שולמית הלוי ואח' נ' עיריית אשדוד ואח'

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה

1.ערעור המערערים נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט נ. הנדל) אשר דחה את עתירתם המינהלית כנגד המשיבים. תכלית הסעדים באותה עתירה נועדה להורות למשיבים לבטל היתר שנתנו ליזמים להעמיד שולחנות וכסאות בשטח ציבורי במקום שולחנות וכסאות שהוצבו שם על ידי המערערים, ולדרוש מראש העיריה להתיר למערערים להציב שולחנות וכסאות באותו שטח.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה ממספר טעמים: עתירה קודמת לסעדים אלה שהוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק נדחתה (בג"צ 6057/97 מיום 5.11.98). התשתית העובדתית הנוגעת לעתירה מתייחסת לאירועים משנת 1997, ולפיכך חל על העתירה שיהוי כבד; כן ציין בית המשפט כי בכל מקרה רשאים המערערים להגיש בקשה להיתר מדי שנה – דבר שלא עשו.

2.המערערים חזרו בפנינו על עיקרי הטיעונים שהעלו בערכאה דלמטה. לא מצאנו ממש בנימוקי הערעור שהעלו. עם זאת, ולפנים משורת הדין, ראינו לאפשר למערערים במסגרת הדיון שבפנינו, לפתוח בהליך בקשה להיתר להצבת שולחנות וכסאות בשטח שבמחלוקת.

3.ביום 22.10.04 התבשרנו על ידי המשיבים כי המערערים אכן הגישו בקשה להיתר, ובקשתם נענתה. בכך, עניינם העיקרי של המערערים בא על סיפוקו, וערעורם נתייתר.

לאור האמור, אנו דוחים את הערעור. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י' בכסלו תשס"ה (23.11.04).