יעקב בן דוד אוחיון ואח' נ' יאיר גולדפינגר

פסק-דין

לא מצאנו פגם בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי. בית-המשפט קבע כי לשון ההסכם נשוא הערעור, שמכוחו חוייבו המערערים, ברורה, ואין מקום לפרשו בדרך שונה מן הכתוב בו. ההסכם נחתם כאשר למערערים עמד יעוץ משפטי. המערער 2 הוא איש עסקים מנוסה והטענה כי המערערים לא הבחינו בתניה שבמחלוקת הנוגעת לשיטת ההצמדה של ההלוואה לא נתקבלה על דעת בית-המשפט – ובדין כך. כמוה הטענה כי הצדדים הסכימו, לאחר כריתת החוזה, לשנות מתנאיו. הערעור נסב על ממצאים עובדתיים ולא מצאנו עילה לעשות כן. גם מסקנותיו המשפטיות של בית-המשפט המחוזי מעוגנות בתשתית הראייתית שבאה לפניו והן מסתברות בנסיבות העניין.

הטענה כי המערערים חתמו על הסכם מחמת טעות אינה יכולה להישמע בנסיבות המקרה הזה וכשהיא מתייחסת להוראה כתובה המופיעה מפורשות ובצורה בהירה, שאינה משתמעת לשני פנים, בתוך החוזה עצמו והיא בלב ההסכם.

הערעור נדחה.

המערערים ישאו בהוצאות המשיב בסך 20,000 ש"ח.

ניתן היום, כ' בשבט התשע"ב (13.2.2012).