אורי אדוני נ' הועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור

פסק-דין

המערער מלין על כך שהתנגדותו לתכנית מועדפת לדיור ביישוב אבו גוש (תמ"ל/1065; להלן: התכנית) לא התקבלה באופן ששתי חלקות קרקע שבבעלותו (חלקות 18 ו-21 בגוש 29545; להלן: החלקות) ביישוב לא תצורפנה לתכנית.

בפי המערער טענות מלאות כרימון אשר נדחו על ידי בית המשפט המחוזי. ביניהן: שהחוקר אשר מונה על ידי יו"ר הוועדה הארצית לתכנון ולבניה (להלן: החוקר ו- הוועדה בהתאמה) לשמיעת התנגדויות לתכנית לא התייחס לטענותיו המרכזיות של המערער; שהוועדה לא דנה בטענות המערער ונתנה החלטה בלתי מנומקת ושגויה; שבית המשפט המחוזי ביכר את עמדת המשיבה על פני עמדתו, זאת בהתבסס על טעויות שבעובדה וטעויות שבדין; שבית המשפט אימץ את החלטת הוועדה שלא ראתה הצדקה לסטות מגבולות תכנית המתאר, למרות שהוועדה לא שקלה את הנושא ביחס לחלקות באופן ספציפי; שבית המשפט אימץ שלא כהלכה את הקביעה המוטעית של החוקר שהתכנית לא כוללת קרקע פרטית כדוגמת החלקות שהן כאמור בבעלות הפרטית של המערער; שהוועדה לא העדיפה את תכניתו החלופית של המערער על פני התכנית.

לאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים ולאחר שמיעת טיעוניהם בעל-פה לפנינו, הגענו כלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. זאת אנו עושים בהתאם לסמכות הנתונה לנו בתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

נוסיף רק ונאמר כי כמו שהתרשם בית המשפט המחוזי, גם אנו התרשמנו כי התנגדותו של המערער נבדקה באופן מקצועי ומקיף על ידי החוקר. המלצות החוקר היו מנומקות והן הוצגו ונדונו לפני וועדת המשנה להתנגדויות ולפני מליאת הוועדה שראו לאמצן.

המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך של 15,000 ש"ח.

ניתן היום, ג' בשבט התש"ף (29.1.2020).