חברה קדישא גחש"א שע"י הרבנות הראשית והמועצה הדתית תל אביב-יפו נ' אורי שחם ואח'

פסק-דין

שקלנו את טיעוני הצדדים לעניין קיומה של זכות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

הנסיבות כולן היו ידועות במועד מתן פסק הדין, לרבות נושא קבורתה של המנוחה. המערערת עצמה ציינה, כפי שמפורט בפסק הדין, כי "[...] תפעל בהתאם להחלטת בית המשפט. ככל שיוחלט כי יש להוציא את המנוחה מקברה, אזי הפעולה תתבצע בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים לכך בדין. על ידי גורם בעל ניסיון לעשות כן מטעם [המשיב 1 – ע' פ'] ועל חשבונו 'בזהירות וברגישות המתחייבת, תוך שמירה קפדנית על כבוד המת ופיקוח של החברה קדישא'" (פסק הדין של בית המשפט המחוזי, סעיף 6).

בהינתן האמור, איננו מוצאים עילה לערעור שלפנינו. ככל שטענת המערערת היא כי ביצוע פסק הדין בנקודת הזמן הנוכחית אינו עולה בקנה אחד עם כבוד המת, מדובר בדרך ביצוע פסק הדין, והמסגרת הדיונית המתאימה אינה ערעור על פסק הדין.

בנסיבות אלו, איננו נדרשים לבקשה לצירוף ראיות נוספות שהועלתה לפנינו לראשונה בעל פה, בניגוד לסדרי הדין המקובלים.

הערעור נדחה אפוא ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז בניסן התשפ"ב (28.4.2022).