עו"ד איתן ארז נ' נוימן ברזל 1974 בע"מ

פסק-דין

1.ענייננו בתביעת מפרק החברות כנגד המשיבה 1 (להלן: המשיבה), בטענה שהחברות בפירוק ביצעו העדפת נושים בכך ששילמו למשיבה חוב בסך של כ-2.7 מיליון ש"ח בסמוך להליך הפירוק.

בית המשפט קמא דחה את התביעה לאחר שמצא כי הליכים קודמים שהתנהלו בין המפרק לבין אחרים, אינם מחייבים את המשיבה שלא היתה צד להליכים; כי לא הונחה כל תשתית ראייתית לטענת המפרק; וכי התביעה כנגד המשיבה התיישנה.

על כך נסב הערעור שבפנינו, בו חזר המערער על טענותיו בבית משפט קמא.

2.לאחר שעיינו בחומר שבפנינו ושמענו טיעוני הצדדים, מצאנו כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא, ואנו מאמצים אותו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד-1984. למעלה מן הצורך נאמר כי התשתית הראייתית שהובאה על ידי המפרק, ושיכול היה המפרק להביא, רחוקה עד מאד להוכיח טענתו החמורה כי שולמו למשיבה כספים לא מתועדים על ידי החברות. לא למותר לציין כי החוב בספריה של המשיבה הוכר על ידי רשויות המס כחוב אבוד.

עוד נציין, מבלי להביע דעה נחרצת בסוגיית ההתיישנות, כי המפרק הגיש תביעתו למעלה משבע שנים לאחר שהיה בידו דו"ח רואה חשבון בו הועלתה ההשערה כי החברות שילמו למשיבה. מכאן שהמפרק פעל בשיהוי ניכר, אם לא לאחר תקופת ההתיישנות.

3.אשר על כן, הערעור נדחה. המפרק ישא בהוצאות המשיבה בסך 20,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ב בחשון התשע"ז (23.11.2016).