עיסא מוחמד חיידר ואח' נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ

פסק-דין

בתום הדיון בערעור שהתקיים בפנינו ביום 18.3.2019 הסכים בא כוח המערערים לחזור בו מן הערעור ללא צו להוצאות.

עם זאת, ראינו להוסיף התייחסות לסוגיית ההתיישנות שהתעוררה בערעור זה וזאת למען העמדת הלכה על מכונה. לגישתנו, ההלכה שנקבעה בדנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה (21.3.2013) (להלן: הלכת ארידור) לעניין תביעות לפיצויי הפקעה מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943 (להלן: פקודת הקרקעות), חלה גם על תביעות לפיצויי הפקעה מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 (להלן: פקודת הדרכים). כזכור נפסק בעניין ארידור בדעת רוב כי שלילת תחולתו של חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 על תביעות מכוח דבר חקיקה ספציפי, צריכה ככלל להיעשות באופן מפורש, וכי בהיעדר עוגן לשוני בחוק הספציפי יחולו דיני ההתיישנות הכלליים. לכך הוסף, כי פקודת הקרקעות אינה כוללת ולו עיגון לשוני מינימלי המלמד על כוונה לשלול את תחולת חוק ההתיישנות על תביעות מכוחה וכי גם תכליות דיני ההתיישנות ותכליות פיצויי ההפקעה מובילות למסקנה כי יש להחיל את דיני ההתיישנות על פיצויי הפקעה. נימוקים אלה כוחם יפה גם בכל הנוגע לפקודת הדרכים ו אין לדעתנו מקום להבחין בין שתי הפקודות לעניין תחולתו של חוק ההתיישנות. זאת, בין היתר לנוכח המדיניות השואפת להשוות את מעמדם של נפקעים מכוח שתי הפקודות (ראו והשוו: בג"ץ 6108/03 סכאי נ' שר התשתיות הלאומיות, פסקאות י"ט ו-כ"א (11.3.2008)) ובשים לב לכלל הפרשני המבכר יצירת הרמוניה נורמטיבית בין דברי חקיקה העוסקים בנושאים קרובים (ראו והשוו: ע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פסקה 98 (14.5.2012)). בהקשר אחרון זה ראוי להדגיש עוד כי בשנת 2010 בוטלה פקודת הדרכים וסמכויותיו של שר התחבורה והבטיחות בדרכים להפקעת מקרקעין לצורך סלילת כבישים או הרחבתם שולבו במסגרת פקודת הקרקעות (חוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישת לצורכי ציבור)(מס' 3), התש"ע-2010)).

אשר על כן, אנו קובעים כי הלכת ארידור חלה בהתאמה גם על תביעות לפיצויי הפקעה מכוח פקודת הדרכים.

הערעור דנן נדחה, כמוסכם, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז באדר ב התשע"ט (24.3.2019).