לייב קרשניקר נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

העתירה שלפנינו מכוונת כנגד החלטת בית-הדין הארצי לעבודה לדחות בקשת רשות ערעור, שהגיש העותר על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים. בפסק-דין זה נדחה ערעורו של העותר כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים, אשר קבעה, כי לא חלה החמרה במצבו הרפואי של העותר, וכי דרגת נכותו נשארה בשיעור של 19%.

כידוע, בית-משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של בתי-הדין לעבודה, ויתערב בהחלטות אלו רק במקרה של טעות משפטית מהותית, שנפלה בהחלטת בית-הדין או במקרה בו הצדק מחייב את התערבותו של בית-המשפט. ראו בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673.

העותר לא טען, כי נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית-הדין הארצי לעבודה. עיקר טענתו היה כלפי אופן קבלת ההחלטה בוועדה וכפועל יוצא מכך כלפי דרגת הנכות שנקבעה, הנמוכה מדיי לטעמו. טענה זו נדחתה על-ידי בית-הדין האזורי והארצי בנמקם, כי הוועדה פעלה כראוי ובהתאם להנחיות בית-הדין האזורי, אשר החזיר את עניינו של העותר לבדיקתה. בנסיבות אלו ברי, כי אין עילה להתערבותנו.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ז' ניסן תשס"ב (20.3.02).