עוזי קרן נ' בנק המזרחי ואח'

פסק-דין

ערעורים על החלטות רשם בית המשפט העליון (הרשם ע' שחם) שלא לפסול עצמו מלדון בבקשות לפטור מאגרה ומערבון ברע"א 8985/03, בע"א 9146/03 ובע"א 9909/03. אני מורה בזאת על איחוד שני ערעורי הפסלות, ודן בהם במאוחד.

1.המערער (בשני הערעורים) מרבה בניהול הליכים בפני בית משפט זה. במסגרת זו, הגיש בקשות לפטור מאגרת בית משפט בשני ערעורים שהגיש (ע"א 9146/03 וע"א 9909/03) וכן בקשה לפטור מהפקדת ערבון בבקשה נוספת שהגיש למתן רשות לערער (רע"א 8985/03). הבקשות כולן נדונו על-ידי רשם בית המשפט העליון (הרשם ע' שחם), ונדחו, בהעדר עילה ממשית, כפי שנדרש לפי תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987. יחד עם זאת הפחית הרשם מן האגרות, והעמידן על סך 800 ₪ (ברע"א 9146/03) ועל סך 500 ₪ (ברע"א 9909/03). משלא שולמו האגרות (המופחתות) ולא הופקד הערבון, נמחקו בינתיים שלושת ההליכים.

2.בד בבד, הגיש המערער בקשות לפסול את הרשם מלדון בבקשות האמורות לפטור. הרשם קבע (בהחלטותיו מיום 27.10.2003 ומיום 14.1.2004), כי הבקשות אינן מגלות כל עילה לפסילה. תחת זאת, היה על המערער להגיש ערעור על החלטות הרשם בדרך ובמועד הקבועים בדין. על החלטות אלה הוגשו הערעורים שלפניי. המערער טוען כי טעה הרשם כאשר דחה את בקשותיו לפטור. לטענתו, היה על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי הקשה.

3.לאחר שעיינתי בטענות המערער ובחומר המונח לפניי, נחה דעתי כי דין הערעורים להידחות. כאמור בהחלטות הרשם, אין טענות המערער מעלות כל עילה לפסלות, שכן מדובר בטענות נגד החלטות דיוניות (ע"א 2949/96 כלל חברה לביטוח נ' אדיב (לא פורסם), ע"א 4487/99 מחמד כאמל אלקורד נ' ועד עדת הספרדים (לא פורסם)). על כן, המקום המתאים להעלאת טענות המערער היה במסגרת הליך ערעור על החלטת הרשם (ע"א 4552/00 אטשטיין נ' גמזו (לא פורסם)).

הערעורים נדחים.

ניתן היום, א' בניסן התשס"ד (23.3.2004).