שמעון גפסו נ' זאב ליסון ואח'

פסק-דין

בעצת בית המשפט הגיעו המערער והמשיב 1 לכלל הסדר מוסכם ביניהם כלהלן:

1.המשיב 1 יודיע לבית המשפט המחוזי, כי הוא חוזר בו מן התביעה נגד המערער בעילת פגיעה בפרטיות. על יסוד הודעה זו יתבקש בית המשפט המחוזי לדחות חלק זה של תביעת המשיב 1, ללא עשיית צו להוצאות.

2.מנגד חוזר בו המערער מן הערעור שלפנינו, וזאת תוך שמירת זכותו לפנות אל ראש העיריה בדרישה להדיח את המשיב 1 מכהונתו כחבר המועצה, בנימוק שהמשיב 1 אינו מקיים את תנאי המגורים. אם לא תיענה דרישתו, רשאי המערער להגיש עתירה מינהלית בנושא זה, ואם יעשה כן יכריע בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירתו לגופה. המשיב 1 לא יטען לדחייתה של עתירה כזאת על הסף מחמת שיהוי; ופסק הדין נשוא הערעור שלפנינו - באשר התבסס על הסכמה בין המשיבים 1 ו2- בלבד - לא ייחשב כיוצר השתק פלוגתה שבכוחו לחסום את עתירת המערער.

3.בשולי הדברים נוסיף, כי מקובלת עלינו טענתה של באת-כוח שר הפנים, כי בבואו לאשר את הסדרם המוסכם של המשיבים 1 ו2-, ולהביא בכך לביטול החלטתו של ראש העיריה, היה על בית המשפט המחוזי לקבוע בלשון מפורשת כי בנסיבות העניין אכן רשאי היה המשיב 2 להשתכנע כי המשיב 1 מקיים, ולוא לכאורה, את תנאי המגורים בתחומי המועצה. עם זאת, ולאור מה שנאמר בפסק-הדין לעניין זה (הגם שלא בלשון מפורשת) לא ראינו מקום לשעות להצעתה בעניין ביטולו של פסק-הדין.

התוצאה היא שאנו נותנים תוקף של פסק-דין להסדר המוסכם בין המערער לבין המשיב 1, מבלי לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, ב' באייר תשס"ב (14.4.02).