מדינת ישראל משרד הפנים נ' היילו טייגסט ואח'

פסק-דין

מבלי שפסק הדין שניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים בערעור הנ"ל יהווה תקדים לשאלת נטל ההוכחה וכמות הראיות הנדרשות להוכחת נתינות אריתראית, מוסכם בזה כדלהלן:

אין בפסק הדין הנ"ל כדי לחסום דרכה של המדינה ליתן כנגד המשיב 1 צו הרחקה לאתיופיה או למדינה שלישית אחרת (שתיהן יקראו להלן: המדינה האחרת), ככל שלא צפויה למשיב סכנה במדינה האחרת.

למשיב תינתן על ידי המדינה הודעה מראש של 30 יום על כך. ההודעה תשלח לבא כוח המשיב.

במקרה של מתן צו הרחקה כאמור, רשאים המשיבים לפנות לערכאה המוסמכת בטענה כי קיימת מניעה להרחקה למדינה האחרת, לרבות כי יאונה רע למשיבים במדינה האחרת. עד להוצאת צו ההרחקה או להחלטת הערכאה המוסמכת תחול על המשיבים הוראת סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, ומבלי שהדבר יהווה הודאה והכרה מצד המדינה בנתינותם האריתראית של המשיבים.

ניתן היום, ה' בתמוז התשע"ב (25.6.2012).