רס"ר אלה להמן נ' איריס לוונצ'וק ואח'

פסק-דין

שמענו את טענות באי כוח הצדדים בדיון שנערך בפנינו. לנוכח העובדה שהמערערת ממלאת את התפקיד שאותו מילאה משיבה 1 בעבר (להלן: המשיבה) במשטרה במשך תקופה של כשלוש שנים וחצי, והעובדה שאף נציבת קבילות השוטרים סבורה שאין להתערב בעבודת המערערת – ובכל מקרה ראו גם סעיף 98 לפקודת המשטרה – דעתנו היא כי יש לקבל את הערעור.

בהתאם לכך המלצנו למשיבה לקבל את הערעור. יצוין כי המדינה (משיבים 2-4) סבורה הייתה מלכתחילה כי יש לקבל את הערעור על פי דין מהנימוקים שפורטו. לאחר הפסקה באת כוח המשיבה הודיעה כי ישנה הסכמה לקבלת הערעור.

אשר ליחסים שבין המדינה לבין המשיבה, באת כוח המדינה (משיבים 4-2) הודיעה כי כל עוד המשיבה תשמש כחוקרת בימ"ר נגב – תפקידה החדש – היא תשובץ לעבודה במשמרת א' בלבד, ללא כוננויות וללא תורנויות. בצד זאת, יובהר כי היא תידרש להשתתף במבצעים יחידתיים או בתגבורים בשעות חירום, בהתאם לצרכי המערכת, ככל שוטר או שוטרת אחרים במשטרת ישראל.

התוצאה היא כי הערעור מתקבל. פסק הדין של בית המשפט המחוזי מבוטל והעתירה שהוגשה שם נדחית. אין צו להוצאות בהליך זה. ההוצאות שנפסקו בהליך קמא עומדות בתוקף.

ניתן היום, י"ז בטבת התשע"ח (4.1.2018).