אלוש מסעודה ואח' נ' משרד הפנים

פסק-דין

שמענו בהרחבה את טיעוני הצדדים. על-פי עמדת המדינה בתגובתה מיום 29.5.13, המערערת 1 קשישה ניצולת שואה, קיבלה לראשונה היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד ביום 14.2.11. היתר זה היה אמור להיות בתוקף עד ליום 28.2.13. עוד צויין כי המערערת 1 לא הגישה בקשה להארכת ההיתר. בינתיים הוכנסה המערערת 1 למוסד סיעודי החל מיום 1.2.12, ומאז הטענה היא שלא הייתה זכאית להעסיק עובד זר על פי נהלי משרד הפנים שכן תוקף ההיתר פקע. מאחר שמסתבר שהמערערת 1 הייתה נתונה במצוקה קשה מאז נותקה מהמטפלת הסיעודית - העותרת 2, שטיפלה בה במסירות ודאגה, אנו סבורים שראוי להיעתר לבקשת בא כוח המערערות ולאפשר לו להגיש בקשה מטעם המערערת 1 לקבלת היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד (בהתחשב בתקלה לפיה לא הוגשה בקשה להארכה מטעם המערערת 1 כפי שציינה המשיבה בתגובתה). במידה שלא תוגש בקשה כאמור תוך 10 ימים או שלא יתקבל היתר כאמור תוך 60 יום מקבלת הבקשה לאחר דיון בה הסכים בא כוח המערערות כי המערערת 2 תעזוב את הארץ מיד לאחר מכן.

כפוף לאמור הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ז בתמוז תשע"ג (25.6.13).