עו"ד סלים גרייב נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון ואח'

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. בתיק שלפנינו נוצר סבך מסוים. המערער מבקש להקים מיזם של דיור מוגן בחלקה שבבעלותו. דא עקא שהתכנית הרלבנטית כוללת חלקות נוספות, וההחלטות התכנוניות טעונות איחוד וחלוקה, חרף "עצמאותה" של חלקת המערער במובן הקנייני, דבר המאריך את לוח הזמנים למימוש משאלתו. בית המשפט קמא דחה את טענות המערער לעניין הפרדתו מכלל החלקות. מכאן הערעור שלפנינו. טענה נוספת בפי המערער כרוכה בחיץ שצ"פ שבין חלקתו לחלקות מגורים, שלגביו נקבע בתשריט חיץ צפוני בשונה – כנאמר – מהחלטת הועדה המחוזית.

ב. יש להצטער בכל מקרה על כך, שבנסיבות בהן עסקינן באיחוד וחלוקה אשר מטבעם נמשכים זמן רב, לא הוגשה עד היום תכנית מפורטת לכך, אם על-ידי הועדה המקומית או על-ידי מי מן הנוגעים בדבר. ואולם, איננו רואים מנוס מאי היעתרות לערעור במובן זה שאין ניתן להפריד, לצורך ההליך התכנוני, בין חלקת המערער לחלקות האחרות. לעומת זאת דומה – בלא שניטע מסמרות לגבי התוצאה – כי יש ממש בצורך להבהיר את עניין השצ"פ כאמור, ועל כן בנושא זה יוחזר הדיון לועדה המחוזית, שתשמע את המערער ובעלי חלקות רלבנטיות אחרות, ותבהיר נושא זה בהחלטה משלימה.

ג. נוכל להבין ללב המערער באשר לאורך ההליכים שיידרשו כדי לממש את חזונו לעניין הדיור המוגן. כל שנוכל הוא להציע ולקוות. כי הועדה המקומית תחיש הכנת תכנית, וכי זו תידון באופן מזורז ככל הניתן, במאמץ מיוחד של הרשויות.

ד. הערעור מתקבל בנושא השצ"פ כאמור בלבד, ונדחה ביתר חלקיו, בנתון להערתנו שבסיפא. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד באדר ב התשע"ד (26.3.2014).