עיריית לוד נ' השר לשירותי דת

פסק-דין

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

1.עניינה של העתירה שלפנינו היא מינוי שני רבני עיר בעיר לוד, בהתאם לסעיף 3(ב) ל תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשס"ז-2007.

2.מאז הגשת העתירה ועד היום, הוגשו מספר הודעות מעדכנות מטעם הצדדים בדבר התקדמות ההליכים לבחירת רב עיר לעיר לוד, כאשר האחרונה שבהן הוגשה בתאריך 11.03.2019 על ידי המשיב, וממנה עולה כי בסופו של דבר לא התקיימו בחירות לרב עיר בלוד בתאריך 23.07.2017 וכי ההליכים הנוגעים לכך הוקפאו.

3.במהלך תקופה זו, התקיימו בחירות מוניציפליות בעיר לוד, במסגרתן התחלפו חלק מחברי מועצת העיר והבחירות לכנסת ה-21 עתידות להתקיים בתאריך 09.04.2019.

4.בידוע הוא כי על השרים והממשלה לנהוג "באיפוק הראוי למעמד של ממשלה יוצאת" ערב בחירות בכל הנוגע להפעלת סמכויות שאינן נוגעות לניהולה השוטף ואינן נחוצות בתקופת המעבר (ראו: בג"ץ 2453/06 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 לפסק דינו של השופט א' גרוניס (כתוארו אז) (21.03.2006); בג"ץ 8815/05 לנדשטיין נ' שפיגלר (26.12.2005); וכן "מינויים בתקופת בחירות" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 1.1501 (התשנ"ט; עודכנו לאחרונה בינואר 2019)).

המשיב טוען בהקשר זה כי גורמי המקצוע במשרדו נכונים להביא לפני השר לשירותי דת החדש, שיתמנה לאחר הבחירות, את הסוגיה, כדי שישקול את בקשת העותרת ויקבל החלטה בנושא. זאת, על בסיס תשתית עובדתית עדכנית, המפרטת, בין היתר, את נתוניה התקציביים של העיר לוד.

5.נוכח האמור בפיסקה 4 שלעיל, ובשים לב לקביעותיו של בית משפט זה במסגרת בג"ץ 5336/17 הרב אליהו ממן נ' השר לשירותי דת (07.01.2019), שעסק בסעדים שונים הנוגעים להליך הבחירות לרב עיר בעיר לוד – העתירה במתכונת הקיימת מיצתה עצמה ודינה להימחק.

6.זכויות וטענות הצדדים שמורות להם לעתיד – ביחס לכל הליך או החלטה נוספים.

7.סוף דבר – העתירה נמחקת. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג באדר ב התשע"ט (20.3.2019).