לוטוף אבו גנימה נ' אבלין אבו גנימה ואח'

פסק-דין

הנשיא א' ברק:

המנוחה הניחה אחריה שתי צוואות. בנה - שזכה על פי הצוואה השניה - ביקש לקיימה. בנותיה - אשר שתיים מהן זכו על פי הצוואה הראשונה - התנגדו לקיום הצוואה השניה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של הבן. מכאן הערעור שלפנינו.

בית המשפט המחוזי קבע כי בצוואה (בכתב) נפלו מספר פגמים (ובהם אישור העדים וחתימת המצווה). הוא המשיך וקבע כי לשם תיקון הפגמים עליו להשתכנע באמיתותה של הצוואה. בכך לא השתכנע בית המשפט. חוסר שכנוע זה מבוסס על ניתוח מפורט של העדים שהעידו בפניו. בממצא זה לא נתערב. נציין עוד, כי אפילו ניתן היה לקיים את הצוואה, חרף הפגמים שבה, שוכנענו כי בדין קבע בית המשפט המחוזי כי הבן-המערער נטל חלק פעיל בעריכתה, ואף מטעם זה יש לבטל הצוואה.

הערעור נדחה. המערער יישא בהוצאות המשיבות בסכום כולל של 10,000 ש"ח.

ה

השופט מ' חשין:

אני מסכים.

ש ופט

השופטת מ' נאור:

אני מסכימה.

ש ופטת

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.

ניתן היום, ז' בניסן התשס"ב (20.3.2002).