יגאל מוגרבי ואח' נ' עיריית תל אביב-יפו ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה נ' הנדל:

מונחים לפנינו שני ערעורים. המערערים בעע"מ 8661/20 (להלן: המערערים) משיגים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת"מ 31187-05-15, כב' השופטת העמיתה י' שטופמן). בפסק הדין נדחתה עתירתם נגד סירובן של המשיבות – עיריית תל אביב-יפו, הוועדה המקומית לתכנון ובניה ורשות מקרקעי ישראל – לשלם להם פיצויים בהתאם לסעיף 196 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ביחס לזכויותיהם בחלקות שונות. הערעור הנוסף, עע"מ 285/21, שהוגש מטעם העירייה והוועדה המקומית, מופנה נגד אי-פסיקת הוצאות ושכר טרחה בהליך קמא.

שמענו את טענות הצדדים בהרחבה. המערערים העלו טענות שונות, אך די לומר כי לא מצאנו מענה משכנע לטענה לפיו סעיף 196 לחוק התכנון והבנייה אינו חל, הואיל ולא מדובר במקרקעין שהופקעו ללא תשלום פיצויים. בעניין זה ניתן להסתמך על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (שחלות על ערעור זה), דהיינו לא נפלה ביחס לכך טעות בממצא עובדתי, משפטי, ואף לא בקשר ביניהם. על כן יש לדחות את הערעור מטעם המערערים.

אשר לערעור שהגישו העירייה והוועדה המקומית, שעניינו אי פסיקת הוצאות בהליך קמא: תוצאה זו לא נומקה בידי בית משפט קמא, ולא ברורה הסיבה לכך. בנסיבות העניין, לרבות היקף התיק בהליך קמא – החלטנו לקבל ערעור זה, ולחייב את המערערים לשלם שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט לעירייה ולוועדה (יחד) בגין ההליך קמא בסך כולל של 18,000 ש"ח.

אין צו להוצאות בשני ערעורים אלה.

ניתן היום, ב' באדר א התשפ"ב (3.2.2022).