שבנה, מחמת מחלתו, איננו יכול להשתכר או לטפל בה. כמו כן צוין כי העדר הקשר הרציף בין המערערת לבין בנה, ככל שישנו, איננו רלבנטי. זאת משום שתנאי הסף של הנוהל אינם מתייחסים כלל לטיב היחסים השוררים בין ההורה לילדו הנוסף הנמצא בחו"ל. נקבע גם כי מכלול מצבה של המערערת איננו מהווה טעם הומניטארי מספק, שיצדיק קבלת בקשתה חרף הנוהל.

ביום 24.12.2009 הורה בית משפט זה, לאחר דיון בנוכחות הצדדים, כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה. זאת לאחר שהתקבל חומר רפואי נוסף לגבי מצבו של אחי המערערת 1, כמו גם לגבי מצבו הכלכלי הקשה. ביום 3.8.2010 עדכן המשיב את בית המשפט כי מנכ"ל רשות האוכלוסין החליט שלא להיעתר לבקשתה של המערערת. זאת לאחר שהוועדה שבה ובחנה את עניינה של המערערת, והמליצה שלא להעניק לה מעמד בישראל.

התקיים דיון נוסף בעניין. ביום 6.12.2011 הורה בית משפט זה כי עניינה של המערערת יוחזר פעם נוספת לוועדה. זו תקבל לידיה חומר נוסף שמסרה המערערת, הכולל בין היתר מסמך שמתאר את מצבו הרפואי של הבן ואת העובדה שהוא איננו מסוגל לעזור לאמו באופן כספי ופיזי. ביום 30.3.2012 עדכן המשיב את בית המשפט כי מנכ"ל רשות האוכלוסין החליט ביום 12.2.2012, לאחר דיון נוסף ולאור המלצת הוועדה, שלא להיעתר לבקשת המערערת לקבלת מעמד בישראל.

יצוין כי ביום 22.12.2011, קודם לדיון האחרון של הוועדה, שוחח נציג הקונסוליה הישראלית באוזבקיסטן עם בנה של המערערת. תרשומת השיחה, כפי שנערכה על ידי אותו נציג, צורפה כנספח מס' 1 להודעת העדכון האחרונה של המשיב. עולה מן התרשומת כי בנה של המערערת חולה בצהבת C מאז שנת 2004, והוא מתאשפז לסירוגין בבית חולים לקבלת טיפול רפואי. בשל מחלתו הוא איננו עובד, אלא מתפרנס מכספים שהוא מקבל מאחותו (היא מערערת 1). מצבו הבריאותי והכלכלי מונע ממנו לסייע לאמו.

2.ככלל, אין לבית המשפט עניין לפנות פעם אחר פעם לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים, על מנת שתבדוק עניין פרטני. ברם תכלית הוועדה היא לבחון האם עקב סיבות אנושיות מיוחדות יש טעם לפסוק על פי החריג ולא על פי הנוהל. רוצה לומר: נהיר לנו שנוהל ההורה הקשיש לא חל במקרה דנא, מן הטעם שמערערת 1 אינה בגדר "בת יחידה" – שהרי למערערת יש בן נוסף אשר מתגורר בחו"ל. אולם סבורים אנו שעל הוועדה לשקול את העניין לנוכח נסיבותיו הבריאותיות של האח – דהיינו, המחלה ממנה הוא סובל - אשר גובו במסמכים.

צר לנו לציין את ההשתלשלות הבאה של הדברים: בהחלטה הראשונה של הוועדה, אשר משתרעת על ארבע שורות, צוין כי למערערת "בן החי בחו"ל, יש לו רכוש ומצבו הבריאותי טוב". ההחלטה האחרונה – שניתנה על ידי מנכ"ל רשות האוכלוסין בעקבות הדיון בוועדה – משתרעת אמנם על פני ארבעה עמודים, וכוללת סקירה מלאה של ההליכים ושל נסיבותיהם האישיות של המערערת ובני משפחתה. בעמוד הרביעי צוינה המלצת הוועדה ויו"ר הוועדה: "למבקשת בן נוסף בחו"ל ומשום כך אנחנו ממליצים לסרב לבקשה". בהחלטת מנכ"ל רשות האוכלוסין צוין, על סמך החומר החדש שהוגש, כי "אין באישורים הרפואיים ואישורי ההכנסה של הבן שהוגשו על ידי המבקשת כדי להצדיק חריגה מהוראות נוהל הורה קשיש... החלטתי לקבל את המלצת חברי הוועדה ולסרב הבקשה". אלא שהנמקה זו לוקה בחסר. אין אנו מצפים כי הוועדה או המנכ"ל ינמקו את החלטתם בהיקף שמצופה מבית המשפט. ברם, על רקע הנסיבות, ובהתחשב בהחלטת בית משפט זה כי העניין יישקל בשנית, היה מקום להציג הנמקה ולו בתמצית.

כמובן, בית משפט זה מוסמך להחליט בנסיבות אלו על דעת עצמו האם יש מקום להתערב בהחלטת המנכ"ל בעקבות המלצת הוועדה. אולם, תוך כיבוד הכלל שבית המשפט איננו אמור להחליף את שיקול דעתה של הרשות, ולה המלאכה, נבחרה הדרך של הפניית העניין לבחינה חוזרת בוועדה לנוכח הנסיבות שהתגלו לגבי מצבם של הבן, המערערת ובתה. כיבוד הרשות משמעותו שהרשות תכבד את התפקיד הלא פשוט – מבחינת עומס העבודה וכובד העניינים שעל הפרק – אשר הוטל עליה, ושכולל מתן הנמקה מספקת כדי להבין את שיקוליה ביחס למקרה שהינו בעל מאפיינים לא שגרתיים. בדרך זו תישמר חלוקת התפקידים הראויה בין הרשות לבין הביקורת השיפוטית. דווקא בשל שיקול הדעת הרחב שמוענק לוועדה ולמנכ"ל רשות האוכלוסין, חשוב כי במקרה המתאים יבהיר הגורם המחליט את נימוקיו כאשר אלו אינם מדברים בעד עצמם.

3.בנסיבות אלו, אנו קובעים כי עניינה של המערערת יובא פעם נוספת בפני הוועדה על מנת שתקבל החלטה מנומקת בתוך שישים יום מהיום. המשיב ימסור הודעת עדכון בתוך חמישה עשר יום לאחר שהוועדה תחליט בעניין.

ניתנה היום, ח' אלול התשע"ב (26.8.2012).