רינה רבקה לוי נ' רשות הפתוח ואח'

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

למערערת ולמשיבה שני נכסים בחיפה, המצויים בבעלות משותפת שלהן: 4/5 מכל אחד מן הנכסים הם בבעלות המשיבה, ו1/5- מצויה בבעלות המערערת. על-פי תוכנית המתאר הרלוואנטית, שבגידרה בוצעו פעולות חלוקה ואיחוד, חלו שינויים בשטח הנכסים המשותפים. כיוון שבתוכנית המתאר לא נקבע שיעור הנכס שבבעלות כל אחד מן הצדדים, התנהלו במשך שנים התדיינויות ממושכות ביניהם. בעניין שלפנינו, הגישו הצדדים תביעות סותרות לפקיד ההסדר, שהעביר את ההכרעה בהן לבית-המשפט המחוזי.

בית-המשפט המחוזי החליט להחיל על ההליך את הוראות פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט1969- (להלן: פקודת ההסדר), תוך התעלמות מהטענות שבוססו על תוכנית המתאר. מסקנת בית-המשפט המחוזי הייתה, כי אין מקום לשנות את החלוקה המקורית בין השותפות, והוא הורה על-כן, על רישום 4/5 מכל אחד משני הנכסים על-שם המשיבה ו1/5- על-שם המערערת.

על פסק-דין זה הוגש הערעור בפנינו, שבו חזרה והסתמכה המערערת על תוכנית המתאר, תוך ציון שהתוכנית נרשמה במרשם המקרקעין.

אין בידינו לקבל טענות אלה.

פקודת ההסדר עומדת על רגליה, ואין היא עוסקת כלל בזכויות הנרכשות בעקבות תוכנית מתאר. ראו אליעזר זנדברג, הסדר זכויות במקרקעין בארץ ישראל ובמדינת ישראל (תשס"א), 262-261. מעבר לדרוש נוסיף, כי אף אותה תוכנית שהמערערת מבקשת להיבנות ממנה עומדת להשתנות.

אשר-על-כן, אנו דוחים את הערעור.

בנסיבות העניין, לא ראינו לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, ז' בשבט תשס"ב (20.1.02).