חביבה שעשוע ואח' נ' מכון התקנים הישראלי

פסק-דין

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטים י' שנלר, ק' ורדי ו ר' לבהר-שרון) מיום 20.4.2009, שלא לפסול את השופטת ר' לבהר-שרון (להלן: השופטת) מלדון בעניינם של המערערים ולהעביר את הדיון להרכב אחר אשר לא נחשף לדעתה של השופטת.

1.המערערים והמשיב הגישו ערעורים שהדיון בהם אוחד על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל-אביב-יפו בתביעה כספית אותה הגישו המערערים. לאחר הגשת עיקרי טיעון ותיקי מוצגים מטעם הצדדים, נקבע דיון בערעורים בפני הרכב. שלושה ימים לאחר מועד הדיון שהתקיים ביום 15.3.2009 הגישו המערערים בקשה לפסילת ההרכב בה טענו כי רק לאחר קיום הדיון נודע להם כי השופטת מצויה בקשרי חברות עם הגברת זיוה פתיר, מי שהיתה מנכ"לית המשיב בזמנים הרלוונטיים לערעורים נשוא הדיון. המערערים טענו כי קיומם של קשרים אלה מעוררים חשש ממשי למשוא פנים בעניינם עד כי יש מקום לפסילת השופטת וההרכב כולו.

2.בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי אכן קיימת היכרות וידידות בין השופטת לגברת זיוה פתיר, שהיתה בעבר מנכ"לית המשיב, אך משאינה משמשת בתפקיד זמן רב ומשלא שימשה עדה בתביעה שניהלו המערערים נגד המשיב בבית משפט השלום, אין רלוונטיות להיכרות זו להליך המתנהל בפניו, לא תהיה לה כל השלכה על פסיקת ההרכב ואין היא מעלה כל חשש למשוא פנים. בית המשפט הוסיף כי המערערים הגישו בקשתם רק לאחר הדיון, לא צירפו תצהיר לבקשה, אלא רק לתשובה שהגישו לתגובת המשיב, ולא אימתו טענתם לגבי המועד בו גילו את עובדת ההיכרות בין השופטת לגברת פתיר. משלא עמדו המערערים בנטל להוכיח קיומה של עילת פסלות, נדחה בקשתם. מכאן הערעור שבפניי.

3.המערערים חוזרים בערעור על בקשתם לפסילת ההרכב כולו. לטענתם, הוכיחו כי השופטת מצויה בקשרי חברות אמיצים עם מי שהיתה בזמנים הרלוונטיים לערעור מנכ"לית המשיב ומדובר, לדידם, בקרבה אישית, ממשית, הכוללת מפגשים תדירים, טיולים משותפים, קשרים בין משפחתיים ואף השתתפות השופטת במסיבת הפרידה מהעבודה שנערכה לגברת פתיר. המערערים מוסיפים שגם בעת הזו מועסקת הגברת פתיר כיועצת חיצונית על ידי המשיב. לטענתם, הגברת פתיר היתה מעורבת בפועל בהליכים המשפטיים שפתחו המערערים נגד המשיב עוד בטרם הגשת תביעתם וכי כהונתה הסתיימה רק בסמוך מאוד לאחר שניתן נגד המשיב פסק הדין נשוא הערעור. המערערים טוענים כי הקשרים בין השופטת לגברת פתיר רלוונטיים ביותר לתוצאת ההליכים ומעלים חשש ממשי למשוא פנים בניהולם. לדידם, אין כל שיהוי בגשת הבקשה ואין כל חשיבות לדרך בה התגלה "המידע הפוסל" את ההרכב מלדון בעניינם.

