הילל דוד ואח' נ' מדינת ישראל ­– משרד הבינוי והשיכון

פסק-דין

הערעור נסב על זכותם הנטענת של המערערים למעמד של "דייר ממשיך" בדיור ציבורי שבו הייתה אמם של המערערים דיירת.

בית המשפט המחוזי קבע על בסיס מכלול הראיות שהוצג כי לא התקיימו במערערים תנאי הזכאות מבחינת משך התקופה של מגורים בדירה.

יש להודות: הדעת אינה נוחה ויש להתריע על כך שלא קיימת הקפדה מספקת בכל הנוגע לכך שדיירים יוחתמו על דוחות מעגל רק בשפה שבה הם שולטים במידה מספקת. ציפייתנו היא שייעשו מרב המאמצים להבהרת הנהלים בעניין.

אולם, במקרה זה קיים מכלול ראייתי עצמאי התומך בכך שלא התקיימה דרישת המגורים בתקופה הנדרשת (לרבות דו"חות מעגל מדירה של הורי המערערת שבהם צוינו בני המשפחה כבני בית – בתקופה שביחס אליה נטען למגורים בדירה מושא ההליך דנן).

סוף דבר: ניתן להבין ללבם של המערערים, אך בתנאי הזכאות הם לא עמדו.

הערעור נדחה איפוא. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד בחשון התשפ"א (11.11.2020).