חאתם עאשור נ' מדינת ישראל

פסק-דין

המערער נפגע ביום 18.1.91 בחברון, כתוצאה מירי שבוצע על-ידי חייל צה"ל. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את תביעת הנזיקין שהגיש המערער נגד המדינה.

בית משפט קמא דחה את התביעה, לאחר שלא נתן אמון בעדי התביעה, בעוד שהאמין לגירסה שהוצגה על-ידי העד המרכזי מטעם המדינה - הוא החייל שירה במערער. לגירסת עדי התביעה, מדובר היה בארוע תמים לחלוטין בו נפגע המערער ללא כל סיבה. לעומת זאת, על-פי עדותו של החייל נמנה המערער על קבוצת אנשים שזרקו אבנים גדולות – חצאי סלעים – על חיילי צה"ל. לגירסת החייל היה המערער דמות מרכזית באותה קבוצה. החייל ירה כדור גומי ממרחק של 50 מטר, אשר פגע במערער. כל זאת, לאחר ירי אזהרה באויר. כאמור גירסת החייל נמצאה מהימנה.

טענותיה של באת-כוחו של המערער מופנות כנגד קביעות מהימנות של הערכאה הדיונית. אין זה המקרה המצדיק התערבות על-ידי ערכאת הערעור. אף לא מצאנו ממש בטענה בענין נטל הראיה.

הערעור נדחה. בנסיבות הענין, לא ייפסקו הוצאות.

ניתן היום, א' בחשון התשס"ז (23.10.2006).