כצנלסון אלכסנדר ואח' נ' עידן גויטע

פסק-דין

השופט א' ריבלין:

שני הערעורים שבפנינו נסבים על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שעניינו גובה הפיצויים להם זכאי המשיב בע"א 3814/04 (המערער בע"א 5145/04) בעקבות תאונת דרכים שבה היה מעורב. בית המשפט המחוזי בחן את חוות-דעת המומחים הרפואיים שבאו בפניו, וקבע לאורן את נכותו של המשיב – 10% בתחום הנפשי ו- 25% בתחום השמיעה. את הפסדי ההשתכרות חישב בית המשפט לפי הנכות המשוקללת - קרי: 32.5% - ולפי השכר הממוצע במשק. כמו-כן פסק בית המשפט למשיב פיצויים בגין הפסד פנסיה, עלות מכשירי שמיעה, הוצאות רפואיות וטיפולים שונים, וכן כאב וסבל. מסכום הפיצוי הורה בית המשפט לנכות את גמלאות המל"ל ואת התשלומים התכופים, כך שהתוצאה הסופית שנתקבלה היא 688,749 ₪.

בעלי הדין העלו בערעוריהם השגות שונות כנגד פסק-הדין. בעניין אחד מצאנו את טענות המערערים בע"א 3814/04 (המשיבים בע"א 5145/04) מוצדקות – ולמעשה, אין על כך מחלוקת. כוונתנו לכך שבפסק-הדין נפלו טעויות חישוב, ולעניין זה מקובל עלינו הפירוט בנספח א' לסיכומי המערערים בע"א 3814/04. יש, אפוא, לתקן את פסק-הדין, בהתאם לכתוב בנספח א' האמור. ככל שיש בתיקון זה כדי להשפיע על החבות באגרת בית המשפט קמא, תקבע זהות הנושא בתשלום האגרה לפי הוראות הדין, וכל מחלוקת בעניין זה תיושב בפני בית המשפט קמא.

בחנו את יתר טענות בעלי-הדין. הגענו לכלל מסקנה כי הסכום שנפסק, במאזן הכולל, אינו מצדיק התערבות. אמנם, במקצת מרכיבי פסק-הדין ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת מזו שאליה הגיע בית המשפט קמא, אולם רכיבים אלה מתקזזים זה עם זה, עד שבחינה כוללת של פסק-הדין אינה מגלה סטייה ממתחם הסבירות המצדיקה התערבות.

ע"א 3814/04 מתקבל אפוא במובן האמור. ע"א 5145/04 נדחה. בנסיבות העניין החלטנו שלא לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג בסיוון התשס"ו (19.6.06).