4.לאחר עיון בערעור הגעתי למסקנה כי יש לדחותו. אכן, עובדת קיומם של קשרי ידידות שבין השופטת לגברת פתיר לא הוכחשה, אך דומני שאין בה כדי להקים עילה לפסילתה של השופטת. בוודאי שאין בה כדי להקים עילה לפסילת ההרכב כולו בלא ביסוס של ממש לטענה כי ההרכב כולו פסול בשל פסלות אחד מחבריו (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 387 (2006). סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, קובע כי שופט לא יישב בדין ביודעו שצד להליך, בא כוחו או עד מרכזי הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קירבה ממשית אחרת. הנה כי כן, אין די בעצם ההיכרות או הקרבה של שופט לבעל דין או עורך דינו כדי להביא לפסילתו. יש להראות חשש ממשי למשוא פנים. אין אפוא די בקרבה של השופט. נדרשת קרבה ממשית. קרבה זו אינה אלא אותה קרבה שממשותה היא המבססת חשש ממשי למשוא פנים. יש לבחון בכל מקרה לגופו את נסיבות ההיכרות המוקדמת והקרבה במסגרת בחינת החשש הממשי למשוא פנים ואין לפסול אוטומטית את השופט. יש לבחון, בין היתר, את טיב ההיכרות ומסגרתה, את משכה, ואופייה. כן יינתן משקל לשאלה האם מדובר בהיכרות ישירה של השופט עצמו או בהיכרות רחוקה יותר, ולשאלה אם ההיכרות רלוונטית להליך אם לאו (ע"א 9311/06 משה סידון נ' רשות הטבע והגנים (לא פורסם, 3.6.2007)). כן יש לבחון את השאלה האם עדיין מתקיימים קשרים בין השופט לבין הצד שנטען כי הוא או עדיו מקורבים לשופט (ע"פ 4093/08 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.7.2008). מכל מקום, ההחלטה בדבר פסלות שופט במקרה של היכרות אישית היא נגזרת של אופי ההיכרות, כמו גם אופי הסכסוך שבפני השופט. ייתכנו מקרים בהם עשויה היכרות לגרום לשופט לפסול עצמו במקרים מסוימים, כשם שייתכנו מקרים בהם האיזון הראוי בין אופי ההיכרות, אופי ההליך ויעילות הדיון יאפשר את קיום הדיון חרף קיומה של היכרות אישית ("א 1011/97 יעקב פדידה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 10.3.1997)).

5.במקרה דנן לא שוכנעתי כי יש בקשרי הידידות שבין השופטת לגברת פתיר כדי להביא לפסילתה של השופטת או של ההרכב כולו. קשרים אלה אינם בגדר קרבה ממשית המצדיקה פסלות: אין מדובר בקרבה ישירה של שופט לאחד הצדדים או לעד מסוים שכן הגברת פתיר לא היתה מעורבות ישירה במשפט שהתנהל בבית משפט השלום ובוודאי שלא בערעור, משסיימה את תפקידה אצל המשיב. לאור זאת, אין לגברת פתיר כל עניין אישי בהליך המתנהל בפני ההרכב ולא ניתן לומר כי מכח קשרי הידידות שבין השופטת לגברת פתיר, קמה לה עילה לפסילת השופטת ו/או הרכב כולו, שכן לא קם חשש ממשי למשוא פנים בניהול הדיון בערעורים. מובן כי עצם ההיכרות שבין השופטת לגברת פתיר אין בה, לכשעצמה, כדי להצביע על אפשרות ממשית למשוא פנים בניהול הדיון בערעורים. פסילת שופט בכל מקרה בו קיימת היכרות מן העבר או גם בהווה עם מי שקשור באופן עקיף, אם בכלל, למשפט, תכביד ללא הצדקה עניינית וללא צורך על פעולת המערכת השיפוטית. לא כל שכן במקרה דנן בו אין כל רלוונטיות להיכרות זו משאין לגברת פתיר (גם אם היא מועסקת בעת הזו על ידי המשיב) או לשופטת כל עניין אישי בתוצאות ההליך גופו ואין בקשרי הידידות שביניהן כדי לפגוע ביכולתה של השופטת או ביכולת ההרכב כולו לדון בהליך באובייקטיביות הדרושה.

6.בשולי הדברים אעיר כי המועד בו העלו המערערים את טענת הפסלות ואי מתן הסבר בדבר דרך גילוי המידע בדבר קשרי הידידות מעוררים תמיהה, ויש מקום לקביעה כי הבקשה הוגשה בשיהוי. בהתאם, ורק מטעם זה, דינה היה להידחות. עם זאת, גם אם אכן נודע על קשרי הידידות שבין השופטת לגברת פתיר רק לאחר הדיון, כפי שטענו המערערים, עדיין, לא קמה לה עילה לפסילתה של השופטת וודאי לא של ההרכב כולו, כאמור לעיל. לפיכך, דין הערעור להידחות.

הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' בסיון התשס"ט (27.5.2009).