טנניה אמבאי נ' מדינת ישראל - משרד הקליטה

פסק-דין

1.לאחר ששאלנו וחזרנו ושאלנו אודות הנוהל בגינו נפסל החוזה שהגישה המערערת בשנת 2008, ולא הוצג בפנינו נוהל כתוב כאמור הכולל את הפגמים הנטענים בסעיף 18 לסיכומי המשיבה, ולאחר שלא הוצג בפנינו מכתב או מסמך בכתב הדוחה את בקשת המערערת תוך פירוט החוסרים או הפגמים, הגענו למסקנה כי המערערת הוכיחה לכאורה כי בקשתה בשנת 2008 סורבה שלא כדין. מסמכים אלה אף מתבקשים במיוחד כאשר מדובר בסיוע לאוכלוסיות מוחלשות הזקוקות להסבר ולסיוע מטעם הרשויות. נציין שאף לא הוצג בפנינו פרסום לזכאים (להבדיל מהתכתבויות פנימיות של המשרד) האומר כי "כל הקודם זוכה" וכי רק 200 חוזים ראשונים יאושרו.

2.אשר על כן, הערעור מתקבל, ועל המשיבה לשלם למערערת את הסכום של 44,400 ₪ (הפרש הסכום בין מענק הדיור המוגדל לבין המענק שקיבלה המערערת), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 14.11.2008 ובצירוף הוצאות שכר טרחה בסך 10,000 ₪.

ניתן היום, ו' בחשון התשע"ז (7.11.2016).