ואקד חנבוט נ' מדינת ישראל - משרד האוצר מס הכנסה

פסק-דין

למקרא פסק הדין של בית המשפט המחוזי וסיכומי הטענות מזה ומזה, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו היום, שוכנענו כי השומות שנערכו למערער הן מוצדקות. לבטח היה זה מוצדק, בנסיבות העניין, להוציא שומה לפי מיטב השפיטה כפי שעשה המשיב. הלכה למעשה דרש המערער ניכוי הוצאות כוזבות בהתבסס על חשבוניות פיקטיביות, וזאת במשך מספר שנים. המשיב ביסס את השומות שערך למערער על תשתית ראייתית נרחבת, והתוצאה הסופית אף מקילה עם המערער. באין ראיה מצדו של המערער לסתור, ומשטענות שטען בבית המשפט המחוזי נמצאו בלתי מבוססות, צדק בית המשפט המחוזי בפסיקתו.

מכוח סמכותנו שלפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משלא ראינו מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט המחוזי, משהממצאים תומכים במסקנה המשפטית, ומשאין לגלות במסקנה זו טעות שבחוק, החלטנו לדחות את הערעור.

המערער ישא בהוצאות המשיב בסך של 15,000 ₪.

ניתן היום, ח' בחשון התשפ"א (26.10.2020).