אלון גורן נ' איריס שטגמן-גורן

פסק-דין

1.הסכסוך שלפנינו חרג מכל פרופורציה ביחס להיקפו האמיתי.

ענייננו בנכס קטן (משרד) שבבעלות שני הצדדים, ואשר על פי החומר שלפנינו, מושכר באופן חד-צדדי על ידי המשיבה, אשר נוהגת במשרד מנהג בעלים יחיד, מבלי לשתף את המערער בהכנסות ומבלי לדווח לו על אודות ההכנסות מדמי השכירות. בית משפט קמא פסק למערער אך חלק מהסכום שנתבע על ידו כחלקו בדמי השכירות, לרבות דמי השכירות הראויים, ומכאן הערעור שלפנינו.

במהלך הדיון, הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

2.לאחר שעיינו בחומר שלפנינו ושמענו את טענות הצדדים, אנו מחייבים את המשיבה לשלם למערער, בנוסף לסכום שנפסק לזכותו בבית המשפט קמא, הסך של 40,000 ₪ (ארבעים אלף), כסכום המכסה את החלק המגיע למערער מדמי שכירות הנכס עד ליום 31.12.2018.

3.בשל הסעדים שנדרשו על ידי המערער בכתב תביעתו, נושא פירוק השיתוף בנכס הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי, על אף שברגיל, תביעה לפירוק שיתוף נדונה בבית משפט שלום. חזקה על בית המשפט המחוזי כי ישלים בהקדם את פירוק השיתוף בנכס, מה שיכול לחסוך התדיינויות נוספות בין הצדדים בערכאות השונות.

מכל מקום, על מנת למנוע התדיינויות בעתיד, ובהסכמת המשיבה, החל מיום 1.1.2019 ועד לפירוק השיתוף בין הצדדים, יעבור הנכס לניהולו של המערער, שחזקה עליו כי לא יקפח את המשיבה בחלקה בהכנסות מהנכס.

4.המשיבה תישא בהוצאות המשיב בסכום מופחת של 5,000 ₪ בלבד, וזאת לפנים משורת הדין, בהתחשב בהתנהלותה הדיונית שחרגה עד מאוד מהמקובל.

הסכומים שהושתו על המשיבה לפי סעיפים 2 ו-4 לעיל, ישולמו על ידה בדרך של קיזוז מחלקה בסכום לו תהא זכאית בעקבות פירוק השיתוף בנכס.

ניתן היום, ה' בטבת התשע"ט (13.12.2018).