צביקה פיק נ' אלון לוין

פסק-דין

1.המערער הינו המלחין של השיר "דיווה", שייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון בשנת 1998. השיר זכה בתחרות. בפסק בוררים נקבע כי למשיב זכויות עיבוד מסוימות לגבי השיר. המשיב הגיש תביעה למתן חשבונות נגד המערער, בה דרש שישולמו לו הסכומים המגיעים לו כמעבד. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה ופסק לזכות המשיב סכומי כסף שונים בגין הפרת זכויותיו. שני הצדדים לא השלימו עם פסק הדין וערערו עליו.

2.עיינו בטענות שבכתב ושמענו השלמות טיעון קצרות בעל פה. הגענו לכלל מסקנה כי אין לקבל את הטענות מזה ומזה. בית המשפט המחוזי קבע את הסכום לאור פסק הבוררים ובהתחשב בכללי החלוקה של אקו"ם. לא מצאנו שנפלה שגגה ביישומו של פסק הבוררים ובהחלתם של כללי החלוקה. אף בכל הנוגע לפיצוי בגין הפרתה של הזכות המוסרית ובגין עוגמת הנפש אין מקום להתערב. הוא הדין ככל שמדובר בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין.

3.הערעור והערעור שכנגד נדחים איפוא בלא שייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד בחשון התשע"א (1.11.2010).