דוד חן (חננאל) נ' מינהל מקרקעי ישראל נצרת עלית

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

1.העתירה שלפניי היא, בלשון העותר, "מעין מסגרת המשך" לעתירה קודמת שהגיש העותר לבית משפט זה (בג"ץ 2824/20 חן (חננאל) נ' מינהל מקרקעי ישראל (18.5.2020); להלן: העתירה הקודמת). במוקד העתירה הקודמת, כמו גם בעתירה זו, עומדת טענת העותר לביטול פסק דין של בית משפט השלום בצפת, שהורה בשנת 2014 על סילוק ידו של העותר ושל החברה שבבעלותו ממגרש בחצור הגלילית (להרחבה, ראו גם החלטותיי ברע"א 742/20 חננאל (חן) נ' רשות מקרקעי ישראל (4.2.2020); וברע"א 805/16 ארשם תעשיות בע"מ נ' רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (17.2.2016)). העתירה הקודמת נדחתה על הסף, תוך שצוין, בין היתר, כי אין להידרש פעם נוספת לטענותיו הערעוריות של העותר המופנות לפסק דין חלוט. בהליך דנן, אשר, כאמור, מכוון גם הוא נגד פסק הדין של בית משפט השלום, מבקש העותר כי בית משפט זה יחייב את המשיב, מינהל מקרקעי ישראל (היום רשות מקרקעי ישראל), "להסב עם העותר לשולחן המו"מ על-מנת להגיע בין לפשרה כספית בין הניצים אשר תהווה תחליף למימוש פסק דינו של ביהמ"ש השלום בצפת" (סעיף 4 לעתירה). לצד העתירה הגיש העותר גם בקשה לקיים דיון בעתירה בהרכב מורחב.

2.דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שניתנות על ידי הערכאות השיפוטיות המוסמכות (ראו, מני רבים, בג"ץ 7074/20 בן ארי נ' השופט סולברג, פסקה 2 (19.10.2020); בג"ץ 6264/19 וייס נ' הנהלת בתי המשפט, פסקה 5 (21.11.2019); בג"ץ 6763/19 לוי נ' הרשות השופטת, פסקה 4 (22.10.2019)). העתירה דנן מכוונת – פעם נוספת – לביטול פסק הדין החלוט שניתן בעניינו של העותר ומשכך אין היא מקימה עילה להתערבות בית משפט זה.

העתירה נדחית אפוא על הסף, ומאליה נדחית הבקשה לקיום דיון בעתירה בהרכב מורחב. לפנים משורת הדין, ומשלא התבקשה תגובת המשיב, לא יעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ח' בחשון התשפ"א (26.10.2020).