מובילי הורדים בע"מ נ' מדינת ישראל

פסק-דין

בתאריך 10.5.2021 הורשעו מאמון דריג'את (אבו רביעה) (להלן: הנאשם), וחברת מובילי עין בוקק בע"מ (להלן ביחד: הנאשמים), בשורה של עבירות, ובהן עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון) ועבירות הונאת נושים, לפי סעיף 439 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במסגרת כתב האישום שהוגש נגדם התבקש גם חילוטו של רכוש בהתאם לסעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון. רכוש זה כלל בין היתר שלושה אוטובוסים הרשומים על שם המערערת.

כלי הרכב שוחררו לחזקת המערערת כנגד הפקדת סכום שנקבע. לאחר הרשעת הנאשמים, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הבכירה מ' ברנט) דן בטענות המערערת שלפיהן, בין היתר, הבעלות בכלי הרכב מעולם לא הועברה אל הנאשמים, ומשכך יש להורות על השבת הכספים שהופקדו לידיה. בהחלטה מפורטת ומנומקת קבע בית המשפט כי לא עלה בידי המערערת להראות כי ההסכמים בינה לבין הנאשמים הם הסכמי השכרה מסוג "ליסינג תפעולי", וכי במסגרתם הבעלות בכלי הרכב עדיין נתונה למערערת. בית המשפט הוסיף ועמד גם על הקשיים בהיבט תום ליבה של המערערת. עוד נקבע כי לא עלה בידי המערערת להוכיח כי הרכוש שימש את הנאשמים במסגרת הונאת נושיו של הנאשם ללא ידיעתה. לפיכך הורה בית המשפט על חילוט הסכום שהופקד חלף כלי הרכב. על כך נסוב הערעור שלפנינו.

המערערת חולקת על קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט המחוזי בהיבטים השונים להם הוא נדרש, בעוד שהמשיבה סבורה כי יש להותיר את פסק הדין על כנו מטעמיו.

לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, מצאנו כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט, ואלה תומכים במסקנה המשפטית שאין בה טעות שבחוק.

אנו דוחים אפוא את הערעור בגדר תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך 8000 ש"ח.

ניתן היום, ט"ו באלול התשפ"ב (11.9.2022).