יעקב טל נ' יטיב חנית ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

ערעור זה נסב על פסק דינו המפורט של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שדחה את תובענת המערער בעילות שונות בעקבות שותפות במסעדה עם המשיבים אשר לא עלתה יפה. התביעה נדחתה מן הטעם הפשוט, שנוכח התנהלות מכוונת של שני הצדדים, אשר נועדה להונות את נושי המערער ואת שלטונות המס, נבצר מן המערער להוכיח את הנזקים אליהם נטען, ובעיקר אבדן רווחים. המערער נפל בבור שכרה, ואיננו יודעים, בסבך הפרשה שבית המשפט קמא ניתח, האם היה מקום לתביעתו והמשיבה הונתה אותו, או שמא לא – שכן נטל הראיה לא הורם. נוסיף, כי גם לשם הוכחת העילה של עשיית עושר ולא במשפט לה נטען, יש צורך בתשתית ראייתית מסוימת וזו לא נמצאה כדבעי. על כן איננו נעתרים לערעור, וזאת מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. איננו עושים צו להוצאות מן הטעם הבא, בנוסף להתנהלות הכללית בפרשה שהקולר בה תלוי גם בצווארי המשיבים: לגבי תמונה שהיה לה ערך רגשי מסוים אצל המערער נפסק, כי על המשיבים להחזירה לו; הדבר לא נעשה, וכיום נטען כי היא נעלמה ואולי התפוררה כחלוף השנים ובעת שמקום המסעדה עבר לידיים אחרות. די באי קיום חלק זה של פסק הדין כדי שלא לזכות בהוצאות את המשיבים. איננו נעתרים איפוא לערעור ואין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו בתמוז התשע"ה (13.7.2015).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.