בוכרי עבדאללה אדם ואח' נ' משרד הפנים - מדינת ישראל

פסק-דין

מוסכם על הצדדים כי ההליך התייתר סמוך לאחר הגשתו, ובהסכמתם הוא נמחק בזאת.

המערערים טוענים כי יש לחייב את המשיב בהוצאותיהם, אך לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ושקלתי בדבר סבורני כי אין מקום לחייב את המשיב בהוצאות.

לא ניתן להתעלם מכך שטרם הגשת העתירה, ביום 17.12.2014, התפרסם ברשומות החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), תשע"ה-2014, אשר על פיו ממילא נדרש המשיב לבדוק מחדש את עניינם של המערערים. מן האמור בעתירה עולה כי המערערים היו ערים לתיקון החקיקה האמור ובחרו להגיש את הערעור למרות זאת, ולו למען הזהירות (וראו גם החלטת כב' השופט י' עמית מיום 3.2.2015 בבקשת המערערים למתן סעד זמני), ואיני סבורה כי בחירתם זו מצדיקה חיוב בהוצאות. כן ראיתי ליתן משקל לכך שגם לטענת המערערים ביום 4.1.2015 הודע להם כי עניינם ישוב וייבחן, ולמרות זאת לא ביקשו סמוך לאחר אותו מועד לחזור בהם מן ההליך, כך שהמשיב נדרש להגיש תגובה מטעמו לבקשתם למתן סעד ארעי. בהתחשב באמור ובנסיבות העניין בכללותן, איני רואה כאמור לחייב את המשיב בהוצאות המערערים.

ניתן היום, ח' באלול התשע"ה (23.8.2015).