ראסם אבו ליל ואח' נ' בנק ירושלים בע"מ

פסק-דין

החלטתי מיום 28.6.2016, הדוחה את בקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון, הומצאה למערער עוד ביום נתינתה. אין זה ברור מדוע הבקשה שבכותרת - שהלכה למעשה מהווה בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה - מוגשת אך כעת, זמן רב לאחר חלוף המועד אשר נקבע להפקדה ולאחר שההליך נרשם לדחייה.

כך או כך, איני רואה להיעתר לבקשה והיא נדחית.

ראשית, לא מתקיימת בענייננו עילה שבדין לעיון חוזר (כגון שינוי נסיבות מהותי), ובהקשר זה אציין כי בעל דין אינו רשאי להגיש בקשות פטור "לשיעורין" אלא נדרש לפרוש לפני בית המשפט את מלוא טענותיו ומלוא התשתית הרלוונטית לעניין בגדר בקשתו הראשונה.

שנית, ולגופו של עניין, אף הפעם לא הונחה תשתית עובדתית וראייתית באשר למצבם הכלכלי של המערערים, ודי לציין בהקשר זה כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר או באסמכתא כלשהי.

המערער ביקש כי היה ותידחה בקשתו הערעור יימחק. משכך, מורה אני על מחיקת הערעור. ואולם, אין בידי להורות על השבת האגרה ששולמה. זאת, שכן הליך של ערעור פסלות אינו נמנה על סוגי ההליכים הנקובים בתקנה 15 ל תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, שבהם ניתן להורות על החזר האגרה (בניכוי) (ראו והשוו, ע"א 6199/14 מכלוף נ' המוסד לביטוח לאומי (27.10.2014); ע"א 7077/11 מכלוביץ נ' יקותיאל (3.1.2012)).

ניתן היום, ב' באלול התשע"ו (5.9.2016).