דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטערעור אזרחי

יורשי המנוח אחמד יוסף חרבג'י באמצעות איבתסאם חרבג'י נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל ואח'

פסק הדין בע"א 3997/17 ניתן ביום 21 במאי 2018.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

על-פי שורת הדין ראוי היה לחייב את המערערים בתשלום הוצאות למשיבה 1. בדוחק ולא בלי התלבטות נמנענו מכך, וזאת משום שאופן התנהלותה של המשיבה 1 'תרם' לסירבול, בכך שהתעכבה זמן כה רב מבלי לרשום את זכויותיה על-פי הסכם הפשרה.

התיק נדון לפני הרכב של 4 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 21 במאי 2018.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
מקרה
ע"א 3997/17
נפתח
2017
ניתן
21 במאי 2018
משך
שני עמודים

ההרכב

  • נ' סולברג
  • ד' מינץ
  • ע' גרוסקופף
  • הבכיר ש' אטרש

כך מצטטים את פסק הדין.

ע"א 3997/17 יורשי המנוח אחמד יוסף חרבג'י באמצעות איבתסאם חרבג'י נ' מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל ואח' (21.5.2018)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים אזרחיים

ע"א 3997/17

לפני: כבוד השופט נ' סולברג · כבוד השופט ד' מינץ · כבוד השופט ע' גרוסקופף

המערערים: יורשי המנוח אחמד יוסף חרבג'י באמצעות איבתסאם חרבג'י

נגד

המשיבים: 1. מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל · 2. עלי אבראהים חרבג'י · 3. פארוק אברהים חרבג'י · 4. אמין אברהים חרבג'י · 5. הינדיה סאדק · 6. חוריה לידאוי · 7. עזבון המנוחה אמנה אחמד חרבג'י · 8. אחמד לידאוי

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 30.3.2017 בת"א 1500-12-13 שניתן על ידי

כבוד השופט הבכיר ש' אטרש

תאריך הישיבה: ז' בסיון התשע"ח (21.5.2018)

בשם המערערים: עו"ד פאיז שרקאוי; עו"ד רביע הנדאוי

בשם המשיבה 1: עו"ד איילת עומר-ליפשיץ

בשם המשיבים 2-8: אין התייצבות

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

בגמר הדיון, בהמלצתנו, חזרו בהם המערערים מערעורם.

המלצתנו נבעה מכך שטענותיהם של המערערים נבחנו לפני ולפנים על-ידי בית המשפט המחוזי – כעולה מפסק הדין ומטיעוני ב"כ המשיבה 1 (בכתב ובעל-פה) – ונדחו אחת לאחת.

המשיבה 1 מילאה את חלקה על-פי הסכם הפשרה שנחתם עוד בשנות ה-80, ואילו המערערים מתנערים מהתחייבות מפורשת שלהם על-פי אותו הסכם. למעשה מנסים המערערים להתעשר ממקרקעי הציבור שלא כדין, וכזאת לא יֵעשה.

הערעור נמחק אפוא בזאת.

על-פי שורת הדין ראוי היה לחייב את המערערים בתשלום הוצאות למשיבה 1. בדוחק ולא בלי התלבטות נמנענו מכך, וזאת משום שאופן התנהלותה של המשיבה 1 'תרם' לסירבול, בכך שהתעכבה זמן כה רב מבלי לרשום את זכויותיה על-פי הסכם הפשרה.

ניתן היום, ז' בסיון התשע"ח (21.5.2018).

שופטשופטשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים