המתנחלים במגדל אשקלון 52 בע"מ נ' עיריית אשקלון

פסק-דין

1.בעקבות הפקעה שבוצעה על ידי המשיבות (המערערות שכנגד) על פי סעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1956, הופקעו מהמערערת (המשיבה שכנגד) שטחי מקרקעין שהוחכרו לה על ידי רשות מקרקעי ישראל, בהיקף של 40.85% מהשטח, וזאת במסגרת הליכי איחוד וחלוקה.

על פי הערכת שמאי שהתמנה על ידי בית המשפט קמא, יתרת הקרקע שלא הופקעה הושבחה באופן משמעותי, "לעילא ולעילא" כדברי בית המשפט קמא.

2.בהינתן ההשבחה של המקרקעין, אין ממש בערעור של המערערים ואנו מאמצים חלק זה של פסק דינו של בית המשפט קמא, מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

3.בית המשפט קמא חייב את המערערות שכנגד לשלם פיצוי עבור השטח של 0.85%, ובכך לטעמנו שגה, לאור השבחת יתרת המקרקעין (השוו למצב ב' בפסק דינו של השופט מלצר בע"א 6407/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה כרמיאל נ' אחמד מסרי (24.5.2018), וכן עע"מ 5839/06 אלכרם בראון נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז (25.9.2008)). מכאן, שלא היה מקום לחייב את המערערות שכנגד גם בפיצוי עבור החלק העודף (0.85%).

4.אשר על כן, אנו דוחים את הערעור העיקרי ומקבלים הערעור שכנגד.

לפנים משורת הדין ובנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' באב התש"ף (22.7.2020).