בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' תמר מאור ואח'

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' שידלובסקי-אור) מיום 30.10.2007 בה"פ 1105/02, ה"פ 1111/02 וה"פ 1128/02 שהדיון בהן אוחד וכן על החלטת ביניים שנתן בית המשפט המחוזי ביום 4.4.2005 בעניין קבלת ראיה שביקש המערער להגיש.

הפרשה נשוא הערעור נסובה על דירת מגורים, דירה 7 בחלקה 77 גוש 30114, ברחוב וולטר אבלס 6 בירושלים (להלן: הדירה). הדירה נבנתה כחלק מפרויקט אשר מומן בהלוואה מהמערער לטובתו נרשם שיעבוד על הפרויקט. בשלב מסוים רכשה חברת עדן גולן (עסקים 1989) (להלן: חברת עדן), שבבעלות המשיב 2, את הזכויות בפרויקט. המשיבה 1, היא בת זוגו לחיים של המשיב 2, רכשה את הדירה מחברת עדן. מבלי להידרש למכלול טענות הצדדים אציין, על קצה המזלג, כי המערער טוען כי במסגרת מארג היחסים בינו, בין המשיב 4, מינהל מקרקעי ישראל, ובין המשיבים 1 ו-2, הייתה התחייבות כי תירשם משכנתא לטובתו על הדירה ברגע שיועברו הזכויות בה לידי המשיבה 1. מה שארע בפועל הוא כי הדירה הועברה על ידי המשיב 4 לידי המשיבה 1 כשהיא נקייה מכול התחייבות או שיעבוד. בשלב מסוים וכנראה לפני העברת הזכויות בדירה לידי המשיבה 2 התחייבה היא כלפי המשיב 3, אחיו של המשיב 2, לשעבד לטובתו את זכויותיה בדירה כשיעבוד ראשון ושיעבוד כאמור נרשם אכן ברשם המשכונות. לאחר מכן ניתנה התחייבות נוספת מצד המשיבה 1 למערער כי ירשם שיעבוד לטובתו כאשר הצדדים חלוקים על השאלה האם דובר על הדירה דנן או על נכס אחר.

עיקר המחלוקת בין הצדדים סבה על השלב בו הועברה הדירה למשיבה 1 כשהיא נקייה משעבוד. לטענת המערער נעשה הדבר שלא כדין ומתוך התרשלות של המשיב 4 מאחר ולא ניתנה הסכמתו לביטול ההתחייבות לרישום משכנתא לטובתו. מנגד טוענים המשיבים כי הסכמת המערער אכן ניתנה ומכאן שההעברה הייתה כדין. יובהר, כי מסמך ההסכמה הנטען של המערער אינו מצוי בידי מי מהמשיבים, ואלו ביקשו ללמוד על קיומו בדרכים עקיפות ובעיקר מעצם הסכמתו של המשיב 4 להעביר את הדירה על שם המשיבה 1 כשהיא נקייה משעבוד.

שוב, מבלי להידרש לפרטי הפרטים יצוין כי בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיבים בעניין וקבע כי ממכלול הנסיבות, כמו גם לאור החזקה של תקינות המעשה המינהלי העומדת למשיב 4, יש להניח כי ניתנה הסכמת המערער אף שזו נעלמה בדרך עלומה כלשהי. משכך, נקבע כי כל שיש בידי המערער הינה זכות שעבוד בעדיפות שנייה לשעבוד הקיים לטובת המשיב 3 כאמור.

במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי ביקש המערער להגיש, כתמיכה בעמדתו, תרשומות פנימיות שניהלו עובדי המשיב 4 בעניין הדירה ושהגיעו לידיו עת עיין הוא בתיק הטיפול של המשיב 4 (להלן: התרשומות הפנימיות). המשיב 4 התנגד להגשת ראיות אלו ובית המשפט המחוזי אסר את הצגתן בהחלטה מיום 4.4.2005.

מכאן הערעור שבפנינו בגדרו ביקש המערער להשיג גם על ההחלטה שלא לאפשר לו את הצגת התרשומות הפנימיות, ולצרפן במסגרת הערעור.

ביום 17.11.2008 נתקיים דיון בערעור בפנינו ובגדרו הסכים המשיב 4, לאור נסיבות העניין ומשהתרשומות הפנימיות מצויות כבר בידי המערער, להסיר את התנגדותו לקבלת הראייה. זאת, תוך הבהרה כי הסכמה זו הינה בנסיבות מקרה זה בלבד, שכן כעניין של מדיניות סבור הוא כי אין לחשוף תרשומות ממין זה. לפיכך, החלטה ברוח זו ניתנה על ידינו ובה נתבקשה גם התייחסות הצדדים לקבלת הראיה על תוצאות פסק הדין בערעור.

לאחר שקיבלנו את תגובות הצדדים ועיינו בדבר, הגענו למסקנה כי בירורה של ראיה זו והשלכתה על התוצאה הראויה בפרשה דנן, מוטב כי תתבצע בפני הערכאה הדיונית. משכך, אין מקום בשלב זה להתייחס אף לשאר הטענות שהעלה המערער בגדר הערעור ואיננו קובעים דבר באשר להן.

יובהר, כי אין בהחלטה זו כדי לומר דבר לעניין טיב הראיה גופה. עוד יובהר כי אין בהחלטה זו גם כדי לומר דבר לעניין עצם קבלת ראיות ממין ראיה זו במקרים אחרים באשר כאמור, הראיה נתקבלה, בנסיבות העניין, רק בשל הסכמת המשיב 4 לקבלתה.

לפיכך, אנו מורים על החזרת העניין לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר יבחן את הראיה החדשה שצורפה לתיק והשלכתה על הפרשה הנידונה.

המשנה לנשיאה א' ריבלין: אני מסכים.

המשנה לנשיאה

השופט ח' מלצר:

אני מסכים.

לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן.

ניתן היום, י"ט בטבת התשס"ט (15.1.2009).