מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה מרים חנה אמיתי ז"ל ו-5 אח' ואח'

פסק-דין

בהמשך להחלטתי מיום 31.1.2017 ולהחלטתי מיום 12.2.2017, נערך בפני היום דיון במסגרתו הוצגה בפניי הראיה מושא בקשת התובעים (המשיבים 1) בתביעתם המתנהלת בבית המשפט המחוזי בירושלים. המדובר בפרוטוקול הדיון אשר פסק הדין שניתן בו נמסר לתובעים.

עיינתי בפרוטוקול במסגרת ההסכמה הדיונית לקיים את הדיון כאילו הוצאה תעודת חיסיון על פי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971. נחה דעתי כי אכן אין מקום לחשיפת הפרוטוקול וכי לא יהא בו כדי לקדם את עניינם של המשיבים. מה עוד, שלמשיבים נמסרה פרפרזה. בהקשר זה אפנה להחלטתי בבש"א 605/12 קובירקיאן נ' רשות שדות התעופה (25.7.2012), שם הפניתי לפירוט השיקולים השונים הצריכים לעניין, ברוח החלטתו של כבוד השופט רובינשטיין בבש"א 6703/06 כיאט נ' רשות שדות התעופה (28.11.2006). לא אחזור על הדברים שנאמרו בהחלטתי דלעיל, ואפנה לפסקה 5 שמסבירה מדוע אין לקבל את טענת ב"כ התובעים כי יש למסור הפרוטוקול לשופט היושב על מדין בתביעה האזרחית.

אשר על כן, הערעור מתקבל.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' באייר התשע"ז (16.5.2017), בנוכחות הצדדים.