צובחי מנאע ו-3 אח' נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל

פסק-דין

הערעור שלפנינו הוא "גלגול שני" של תביעת המערערים לתשלום פיצויי הפקעה, לאחר שהעניין הוחזר לבית המשפט המחוזי, על פי פסק דינו של בית משפט זה בע"א 3015/06 מדינת ישראל נ' פנינה פינקלשטיין ואח' (לא פורסם, 9.12.2008).

בית המשפט המחוזי פעל על-פי הנחיות בית המשפט העליון ופסק את גובה פיצויי ההפקעה, ואף הוסיף על גובה הפיצוי נוכח פסק דין אחר שניתן לגבי חלקות סמוכות. בנסיבות אלה, איננו רואים לקבל את ערעור המערערים הנסב על גובה הפיצוי ואנו מאמצים את פסק דינו של בית משפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

למעלה מן הצורך נציין כי לא מצאנו ממש בטענת המערערים כי בית משפט קמא התעלם מטענתם להפרת חובה חקוקה בגין העיכוב בתשלום הפיצויים שאינם שנויים במחלוקת. כפי שנזכר גם בפסק דינו הנ"ל של בית משפט זה, העילה של הפרת חובה חקוקה לא נזכרה בכתבי הטענות, ומשכך, בצדק לא נדרש בית משפט קמא לסוגיה זו.

אשר על כן, אנו דוחים את הערעור. בנסיבות העניין, והרבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו בכסלו התשע"ג (29.11.2012).