דוד סגל נ' אנגטל פרופרטיס לימיטד ואח'

פסק-דין

לאחר שמיעת בעלי הדין ועיון בחומר לא ראינו מקום להתערבות בפסק הדין קמא, הכתוב דבר דבור על אפניו, ואיננו נעתרים איפוא לערעור בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. נוסיף: הטענה העיקרית שהועלתה בלהט בפי בא כוח המערער היא, כי זכות סירוב העומדת לו באשר לנכס נשוא המחלוקת לא הוכרעה בבית משפט השלום, אך בית המשפט המחוזי נדרש אליה ודחה אותה. אכן, בטיעונים הכתובים היה מעגל הערעור רחב יותר, ונדרש לזכויות בנכס גופו, אך בפנינו במהות (כדברי בא כוח המערער, "אם חרב חדה על צווארנו") צומצם בעיקר לזכות הסירוב. בין היתר נטען גם, כי למערער לא ניתן יומו בהליך בפני בית משפט השלום, אשר לגביו קבע בית המשפט המחוזי בהליך שלפנינו קיומו של מעשה בית דין. ואולם, לרועץ למערער עומדת בראש וראשונה העובדה, שהוא לא עירער על פסק דינו של בית משפט השלום, הגם שעמדה לו זכות ערעור כיון שצורף כצד. הסברו כי העדיף ללכת לבוררות באשר למה שעיניין אותו בתיק אינו משכנע, בכל הכבוד, שכן הצדדים לבוררות בה מדובר הם שונים, ובסופו של יום גם נותרה הבוררות כקליפה בלא תוך.

באשר לזכות הסירוב, איננו רואים להתערב בניתוחו של בית המשפט המחוזי, שכאמור, פסיקתו מקובלת עלינו. איננו נעתרים איפוא לערעור. המערער ישלם לכל אחד מן הצדדים שהופיעו בפנינו (אנגטל ופנינת מלכי ישראל) שכר טרחה בסך 15,000 ש"ח.

ניתן היום, ט' בתמוז תשע"ג (17.6.2013).