ליודמילה קוזיץ נ' דמיטרי קליוסקי

פסק-דין

עיינו בפסק הדין נושא הערעור ובכתבי הטענות על נספחיהם. שמענו באריכות את טיעוני באי כוח הצדדים בעל פה לפנינו. לאחר כל אלה לא ראינו מקום לשנות מפסק הדין. כך מתוקף הסכמות הנתונה לנו על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (כיום תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018).

בין המשיב לבין המנוח התקיימו יחסי קרבה משפחתית, גם אם רחוקים. ייאמר בתמצית כי נחה דעתנו, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כי "העסקה" כפי שנעשתה מבטאת אינטרסים הדדיים של הצדדים, וכי זו המסקנה המתבקשת מכלל חומר הראיות. המנוח שהמערערת באה בנעליו חתם על "תצהירי העברה" הן בשפה העברית הן בשפה הרוסית המשקפים את העסקה. המשיב מצידו התחייב לאפשר את מגורי המנוח בדירה למשך חייו, אף נרשמה הערת אזהרה המשקפת התחייבות זו. כן נשא המשיב בכל ההוצאות הכרוכות בהחזקת הדירה, כפי שהתחייב כלפי המנוח, ואף שילם לו סכום חודשי כמוסכם. סוף דבר הערעור נדחה, המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, ז' בתשרי התשפ"ב (13.9.2021).